אהובים ויקרים,
תתלוננו אם אתם רוצים. זה בסדר גמור.
תפנו אל הרשויות האחראיות לתחזוקה ולבטחון. לרשויות
ה פ י ז י ו ת. תעשו כמיטב יכולתכם.
תבכו אם אתם צריכים. הכול טוב....
...המסרים ניתנים לאלו הישנים וחפצים
ב א מ ת
ב א מ ת
ב א מ ת
ל ה ת ע ו ר ר.
להתעורר אל מודעות האור האמיתית.
זו המבינה
שלכל דבר ישנה סיבה עליונה, תכלית הצפונה במאורע.
האם המאורעות קשים?
בוודאי.
האם הם כואבים?
בוודאי.
א ך.....
אלו המבחנים. אלו השיעורים. כאן טמונה ההזדמנות היקרה מפז ליישם את השיעורים שאולי למדנו ולא הבנו -
ברגע האמת~!
מדוע אתם לוקחים באופן אישי את הדברים?
מדוע אתם משתלחים איש ברעהו?
מדוע אינכם לומדים לקבל ולכבד את דעת האחר גם אם היא שונה מדעתכם שלכם?
מדוע?
זהו מבנהו של האגו.
היוצא לקרב. היוצא למלחמה. המשתלח ב"אחר".
כולנו בעלי אגו, מן הסתם.
ב ר ם
מגמת פנינו הינה להתעלות עליו ולהגיע אל תודעת
ה נ ש מ ה.
הנשמה בוחנת את הדברים במבט מלמעלה. במבט אוהב. במבט מבין.
בוודאי שצריך ושאפשר לבצע שינויים.
אך בראש ובראשונה - בגישתכם הפנימית.
מי שמאשים אחרים - יש לו בוודאות מוחלטת, גם אם אינו מודע לכך, גם אם אינו מבין מה זה:
"דפוס קורבן".
(פרק 27 בספרי תודעת האחד - שיחות עם רבי עקיבא מוסבר העניין).
והאם זה "רע"? לא. זה טבעי. מרבית האנושות עדיין מצויידת בדפוס הזה שיוצר
נ פ ר ד ו ת.
ד ו א ל י ו ת.
מ ל ח מ ו ת.
אדם בתוך אדם. אדם נגד אדם. אומה נגד אומה...
הדברים ימשכו להינתן עד שהם יובנו.
מי שמאשים את גורמי השמים אינו מבין כלל את מידת האחריות האישית שלו.
"האם אני שולט באיתני הטבע"? אתם עלולים לכעוס.
כל מי שכועס למקרא הדברים שידע בוודאוות כי יש לו "דפוס קורבן" ועד שלא יהיה מודע אליו וישחרר אותו, הוא לא מתפתח רוחנית. גם אם הוא נחשב מורה רוחני. גם אם מתקשר. גם אם מטפל. גם אם יועץ. גם כל דבר אחר.
האם אתם רוצים להתפתח ולגדול רוחנית?
ראשית למדו לקבל.
אם אתם חשים כעס - במקום להפנותו אל האחר
ראו אותו כסמן מצוין למתחולל בפנימיותכם.
ד ע ו
לעשות עבודה פנימית עם עצמכם.
דעו פחות לקבל באופן אישי את הדברים, כמתקפה אישית על אמונותיכם (אמונותיכם? באמת?)
ויותר כמסר כללי שביכולתכם להתייחס אליו ולעשות איתו עבודה פנימית שתקדם אתכם במסע ההתפתחות הארצי במגמת התעלות הנשמה. ולא כמתקפה אישית.
וזה בסדר גם "לקטר" משום שזהו "תפקיד".
יש אנשים שהתפתחות רוחנית אינה מדברת אליהם.
שעיניהם אטומות לראות את האותות והמופתים המגיעים אלינו בעת הזאת. אותות שמטרתם
ל א ו ת ת
ל נ ו:
תתעורר! יש שינויים! הם באים לביטוי גם במזג האוויר, אותו לקחתם כמובן מאליו.
יהיו עוד אותות וסימנים ותפקידכם לפענח אותם. ליישם בצורה מעשית.
במקום לצעוק: "מחדל, מחדל! שהאשמים יתפטרו" מדוע שלא תדרשו: "אנו תובעים יישום לקחים ומסקנות מיידי! אנו תובעים קניית מטוסי כיבוי משוכללים, שיפור אמצעי הכיבוי באופן מיידי?"
קל לכם יותר לדרוש "עריפת ראשים". האם בזה שמישהו מהמנהיגים יתפטר זה יעזור לכם? מי מבטיח שבמקומו יעלה לשלטון אדם ראוי וביצועי יותר? מה גם שכל הגורמים האשמים קשורים יחדיו בעבותות הפוליטיקה?
למדו להפריד עיקר מטפל.
למדו פחות לדאוג ולהאשים ויותר לקחת אחריות ולעשות.
הידע מגיע מתודעת האור המכוונת את התפתחות האדם בעת הזו, המקרבת אל הגאולה.
הגאולה חייבת להיות קודם כל
ברובד
ה א י ש י.....
הכיצד תדעו אם הינכם מתפתחים בסולם האור של התודעה?
התשובה פשוטה.
שאלו עצמכם:
האם אני אדם אוהב?
האם אני אדם שסולח?
האם אני אדם שבוחר לראות כי הכול נעשה לטובתו העליונה?
עד כאן חומר הלימוד להפעם.
ואלו המרגישים באמת בלבבם
יקחו את הדברים ויתנו להם להפעיל צופנים פנימיים בקרבם.
והם ינשמו את הדברים ויחושו באמיתותם ובמידע הטהור שהם מעבירים בין ובתוך המילים.
ואלו המתנגדים לדברים ולרוח הדברים - יבורכו גם הם בהוויתם הנצחית ויבחרו לעצמם את הדרך המתאימה לאופיים ולמבנה הנשמה שלהם.
מאושרים יהיו כל הברואים בהוויתם הנצחית
בצפון
בדרום
במזרח
במערב
בנדיר
ובזניט
ומאושרת אהיה אנוכי בהוויתי הנצחית
כאן ועכשיו
אהיה אשר אהיה.

