|הסדר במדינה - מתחיל להיות מסוכן| אלי ישי|ציפי לבני|משה גרילק|הרב אליהו| האנשים שלי השבוע| 

||הקץ להקפאה||

מה יהיה עם ההקפאה? ההקפאה ההיא שתפקידה לבלום את קצב הבניה המטורף בשטחי יש"ע, שטחים שלא יוכלו להיות מאוכלסים ביהודים-ישראלים אם נחפוץ כי אי פעם, בעתיד הרחוק, תקום לצדנו מדינה פלסטינית שתהווה בית לאומי למיליוני שאינם יהודים, ובכך נבטיח לעצמנו כאן בית לאומי - יהודי. מה יהיה עם ההקפאה ההיא? זהו-זה? נגוזו שיירי החלומות של פיתרון שתי המדינות? נאלץ, בשל לחצי הימין המטופשים, לבחור בין שתי האופציות האחרונות שעוד נותרו, האחת, מדינת כל אזרחיה, שיהיה בה רוב לא יהודי, וגבולותיה יהיו בין הים לירדן, או אולי, חזון מטופש בהרבה, שבו גם הגדה השנייה של הירדן, וכמאמר הרביזניסטי הנודע 'זו שלנו וזו גם כן' וגם היא תצטרף לחגיגת נחלת אבות והיהודים יהיו מיעוט מוחלט במדינת 'ירדן-פלסטין-ישראל' הגדולה. ושוב נחוש את אותה תחושת גלות שחשנו אלפי שנה באירופה, ועוד בין מוסלמים, שמעולם לא ידעו לסבול זר. כלום אלו הם שאיפותיה של ממשלת הימין ההזויה? או אולי, האופציה השנייה היא שאיפתה של הממשלה, אופציית האפרטהייד, יהיו אזרחי מדינת ישראל משני סוגים, האחד, יהודים, שייהנו משלל זכויות. והשני, ערביים, שיאלצו לוותר על זכויות אזרח. או אולי פיתרון הטרנספר, שבו יעבירו את הערביים מישראל למדינה ערבית אלמונית. מהן בדיוק שאיפות ממשלת הימין הזו? מה? 

הניצחון על ההקפאה הוא לא ניצחון של נתניהו על אובמה! הוא ניצחון של גורלה הלא יהודי של אדמת ציון על הרעיון הציוני!! מדכא לראות, שבכזו חוסר אחריות, ממשלת הימין כאן קוברת את הרעיון הציוני.

אולי, אפשר, בנימין נתניהו, הינו אשף משא ומתן. הוא איש ערמומי, הוא הדואג הגדול ביותר למדינת ישראל היהודית. ביבי, כמו עמיתו מטהרן, שומר את הקלפים הכי קרוב שאפשר לחזה. הוא לא חושף אותם, הוא נותן לכולם לשוטט באפליה. לא להבין 'פניו לאן'. הוא מעוניין להשיג את שתי המדינות לשני עמים במתכונת של סידורי ביטחון הולמים. שגבולות המדינה יהיו ברי הגנה. וזו דרכו, הוא סוחט את כל העולם, על מנת להשיג מטרה זו. הוא יושב ושוקל, ובמכלול ההיבטים, הוא מבין שהשחיקה בלגיטימיות הבין-לאומית של ישראל, כמו ההשקעה הכלכלית האיומה של בניית יו"ש ולבסוף להחריב, אלו הן מחירים השווים את הבטחתה של מדינת ישראל במתכונת של גבולות ברי הגנה. אולי. הלוואי. רק דבר אחד, אני מאוד מקווה בשביל ביבי שהסיפור יצליח לו ולא יבואו לנו הפלסטינים עם יישום דוקטרינת קדאפי ויעשו לנו כאן מדינה דו-לאומית. או שזרזיף המדינות שהתחיל להכיר בפלסטין ימשיך עד שיהפוך לגשם שיטפון, ואז, לפתע ימצאו עצמם, כל תושבי יו"ש היהודים באזרחות פלסטינית. ויעמדו בפניהם ברירות מאוד מועטות, או להניח את הרכוש שם, ביו"ש לממש את זכות השבות למדינת ישראל. או פשוט להתאזרח שם בפלסטין ולנסות להשפיע 'מבפנים'. אופציות ממש אידיאליות!

