אתמול נבחר נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, לאיש השנה בכלכלה. על פניו הבחירה מתבקשת מאליה. הרי בהובלתו הצליח המשק הישראלי לעבור בשלום את המשבר הכלכלי העולמי של 2008. בנוסף, בניגוד לרגולאטורים אחרים שנוטים להתכופף בפני בעלי ההון, הוכיח מר פישר כי טובת המשק ואך ורק טובת המשק ניצבת לנגד עיניו. בין אם היה זה המהלך להדחת דני דנקנר מראשות בנק הפועלים ובין אם במשיכת החוטים בהליך הדחתו של רועי ורמוס מהנהלת פסגות. ללא ספק הנגיד פישר מפגין פה כישורים מקצועיים שמזמן לא נראו במחוזותינו מצד אישיות כה בכירה. בנוסף, סגנון ניהול המשברים וההתנהלות בכלל אינה ישראלית במובהק. ללא ספק, הנגיד אכן ראוי לתואר איש השנה בכלכלה.
למרות כל השבחים להם הוא בהחלט ראוי, ישנם מספר מהלכים שבהם רב הנסתר על הגלוי או שמה מוקדם עדיין לבחון את התוצאות. המדובר כמובן במדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל אותה מוביל הנגיד ביתר שאת. המדובר ברכישת דולרים מאסיבית ומרוכזת שנועדה לשמור על יחסי גומלין מול שער השקל. אמנם הפעולה כשלעצמה , לאור המטרה המוצהרת של הגנת רווחיות היצואנים ונגזרת מכך על המשק כולו, מבורכת, הרי שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על המשק כולו. שער הדולר נקבע בשוק הבינלאומי שבו לנו כמדינה אין כמעט השפעה. כל התמיכה השקטה במדיניות מסתמכת על הצלחותיו של הנגיד עד כה. אבל אם מחר יקרוס או יחלש שער הדולר בצורה דרסטית (תסריט לא לגמרי הזוי בהתחשב במצב הלא יציב של הכלכלה האמריקאית והעולמית כאחד) אז תמצא את עצמה מדינת ישראל עם רזרבות עודפות של דולרים שאין להן כמעט הופכין. כמובן שאז יתעוררו כל ה"צדיקים" ויגידו "אמרנו והתרנו", אך כמו במקרה האסון בכרמל, זה יהיה פיפס אחד מאוחר מדי.
האם הרוח הגבית שמקבל וככל הנראה ימשיך לזכות לה הנגיד מקרב המגזר הפיננסי המקומי ומקרב הקולגות בעולם, לא יגמרו בקול ענות חלושה כשמדיניות צבירת הדולרים תגיע לקיצה? האם לא הגיע הזמן לנהל דיון ציבורי ענייני סביב מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל ? או שמה נגזר גורלנו להמתין עד לבוא המכה שתהפוך את איש השנה בכלכלה לאיש השנה בקלקלה ?
דודו רוז |
