פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 311 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
(תורת הקאנטים)
show must go home ונישאר ערומים בלי הסחות ובלי דעת. בכלל ------------ מחשבות טורדניות נחשבות בציבור (הרחב או הצר) לדבר מה שלילי שאינו נותן מנוחה. בעוגה המקצועית הן ייכללו תחת קצפת הסימפטומים של תסמונת פוסט-טראומטית עתירת שומן. גם אצלי הן טורדניות. אבל הן גם יוצרות סדר עולמי (צר כעולם) חדש ומסייעות להשבת הסדר על כנו (בכנות. ובהתפרצות. וברמיסיה גם) ------------ צוללת בעולם המה-אם. יש לי שם ספינה טבועה (בי) בסיפון יש ארגז-מיני-מתיקה-מיניים-ושלא שהם אתה וסודות באצבעות שלך ששרטטו עליי שברים של אור וספרו איתי חלקיקי אבק במשק אוטרקי על גג העולם למה היה צריך לרדת משם (ונזכרתי שדחפתי אותך לבריכה) ------------ לא לי הידע הזה, המצומצם המדויק, המשמים, השקול, המשתלם טובות לי ממנו ספֵירות אחרות: הבדיה, התנועה, הסיפור המומצא הקול, הלחישה, הליטוף, השמועה. היש ישנו, אך כך גם האין
(י. יובל)
--------------
http://www.youtube.com/watch?v=OYA16z2-xFg
-------------
כל היום השארתי את הדלת פתוחה הרוח דופקת לגגון את הצורה זה רעש שאני מקבלת בברכה ("הרוח לא תברח לך תתלבשי כמו בנאדם") ------------ "דיברתי עם הדוד, עוד אין מים. בואי, אני אפתח לך את המאחורה של השמלה" (תפילת עמידה) ------------- אתה ואני זה קצת נקרו-פיליה. לבוא על החיים ועל המוות, להריח מקרוב. ולתפוס מרחק, לשקוע בפאראפיליית הנורמאליות. ולחזור (תחיית המתים. תחיית האמיתות. ובכי בחדר המיטות) תנגב לי דמעה שבאה בזכותך ------------ להתכרבל. מילה מושכת ודוחה כאחד ------------ בכביש חמש היו שני כלבים מתים בהפרש של עשר דקות גלגלים. נזכר בי פתאום מראה חיה שסועה ממוצש בדרך חזרה הביתה מהדרום קצת אחרי צומת הנגב איפה שמשפצים וגם ככה חשוך וצפוף (נראה היה שהגענו שנייה אחרי שזה קרה. הדם נצץ טרי מהפנסים) זוכרת בגוף בעיקר את תנועת היד שלי (מופתעת) על ההגה שבירה חזקה ימינה (כמעט אל תוך טויוטה היילאקס לבנה שנצמדה ללנדרובר כסוף) תהינו אם זה היה חמור או כבש (אישי אמר: זה חמור. אם זו הייתה כבשה היא הייתה בארגז לא בכביש, עם אפשרות לתאונה) ביני לביני תהיתי אם דבק-דם בגלגלים ואם כן, כמה עמוק הוא נספג ------------ יד שלך שהונחה לי על הגב עת עלינו בנחת במדרגות. לא ידעתי אז כמה עמוק היד הזו תגיע (שורשים ולהכות ולעטוף) ------------- קצת לפני מחלף השלום לו בין לָבַן לבתואל (מצפון לדרום. שום רעה לא נפתחה. נסיעה) הייתה מונחת בצד הדרך שקית אשפה מלאה. נראה היה שהיא הונחה (נשענה יפה על מעקה הבטי-חוט) ולא הועפה. אני מודה שהסתקרנתי מה היה דחוף למי שנסע להאט, לעצור בצד, להדליק ארבעה ווינקרים, לשחרר חגורה ולצאת מהאוטו דווקא שם, בואכה השלום, ולהניח בעדינות שקית אשפה מלאה. זה בטח היה דבר מה חשוב ------------- שבת במנוחה. סביר שנעבור יותר מתנוחה. במטבח אני יורדת לעומקו של דבר שעומד לי בגרון
--------------
כמו ציפור מטורפת נוגעת בחום
(א.איינהורן)