בשולי הדברים, אובמה, כבר לא נוצץ. כבר לא מבטיח עתיד טוב. כבר לא מעורר השראה. כבר לא משלהב המונים. הוא מותש, הוא חבול, הוא גילה שמה שלא יכול היה לעשות שום מנהיג אמריקאי לפניו, הוא גם לא יוכל לעשות. אין לו סגולות מדינאיות מיוחדות. אין לו שום יתרון על מנהיגים אמריקאים לפניו. הוא בסך הכל עוד חולייה בשרשרת הבית הלבן. וביבי, האמריקאי-מזרח תיכוני, תמרן מולו. ואבו מאזן המזרח תיכוני, תמרן מולו. ועכשיו הוא נאלץ להודיע ביובש כי ההקפאה ועמה תהליך השלום - גוועה.

כל הפרשנים יכולים לסמן וי. אלו שאמרו שרם עמנואל (שסיכוייו לכבוש את ראשות עיריית שיקגו הולכים וגדלים) הוא זה שהיה אשם בהתססת הנשיא ועמידתו קשת העורף נגד מדינת ישראל - יכולים לסמן וי. עמנואל רק עזב, ומייד רמת הלחץ על ישראל צנחה פלאים. אלו שאמרו שאחרי כישלון בחירות האמצע אובמה ינסה להסתער על הבוחרים בענייני פנים, ויניח למזרח התיכון - גם הם, יכולים לסמן וי. מייד אחרי כשלון בחירות האמצע, אובמה הניח לנו. אלו שאמרו שבעקבות חשיפת וויקליקס, לא יהיה לאובמה הברירה אלא למתן את הלחץ - יכולים לסמן וי. וויקליקס חשף, ואובמה נרגע. בקיצור: כולם ידעו שאובמה יכשל, רק המחלוקת הייתה מה תהיה הסיבה. כל הסיבות הגיעו. ותהליך השלום גווע. חבל. 

||אלי חזק ואמץ|| 

מכתב גלוי לאלי ישי שר הפנים:

שלום אלי, אתה שר הפנים של מדינת ישראל. אתה השר האחראי על הרשויות המקומיות, על האזרוח, על מפקד האוכלוסין ועוד כמה נושאים כבדי משקל הנמצאים תחת אחריות משרדך הנפוח. שרותי הכבאות של המדינה, מטבע היותם כפופים, באופן רשלני, לרשויות המקומיות, הם בסופו של יום כפופים אליך. עד לפני שבועיים העניין הזה היה סוד, איש לא ידע תחת אחריותו של מי היה נתון מערך הכבאות. עכשיו זה כבר ידוע. כולם יודעים. כל כלי התקשורת מנער ועד זקן. כולם יודעים היטב מי מופקד על מערך כיבוי האש בישראל. נו מי? 'אלי ישי'. כן, כן, אלי ישי מחוק האברכים, מילדי העובדים הזרים, מחיים אמסלם, בקיצור: האעבל שיושב בממשלה.

אז זהו, אל תדאג, אתה בסך הכל חרדי. הבט נא וראה: חמישה תפקידים בעלי משמעות נמצאים בידיים חרדיות: משרד הפנים, משרד השיכון, משרד הבריאות, וועדת הכסף, וסגנות בחינוך. (סלח לי, במחילה, אבל, דתות, מורשת ישראל, וסגנות באוצר - אתה יודע כמה זה רלוונטי...) תראה, ליצמן ישב בבריאות ונגע בפרשיית ברזילי - ונכווה. חשבתי בזמנו, שיש איזה צדק בזעם התקשורתי, תראה, זו הייתה התנהגות לא יפה, הממשלה היא אינה וועידת אגודת ישראל, ולא כך צריך לנהוג מולה. אחר כך באה פרשיית עמנואל, אתה יודע איזה מתקפות היו על מאיר פורוש, הייתה קריאה לשר החינוך לפטר אותו. ושוב, לתומי חשבתי, תראה זו בעיה כואבת האפליה במוסדות החרדיים, צריך להבין את התקשורת, הם לא מוכנים לקבל את הררי הניואנסים שלנו. אחר כך באה פרשיית חוק האברכים, גפני, קיבל קריקטורות בעיתונים הם הביעו על העיתון את מציצת לשד המדינה, הכל בשל כמה שקלים עלובים. גם אז, חשבתי לתומי, מה יש? המדינה חייבת לדרבן את אזרחיה להיות יצרניים. היא בקושי יכולה לעצום עין מול מערך הכוללים, לממנם? חשבתי שיש צדק בצד של התקשורת. היום גיליתי כי התקשורת שלנו מנועה משנאה עיוורת ולא עניינית. המתקפה עליך, היא כל כך אכזרית, כל כך קטלנית, כשאין שום בסיס הגיוני במתקפה הזו. זה אפילו לא נראה רציני. וכי מה אתה אשם שזה קרה במשמרת שלך למשל יותר מאבישי ברוורמן, האחראי מיניסטריאלית על הערביים, ובמשמרת שלו נער דרוזי השליך את הגחל. או יותר משלום שמחון, שאחראי על המשק והחקלאות ובמשמרת שלו לא יורדים גשמים. או יותר מאהוד ברק, שפשוט נעלם מהמרקעים, כשהוא האחראי לאסונות. והאסון הזה חל בדיוק במשמרת שלו. זו אפילו לא צביעות. זה גואל נפש. ואלי, אני לא גדול תומכיך. אבל ללינץ' הזה אסור לתת. ואלי, אטיאס, לפי שעה חומק באלגנטיות מסערות תקשורתיות, גם זמנו בא יבא.

אז מה אני מציע לך? שפשוט תתעלם מהמתקפה במדיה, או כמו שאומרים בסלנג 'שים עליהם פס'. פשוט תיישם את הסצנה שבער לארץ נהדרת להוציא עוד בטרם נפתחה העונה. ופשוט תשתין עליהם. לא על תושבי הצפון, כמו בסצנה, אלא על כלי התקשורת. אל תשתף איתם פעולה, זה לא מגיע להם. לא בזכותם אתה נבחרת, אלא למרות היותם. אין להם שום השפעה על בוחריך. אל תשתף איתם פעולה. אתה זוכר איך אולמרט נהג אחרי דו"ח וינוגרד? הוא היה עובר ליד כליי תקשורת, מחייך חיוך ממזרי ומלחסן עיניים לעבר כליי התקשורת הרעבים לדם, וממשיך הלאה. הוא בז להם. הוא ירק עליהם, וכן, הוא השתין עליהם. תנהג כך גם אתה.

ואלי, אל תיבהל, אריה דרעי, שוב מבליח לתקשורת עם רעיונות, עם עצות ועם תובנות. אל תתייחס לשונא החרדים הזה. כל אימת שהתקשורת יוצאת במחול אנטי חרדי, האיש הנואל הזה רוקד קדצ'קה של 'מה יפית' בתבור המעגל. הוא תמיד מסביר, מדברר ומרגיע. את מי הוא מדברר? אותי? - לא! אותך? - לא! את מרן הגר"ע יוסף? - גם לא! את מרן הגרי"ש אלישיב? - גם לא! אז מי בדיוק זקוק לדברור של שונא החרדים הזה? (ושאיש לא ימכור לי, אני מכיר אותו יותר טוב מרבים רבים. יש בירושלים יהודי חסידי עם לב רחב וחם, שממיס כל אדם הבא להתחמם באורו, האיש מחזיק בית תבשיל, ודרעי, מעריץ גדול של אותו יהודי, גם הוא נמס מפני ליבו של אותו יהודי. מפעם לפעם דרעי מגיע לבית התבשיל, הוא יושב שם ומשוחח בגילוי לב את מה שהוא חושב, על החרדים, על הגר"ע יוסף, ועוד ועוד.) אתה זוכר אלי, לפני עשור, כשדרעי עבר לינץ' תקשורתי על רקע פרשיות שחיתות. אז, כזכור, עוד לא פוצלה הארץ בין בני אור ובני חושך, אז, טרם עמדו, שרון, אולמרט, ליברמן, רמון, פרידמן, דנינו ונוני מוזס מזה (בתפקיד בני החושך) ומרגלית, גילת, לינדנשטראוס, אינס, בגין, מרידור, ושלדון אדלסון מזה (בתפקיד בני האור, אלעק אור) אז מרגלית היה במעריב, וגילת בידיעות. השפעתם על כלי התקשורת הייתה טוטלית. וכל המדינה ריטשה את פרצופו של אריה דרעי. מי היו היחידים שעוד שמשו לו מעט קרן אור? החרדים. אלו שהיום מגנים עליך שעה שדרעי מוכר הגיגים בתקשורת.

