"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
אני מציירת כדי לראות
כששמעתי לראשונה שהאדריכל קרלו סקרפה אמר "אני משרטט כדי לראות" הבנתי בדיוק על מה הוא דיבר. לפני כמה שנים נתקלתי בספר על דמיון מודרך שבו התרגיל הראשון היה לדמיין מסך לבן עם תפוח. במשך שבועות ניסיתי לדמיין אבל אפילו את המסך לא הצלחתי לראות. מצד שני אין לי שום בעיה לצייר תפוח באופן די מדויק גם אם התפוח לא נמצא לפני.
הניסיון הנואש לראות בעיני רוחי תפוח גרם לי בפעם הראשונה להבין שאין לי יכולת לדמיין באופן חזותי. אחר כך התחילו גילויים נוספים: למשל, כששאלתי אנשים איך הם מצליחים לאיית מלים כל כך מהר הסתבר לי שהם רואים את המלה מול העיניים. הייתי די המומה מכך, וכששאלתי אם הם רואים את המלה בפונט מסוים או בצבע מסוים והם אמרו שכן, הייתי כבר מופתעת לחלוטין.
ההכרה בכך שבעצם אני לקויה בחשיבה החזותית הפתיעה אותי בייחוד לאור העובדה שתמיד ידעתי שיש לי ראיה מרחבית מעולה. גיאומטריה של המרחב הייתה בשבילי אחד המקצועות הקלים בתיכון וכסטודנטית לארכיטקטורה לא הייתי זקוקה בכלל למודלים כי "ראיתי", או יותר נכון ידעתי, בדיוק איך השרטוט הדו ממדי מתרגם לתלת ממד. ידעתי איך זה נראה אבל לא ראיתי כלום – לא צבע, לא טקסטורה ואפילו לא את קווי המתאר. במלים אחרות, ה"ראיה" המרחבית שלי מופשטת לגמרי. אפילו כשאני חושבת על ציורים מפורסמים אני יודעת איך הם נראים אבל לא רואה תמונה שלהם בעיני רוחי.
אתמול שמעתי הרצאה של דר' טמפל גרנדין, המדענית האוטיסטית המפורסמת, וסוף כל סוף קיבלתי אישור לכך ש"ראיה" מופשטת קיימת. גרדנין עצמה "חושבת" לחלוטין באופן חזותי קונקרטי. היא מסוגלת לראות בעיני רוחה לא רק תמונות סטיל אלא סרטים שלמים ואפילו לשנות את נקודת המבט שלה כרצונה (למשל, לראות את העולם מנקודת מבט של פרה). רק בגיל מאוחר מאוד היא הבינה שלא לכולם יש את היכולת הזו.
מסתבר שלא רק שחשיבה חזותית נפרשת על סקלה רחבה – מאלו שרואים כמוה סרטים מפורטים לבין אלו שכמוני לא מסוגלים לראות בעיני רוחם אפילו מסך לבן – אלא שיש שני סוגים של חשיבה חזותית. בנוסף לחשיבה בתמונות יש חשיבה בדגמים (PATERN). זוהי חשיבה חזותית מופשטת שמאפיינת למשל מתימטיקאים.
פיסת האינפורמציה הזו הצליחה קצת ליישב לי את הסתירה בין חוסר היכולת שלי לדמיין תפוח לבין היכולת שלי "לראות" גיאומטריה מסובכת. כנראה שלמרות שבחשיבה בתמונות אני נמצאת בתחתית הסקלה בחשיבה בדגמים אני נמצאת במקום די גבוה. ולכן, למרות שאני לא רואה בעיני רוחי תפוחים אני יכולה לצייר אותם בקלות ואז לראותם – אני מציירת כדי לראות. |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סביר להניח שסופרים שונים רואים את זה אחרת. כשאני קוראת או כותבת אין לי שום תמונה בראש אבל בטח יש כאלו שיש להם. תודה.
מעניין איך סופרים רואים את הדמויות שלהם ואיך תמונות הדימיון מתערבבות עם המציאות.
כולנו בצלם, לא? תודה.
שמעתי על מבחן אחד (אבל רק לסוג מסוים של סינסתיזיה). מפזרים שני מספרים על דף הרבה פעמים, נניח 6 ו-9. את ה-9 מסדרים נניח בצורה של ריבוע. רוב האנשים לא מבחינים בריבוע או שלוקח להם הרבה זמן להבחין. לעומת זאת אלו שרואים מספרים בצבעים שונים (סוג מסוים של סינסתיזיה) מזהים את הריבוע מיד. מי שחוקר הרבה את הנושא הוא רמצ'נדרן (יש ספרים שלו בעברית וגם הרצאות ביו-טיוב).
בוראת באמצעות הציור. מדהים.
היי
האם את יודעת איך מאבחנים את התופעה הזו?