" א י ל א נ ה "

מורים שונים
דרכים שונות
מותאמים מותאמות
לנשמות המתעוררות.
יש שיחפצו בחרב מדרבנת
...ויש שנשמתם תעדיף
רוח של מתינות וחמלה.
יש שיבינו בקלות ויפענחו את
הסימנים והאותות הנשלחים
ויש שלא ידעו כלל
כי נשלחים הסימנים.
הם אלו המכונים:
"ישנים".
אין הם יותר "רעים" או "טובים"
אלא בהתעוררות הנשמתית
קיימים
ה ש ל ב י ם...
כמו סולם יעקב...
עליונים ותחתונים
והעליונים יורדים למען התחתונים
והתחתונים עולים אל העליונים....
עולים ויורדים
יורדים ועולים...
הישנים הם בשלב הראשון של הסולם....
עליהם לקבל סימנים כדי להקיץ.
אלו המתעוררים בקלות
יחוו את הדרך כקלה ונעימה יותר.
אלו המסרבים להתעורר
ייאלצו לחוות קשיים
ההולכים ומתגברים.
משל הדבר לאב או אם
המנסים להשכים בבוקר את בנם
המסרב להקיץ לבית הספר.
יתכן שקם הוא בקלות.
יתכן שהוא מתקשה מאוד לקום....
בתחילה ההערה תהיה מעודנת ונעימה:
"בוקר טוב אהוב. מה שלומך"? וכדומה מילים בנעימות ובעדנה.
לאחר שחוזרים ורואים שהילד לא קם ממיטתו והשעון לעומת זאת התקדם....
מה תעשו?
תמשיכו להיות כל כך עדינים?
או שאולי תתחילו לגלות קוצר רוח ולנזוף ולגעור בילד?
האם לא ככל שיעבור הזמן והשעה תהיה יותר ויותר מאוחרת
כך יגדל קוצר רוחכם, באופן טבעי? בעיקר אם גם אתם צריכים להגיע למקום עבודה מסודר בזמן?
אנשים אינם מבינים כלל וכלל שהכול הוא סימן. שהכול בכול מכול הם
מ ב ח נ י ם
הם
ש י ע ו ר י ם
שאם תעברו אותם הם יפתחו לכם שערים בתודעה. שערים נפלאים שיקרינו אור נגוהות וזוהר השכינה אל נשמתכם הכמהה להתעוררותכם ולהשתלבותה עם מערך ה"אגו" שלכם......
אין דבר בעולם שקורה לך
שלא אתה יצרת אותו ברובד העליון שלך. בשיתוף פעולה עם האני העליון שלך שמודע אל הדרמות ומטרתן העליונה - ההתעוררות!!!
התעוררות אל התובנה העליונה.
אין דבר בעולם שקורה לך
שאינו סמן בשבילך.
שאינו דרך בשבילך.
לבחון את מערך אמונותיך. ללמוד מי אתה באמת.
ככל שאתה הופך לאדם טוב יותר
(ואין הכוונה "חלש" או "נתון לניצול" כזה או אחר)
כך הינך מתקדם יותר ברוח.
"ו א ה ב ת.
ל ר ע ך.
כ מ ו ך".
הרי כבר נאמר לכם כי זוהי כל התורה.
אך החומר לא פשוט לכם להבנה משום נבדלות האגו שקם להגן על אמונותיו בחירוף נפש ומוכן גם לשפוך דמים על מנת "לצאת צודק" ולנצח.
קומו אהובים.
התעוררו יקירים........
הינכם חווים שנת סיוטים
וגן העדן
מחכה לכם
עמוק בפנים
לכם
ה מ ת ע ו ר ר י ם....
ואלו
ואלו שאינם מתעוררים?
הרי הם מת. ללא עוררין....
החי המת וחולם שהוא חי. הישן החולם שהוא ער. זה שאינו מתעורר וזקוק לסימנים קשים. מכאיבים. מאוד מכאיבים......
אור ואהבה
ממישורי החמלה הגבוהים
ואנו תמיד איתכם
להשכימכם
בחיוך
ובסבר פנים יפות
בחמלה גדולה
וברוך....

אהיה אשר אהיה
" א י ל א נ ה"