אלי, אל תירא ואל תיחת, קיבלת אחד עשר מנדטים, קשה מאוד להרכיב ממשלה מבלי לתת לך שותפות רצינית, יש לך השפעה אדירה בפוליטיקה. תמשיך, תעשה חיל, תדאג לסדרת הערכים שקרובים לליבך, ואל תיבהל. היום הזה כולנו אלי ישי.

||חכמה מבית לבני||

ועוד בעניין התבערה. הגברת ציפי לבני, למי שאינו זוכר, יו"ר האופוזיציה בישראל, קראה השבוע לראש הממשלה להתפטר. אתם יודעים, זה היה אקט מאוד מקצועי. התקשורת, אנשי הליכוד וממורמרי קדימה מפמפמים לנו בראש כל הזמן, כי לבני אינה עושה דבר ללא אישור יועצי התדמית. וכל מהותה הינה הצגה אחת גדולה. אז זהו, את הקריאה לראש הממשלה להתפטר, היא עשתה במקצועיות. היה קשה לראות את בבואת אנשי התדמית שלה בדבריה. איך אני יודע? פשוט. משום שיש לה ניסיון לקרא לראשי ממשלה להתפטר. אחרי דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, היא קראה לראש הממשלה אולמרט להתפטר. אז היום היא לגמרי מנוסה ובשילה לקריאה לראש ממשלה להתפטרות. וראיה, שאז התקשורת צלבה אותה, והיום היא מוחאת לה כפיים. אז היא מנוסה.

השבוע, 'ישראל היום' מצא בארכיונים כי לבני הצביעה בעד ביטול המטוסים. עוד מצא 'ישראל היום' כי בשעה שנודע כי אסון לאומי מתחולל בכרמל לבני המשיכה כרגיל כינוס פוליטי. גלעד ארדן, שר חרוץ ורהוט (אילו הממשלה הייתה תוכנית ריאליטי, הוא היה, ללא ספק הפייבוריטי שלי) אמר ללבני, כי וועדת חקירה תפטר בדיעבד גם את לבני מהממשלות הקודמות, בשל חלקה בהזנחה הפושעת של שרותי הכבאות.

אתם יודעים, בבריטניה יש באופוזיציה תפקידי צללים וכל אחד עוקב בדריכות אחרי מקבילו בממשל. כאן בישראל זה לא נהוג. אבל כעוד איזה ספין, יועצי לבני יעצו לה לעשות כן לפני כשנה. הא? איש אינו זוכר!! אז, אינני זוכר מי אחראי בצללים על הפנים. אבל אני רק יכול לומר משהו אחד. שתפקיד הממשלה לעסוק בעשייה. ותפקיד האופוזיציה הוא לבקר, ולהציב חלופה שלטונית. לא לחינם החוק נותן את הוועדה לביקורת המדינה בידי האופוזיציה. אבל קדימה, לא רק שהיא נכשלה בהזנחת מערך הכבאות בהיותה בשלטון, היא גם נכשלה בביקורת בטרם סכנה, ויש להחליף לאלתר את ראש האופוזיציה!!!

||לא לאסנג'!!||

משה גרילק, פובליציסט חרדי פורה ומקורי, הוא כתב השבוע, כי הוא דווקא שמח בחשיפת וויקליקס. מה שימח אותו כל כך? הוא שמח לאידם של הערכי העולם המערבי. העולם המערבי קידש את ערך 'זכות הציבור לדעת' והנה, בא ג'וליאן אסנג' ומתח את הערך הזה עד קצהו, והראה לעולם המערבי ערכיו מהם.