--------------- אני אוהבת חשיפה איטית איתי ובמצלמה. אבל איתך אני לא מצליחה להאט (הלך הגיר) לדהור במעלה הירידה (ניוט-רל. חשופה) ------------ והרגש החשוף הוא קצה קצות העצבים הגוף אז הופך שולי-לי ------------- רציתי להקדיש שיר של לנון ולכתוב: לזכרו. ולזכרותך. זו הזקופה. ובעיקר זו הרפה (beautiful. beautiful. beautiful boy) ---------- ועכשיו לפחות יש עליי מים, נראה שהתפילה השתלמה ואיך היה מבחן הכניסה לגשם (בטוח עברת. העיניים היפות שלך. והידיים, אוי הידיים ששינו לי מצב תודעה) -------------- רק בחלומות נדירים ינשק גבר לאשה נשיקה בת עשרים שנה השפתיים ניתקות אפשר לראות את יהלום הרוק הקטן שהלשון מסלקת בחופזה והנה עכשיו, בשעות הראשונות של הערב, שוב נחות שפתותינו האחת על רעותה משרטטות על גופינו קו ארוך של תשוקה בהולה
(א.אלטרס)
----------------
השבוע איזה יום קרה דְבַר-מה-מו-זר (הצטרפות אותיות נאה) פתאום היה רגע שהמוזיקה באוטו הייתה יותר צלולה (משמעותית) לא יודעת אם זה קרה בעור התוף שלי או של הרמקולים (כמו שעולים מים המלח והאוזניים נפתחות) חשבתי: תזכורת. דברים יכולים להתעמעם ולהיסתם (וגולל) ------------ לעשות מאמץ בללמוד לא לעשות מאמץ לשחרר לתת לאותיות ללכת לבד כמו דגה שנושמת מתחת למים וכלל לא מעלה שאלות על המים על טבעם על צבעם על טעמם וכלל לא מודעת להשפעתה על המים על טבעם לא לטבוע לא לצוף. סירקולציה נכונה. או לדוג מילים בלי חכה לא להיות מרוכז במעשה הדיג להתעסק בדברים שליד (מצוף, פיתיון, סוודר חם) כי לחשוב על הדיג זה כמו לחשוב על נהיגה בנהיגה. בלתי יעיל בעליל
-------------
כך תפסתי אותְך במקום הכי חם בגוף שרוט לגמרי אֱהַב אותי ברגעים הללו בהם התודעה שק מרוט מלא אשליות
(ת.כ.לוריא)
עתה, אהב אותי. אתה
-------------
http://www.youtube.com/watch?v=Lz6tJuypWZM
|
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בלי הסחות ובלי דעת.
נ ט ו .
רק אתה ואני.
ע ת ה ... אהוב אותי א ת ה.
משחק מילים גי-אוני .
:)
זה חביב עליי מאד
http://www.youtube.com/watch?v=XacvydVrhuI
תודה
(הזכרת לי מושג מכימיה ביסודי:
תמיסה רוויה. כשכבר אי אפשר לערבב עוד)
תודה
תודה (כנרת)
(גול עצמי)
תודה
תודה
אשכרה נוקאאוט הבאת.
אז ככה מרגישים כשעל הקאנטים?
(שבע שרואה הכל. שבע עיניים, מה שנקרא)
תודה על הפאייטים:)
חיפשתי קצת וזה מה שמצאתי:
והנני מבאר והחיות רצוא ושוב מרוב תשוקת החיות לקבל שפע ואצילות מן המקור הנק' מקור חיים אין להם השקט ומרגוע אפי' רגע א', מרוב החשק והחיבה להדבק במקום יסודם ולשאוב ממעייני החשוק והקיום והכבוד והטוב, אינם שוקטות אפילו רגע א', ורצונם ליכנס לפני ולפנים ולהדבק במאור כל הטוב, וכשמגיעות למקום גבול השגתם חוזרות מיד לאחור שאין להם יכולת ליכנס בפנים ממחיצתן, ובשובם לאור מיד ירעבו ויצמאו וישתוקקו לחזור ולהדבק ולשאוב ממקור החפץ, ולפיכך אין להם סעד וסמיכה ועמידה אפילו רגע אחד, וזה דרכם לעולם יומם ולילה. (ר' יוסף גיקטליא. ספר החשמ"ל).
תודה ששלחת אותי ללמוד. תודה
ככה זה אצל בנות עם עיניים גדולות וידיים פעורות. מבינות את עצמן. ושואפות להבין שקיות. ועוד הרבה דברים בכלל. ועוד הרבה דברים להגיד לך עליהם תודה ידיים שאת.
לכבודך
( )
ותודה
(סיפור יפה. קניתי) תודה
כי כמה כבר אפשר...
ולך כוכב.