לאורך כל דרכו של ילד גודל ישאלו אותו ?

כמה אחים יש לך , איפה ההורים שלך עובדים, בו כמה אתה, איך הציונים שלך?

אף פעם לא ישאלו אותו האם ההורים שלו מאושרים?

 וזאת שאלה חשובה מאד.

כי הורים מאושרים יוצרים אוירה חיובית ובית נעים לחיות בו.

ואז לילד יש איכות חיים טובה וההתנהגות שלו מתפתחת בהתאם?

ואם התשובה היא שלילית ?

ההורים לא מאושרים.

אז פה שורש העניין ויש כאן זוית חדשה לטיפול , דווקא מן ההורים

מהלחץ שהם נמצאים בתוכו, מתקשורת לקויה שעלולה להתדרדר למשבר משפחתי.

והילד הוא ספוג.

נקודה למחשבה.

האם אני דואגת מידי , מלחיצה את המצב רוח שלי את בעלי את ילדי?

לעומת האם אני מזינה את עצמי בתכנים חיובים ,חושבת צנוע ולא מתעסקת במחסור

אלא במה שיש , ויש המון ?

להיות מאושרת ומרוצה זה מה שאני רוצה

כל החיים זה שיעורים באוניברסטיה של האיכות חיים של כל אחד,אחת מאיתנו.

אני רוצה ללמוד לנווט את התיסכול והשעמום למקום של סבלנות וקבלה.

ולנסוק על הגל החיובי כשהוא ממריא אותי אל על.עבודה יום יומית.

לחיות בבית חיובי, בנשמה סבלנית,בחיים צנועים וטובים.

בהצלחה לכולנו.