מלים כל הזמן מתרוצצות לי בראש. יש שם כמה פטפטנים רציניים בראש שלי. אני שמחה לשמוע שיש עוד מישהו שיותר "יודע" מאשר רואה כי בנתיים כולם כתבו שהם רואים תמונות ושוב התחלתי להרגיש חריגה.
איך את יודעת שאין לך כשרון לציור, ניסית?
אם אשתדל אולי אוכל לראות את האהבה. יש לה צבע אוקר או בורדו?
אמרת הכל- כשאמרת שאת התפוח את לא יכולה לדמיין
אבל יכולה לצייר אותו במדויק! . כי - את 'יודעת'!!!!!
(יודעת איך הוא נראה בלי לדמיין, הוא ,אתך, אצלך !)
את המילים אינך רואה אבל את יודעת בדיוק איך לכתוב אותן .כי - את 'יודעת'!
יש את ה'מדמיינים' ויש את ה'יודעים'...
המשהוא האחד לא יותר טוב ממשנהו, ואני שייכת למשהו השני (ככה 'נדמה' לי..) אבל ללא כישרון ציור.
את - זכית.
=========================
אחת רואה צבעים ואחת רואה תפוחים שהיא לא רואה בכלל.
ואני פה בשביל לאהוב את שתיכן..
אני מכירה את המונח והוא מעניין אותי כבר הרבה זמן. בפוסט הזה נראה לי שהתייחסתי למשהו הרבה יותר ליטראלי - האופן שבו חשיבה חזותית בלבד מתחלקת לשני סוגים (בלי קשר לחושים אחרים). בכן אופן, אנסה לחשוב באופן קצת יותר מעמיק אם אפשר לקשור את שתי התופעות.
האמת היא שאני לא יודעת הרבה יותר אבל התכוונתי לנסות למצוא עוד חומר. אצלי מה שחזק כשמדובר בזכרון זה דווקא הזכרון השמיעתי. כך, למשל, אם אני שומעת הרצאה הרבה יותר קל לי לזכור מאשר אם אני קוראת אותה.
האמת היא שאני לא יודעת הרבה יותר אבל התכוונתי לנסות למצוא עוד חומר. אצלי מה שחזק כשמדובר בזכרון זה דווקא הזכרון השמיעתי. כך, למשל, אם אני שומעת הרצאה הרבה יותר קל לי לזכור מאשר אם אני קוראת אותה.
האמת היא שאני לא יודעת הרבה יותר אבל התכוונתי לנסות למצוא עוד חומר. אצלי מה שחזק כשמדובר בזכרון זה דווקא הזכרון השמיעתי. כך, למשל, אם אני שומעת הרצאה הרבה יותר קל לי לזכור מאשר אם אני קוראת אותה.
קשה לי להסביר אבל אני יודעת איך דברים נראים בלי לראות את זה וככל שהציור מתקדם כמובן שאני רואה אותו על הנייר.
הייתי רוצה פעם לחוות את זה.
ענת, אני למשל, לא יודעת בכלל לצייר
אך את כל החיים אני רואה בתמונות.
כשאנשים מדברים אלי או אפילו מסתכלים עלי
אני ישר רואה תמונות
זה הכל בעיני רוחי
אבל תודה על ההסבר
החכמתי!!!!
נשמע שאת בחלק העליון של הסקאלה בשני סוגי המחשבה החזותית.
אני מעריצה כאלה אומנים עד בלי די.
ראיה מרחבית יש לי מילדות.
עברתי מבחנים פסיכוטכניים בקלי קלות.
אני רואה את המילה הכתובה ואת אובייקטים דמיוניים.
דמיון מודרך הוא חלק מחיי .
לצייר את שאני רואה לפני לא קשה לי(אף אם לא יוצא אומנותי)
אני מנסה ללמוד לצייר מהדמיון.
על בני האדם להבין שאנחנו שונים ורואים דברים בצורה שונה.
זה לגמרי נכון אבל אנחנו נוטים להשליך את עצמנו על העולם וקשה לנו לדמיין שאחרים חווים אותו אחרת. לי, למשל, קשה להבין איך למישהו קשה לענות על שאלה בחפיפת משולשים ולאחרים קשה להאמין לי שאני לא רואה את אותם המשולשים. לכן, נעים לשמוע שאיך שיש עוד אנשים שחווים דברים באופן דומה. כל עוד לא ידעתי שיש סקלה של חשיבה חזותית נטיתי להאשים את עצמי בעצלות מסויימת כאשר לא הצלחתי לדמיין תפוח. עכשיו אני יודעת שזה פשוט כישור שאני לקויה בו.
טביעת האצבע, דומה אך שונה בניאנסים. וכך גם האישיות
וכל דבר שהתחיל מאז שירדנו מהעצים ונראנו לכאורה זהים אך גם שם האפרנסיס היו שונים זהמזה.
תתחיל עם ציור של תפוח.