מאז שהפסקתי להפיק תכניות טלוויזיה והתחלתי לעבוד בתחום האינטרנט, אני יושבת בבית מול המחשב שעות על גבי שעות, ימים ועוד ימים..... בתחילת ספטמבר, כשהחום הגדול התחיל להרפות, חזרתי מיד לספורט השני האהוב עלי ביותר (אחרי הפילאטיס), הליכה מהירה בטיילת התל אביבית לאורך חוף הים לכיוון יפו וחזרה. בחרתי את השעה שלפני השקיעה, שזו בכל מקרה אחת השעות האהובות עליי ביום ובמיוחד אם אני ליד חוף ים. אני צועדת בקצב מהיר לצלילי מוסיקה קצבית מכל הסוגים וזה עושה לי כל כך טוב שאי אפשר לתאר. הספורט הזה באמת התחיל ממקום של פיתוח כושר, המרצת הדם והזזת הגוף והשרירים אבל הפך להיות כל כך הרבה דברים אחרים. זה מפרק מתחים ועצבים ומשחרר את הנפש ואת המחשבות הרצות ללא הפסקה בראש. זה משפר לי את המצב רוח מיידית, ואני גם מרגישה שזה מפרה את היצירתיות, ים של רעיונות מגניבים עולים לי בהליכות האלו. המים באופק "מנקים", הרוח מפזרת מחשבות רעות ומביאה איתה דברים טובים וחדשים. ויש משהו קסום בשעה הזאת ליד הים, לא רק בשבילי גם ליתר האנשים שאני רואה בדרך. ולפני נגלים הרבה מראות שהם פשוט כל הטוב שיש בעולם הזה: אבא וילד רוכבים על אופניים וצוחקים, זוג אוהב יושב ומתחבק, בחור צעיר עם גיטרה מנגן לו לצלילי רחש הגלים, אבא ושני ילדיו רצים ומעיפים עפיפון, סירת מפרש באופק - מלא רגעים שמנגנים לי על מיתרי הלב..... בתור מישהי שבאה מעולם שמתעד כל הזמן, תמיד בא לי לצלם את כל הרגעים שנגלים למולי ...... אבל אני הרי הולכת הליכה מהירה ואין סיכוי שאעצור, אז את הרגעים היפים האלו אני נוצרת עמוק בלב. והמוסיקה כמובן תורמת המון, מחברת אותי לצלילים, מנתקת אותי מהעולם שסביבי ובזכותה אני שמה לב לפרטים ולמראות שבדרך כלל חולפים על פני מבלי שהפנמתי אותם. השיר הזה A Bell Will Ring של להקת אואזיס, מהופעה חיה במנצ'סטר, הוא אחד השירים שאני אוהבת לשמוע תוך כדי הליכה בעיקר בגלל המילים והחיבור לתחושות שמלוות אותי בזמן שאני הולכת. הביצוע האהוב עליי לשיר הזה הוא דווקא אחלה Cover שעשתה לו להקת Kaiser Chiefs אבל לצערי לא הצלחתי להוריד אותו לפוסט.
Kaiser Chiefs היא בכלל להקה מדהימה ביותר ומאוד אהובה עלי, אבל זה כבר נושא לפוסט חדש.
A Bell Will Ring A little space |