קמה קבוצת אנשים ואומרת "עד כאן". המצב הנוכחי לא מתקבל על דעתם והם מחפשים ליצור לו אלטרנטיבה המקובלת עליהם. תוך זמן קצר מסתבר כי היוזמה של הבודדים מצליחה לרתום אליה רבים אחרים, כולל רבים שכבר מזמן ויתרו על האפשרות לשינוי וקיבלו את המציאות כ"גזרת שמים". זה לא סיפור דימיוני. זה משהו שקורה בימים אלו. לשמחתי, אני מעורב בו עד צוואר. למרות אופיו הפרטיקולארי, לכאורה, כל העת אני מנסה ללמוד ממנו על האופן שבו ניתן יהיה לחולל שינוי בנושאים חברתיים ופוליטיים שונים. התיאור בפתיחת הדברים מתאים בכל מה שקורה היום עם העמותה (בהקמה) "הפועל אוסישקין". למי שלא מכיר - זו עמותת חברים שהוקמה על ידי אוהדי "הפועל תל אביב" שקצה נפשם בהידרדרות קבוצת הכדורסל שלהם, ששיאה בהריסת אולם "אוסישקין". העמותה הקימה קבוצת כדורסל חדשה לחלוטין שמשחקת בליגה ב' (הליגה החמישית והאחרונה בישראל). ההרשמה לעמותה מתנהלת מזה למעלה מחודשיים וכבר הצטרפו אליה כ- 520 חברים שכל אחד שילם 300 ₪ עבור הזכות ליטול חלק באספה הכללית. לכל משחק של הקבוצה מגיעים למעלה מ- 500 אוהדים (לעומת 10 של הקבוצה היריבה) והרצון לסייע ולתרום הולך וגדל מידי יום. יותר מכך, תהליך ההקמה מתאפיין גם בשינוי הדרגתי של דפוסי ההתנהגות ביציע. תחושת הבעלות על הקבוצה מביאה את האוהדים להבנה טובה יותר של המשמעות שיש להתנהגויות מסויימות שלהם. כשאני בוחן את הגורמים להצלחה, אני יכול להצביע על כמה דברים –
האם אפשר ללמוד מכך גם על יצירת חלופות לתסכול ולאכזבה בתחומים חברתיים ופוליטיים? נדמה לי שיש כאן קצה חוט להבנה טובה יותר של הדרך לכך.
והערת סיום - עוד נכונו ל"אוסישקין" אכזבות וככל שהקבוצה תעלה ליגות יהיה קשה יותר לנהל אותה. אבל אין לי ספק שהיא כבר עובדה קיימת לאוך זמן ואת לקחי סיפור ההצלחה הזה(!) אני מבקש ללמוד. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל הכבוד
מאחלת הרבה הצלחה.