ובכן, מר גרילק, למחרת אותו היום, יום הפרסום של מסמכי וויקליקס, בית המשפט בירושלים, גזר גזר-דין. על מי? אתה יודע? על אליאור חן. אליאור חן, אם אתה לא יודע מה הוא עשה? אני אספר לך מה עשה. הוא לקח את הערך החרדי הקדוש והמקודש מן כל, הערך של 'ועשית ככל אשר יורוך' ומתח אותו עד הקצה. הוא הורה לחסידיו לערוך תיקונים לנשמות ילדיהם. תיקונים סדיסטיים ואכזריים.

אז מה? משהו מן הערך נסדק או נפגע? ממש לא!! מטורללים יש מכל מקום, ותחת כל ערך. הם תמיד מותחים את הערכים עד הקצה, וגורמים לנזקים אדירים. כזה הוא אליאור חן, וכזה הוא ג'וליאן אסאנג'.

לא שבאתי, חלילה להצדיק את ערכי העולם המערבי החופשי, על פני, חלילה, ערכי הנצח של העם היהודי. אלא באתי להזכירך, כי מעולם לא היה בתרמיל הנדודים של עם ישראל התכונה של שמחה לאיד.

||לא להלכה ואקטואליה||

ולסיום, חבורת רבנים חתמה על מסמך הקורא לנדות את מי שמשכיר או מוכר בתים לערביים (גילוי נאות: לא ראיתי את המכתב, רק התעדכנתי עליו מהתקשורת) המסמך הזה הצליח להרגיז אותי. נניח שיש כזו הלכה שאסור להשכיר ולמכור דירות לגויים. בוודאי שההלכה לא מחייבת לעשות לזה פרסומא ניסא כמו נר חנוכה, ציצית, ופורים. מצוות הפרסום שמורה לכמה מצוות בודדות ותו לא!

ושלא ילאו אותנו בפטפוטי סרק על החוק ברשות הפלסטינית שמחייב עונש מוות למי שמוכר קרקעות ליהודים. משום שראשית, אנחנו עם נבחר ולא פלסטינים ברברים. שנית, כל זמן שהם רבע עולם ואנחנו 0.002% מהעולם אנו חייבים לקבל על עצמנו את עול הגלות ולא לבעוט מתוך תקווה שמי שיינזק מהבעיטה יהיה איזה יהודי אחר ולא אני. ושלישית, ממתי חוקי הרשות הפלסטינית הם חלק משיקולי ההלכה?

על כן, אני קורא לנתק ניתוק מוחלט בין הדת לבין האקטואליה. גם הנושא האקטואלי הוא רגיש ונפיץ, וגם הנושא הדתי הוא רגיש ונפיץ, לעשות מניפולציה דו-תכליתית, של תערובת אקטואליה-מיסטיקה-דת, ולהזיק להכל יחדיו - זהו עוון בל יכופר.

(ובעניין הזה, כולי הזדהות עם מאמרו של מנחם גישייד מלפני שבועיים בעיתון 'ידיעות אחרונות', ובו הוא קרא לחדול מלנצל אוסף של מציאויות עגומות ולהכריח מכך את דעתו של היושב במרום על הסוגיות האקטואליות)

שמחתי מאוד, שלפחות בתקשורת החילונית אמירתו של מרן הגרי"ש אלישיב 'לקחת את העטים לאותם רבנים' קיבלה פרסום. והיה בכך משהו כדי לעצור את ההתגרות בגויים.

וכמובן, שכל זה אמור, מבלי להתייחס לכאבו של הרב אליהו הרואה בעניים כלות את עירו צפת נופלת לידי הערביים. דבר מאוד מצער, וכולי הזדהות עם כאבו.