כותרות TheMarker >
    ';

    שנינות יום א'

    עולה מהקרביים,מתפוצץ בבטן ומשתחרר אל כל הגוף דרך מחזור הדם. העיקצוץ באצבעות מחבר מחשבות אל מילים והתנסחויות המובילות ליצירה.
    הומור,עצב,אושר ,תודעה, - מתערבבים לפוסטים שיוצאים מהנשמה.
    שמחה על הקוראים,שמחה על המבקרים ושמחה מהחיים

    0

    פנוייה להובלות

    3 תגובות   יום שני, 13/12/10, 10:46

    "מי פנוי , מי פנוי" שמעתי את הצעקות מתוך מכשיר הווקי טוקי.


    נוסעת בהרצל, בתוך פקק אין סופי, בין המולת צופרים וענני פיח שיוצא מאגזוזי הרכבים ונדמה כי הפתרון לבעיות העולם עומד מעבר לצומת, אחרת למה כולם צועקים ונדחפים ? 

    הפקק ארוך ואנחנו לא זזים, ואני אומרת לעצמי- שימשך, שימתח- לי כבר לא אכפת. המחשבות שלי גם ככה במקום אחר.

    עם תיק ומזוודה שממלאים את המונית ומטרידים את מחשבותיי, אני בדרך. 


    כשאגיע אאסוף עימי את הכול. מקופלות בכפליי השרוולים - חבויות להן פיסות חיים שלמות, זכרונות. בסדקים של כלי הזכוכית מסתתרים געגועים, חוויות. קימורי המתכת של התכשיטים שקנה- אומרים אהבה. 

    ועכשיו, יאספו כולם לתיק, למזוודה. האים יש מקום להכיל את כל אלה בחפץ גשמי כל כך ומוגדר כמו המזוודה? איך תיק בגודל בינוני מסוגל לשאת את כובד הדברים ?

     ועכשיו בדרך אני חושבת "שימשיך הפקק, שיצפצפו כל הצופרים", כי אצלי האדמה רועדת. 

     

    אין תער חדה יותר מהמילים שאומרות- חדל, מספיק, זה נגמר

    אין כוס או ספל במטבח להכיל את כל דמעות הכאב

    אין יאה עמוקה מספיק לאסוף את שברון הלב

    והמטאטא- שישאר אצלו- גם הוא לא יכול לאסוף את הרסיסים שהם אני.

    אף כוסית של וויסקי לא תוכל להקל את הסבל מהפיכחון של הריק.


    בדירה עומדים כבר ארגזים. נהג המונית שאסף אותי נוסע לאסוף נוסעים אחרים בשעה שאאסוף את חפציי. 


    היום בחמש אהיה פנויה להובלות....

    (מי פנוי?)


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/12/10 12:46:
      האמת היא שאפילו זוג שגר ביחד זו מערכת יחסים מפתיעה עבורי במרכז. נראה כי כאן הסתמיות חוגגת. חוסר מתן הכבוד לאנשים והקלות היחסית שאנשים מוותרים על אנשים- פשוט בלתי נסבל . כל אחד מסתכל החוצה במקום להיות אובייקטיבי אל מה שעומד מולו ולשאול עצמו- האים זה טוב, האים זה משמח אותי? להסתפק בזה ולא לחשוב- אולי יש משהו יותר טוב בחוץ....
      רק אושר לכולם. גם לבד יכול להיות נחמד... לפעמים פשוט נמאס...
        14/12/10 12:42:
      :0)

      ארכיון

      פרופיל

      טליאור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין