0

איך בכל זאת הצלחתי להסתדר עם תליית הכביסה בגשם הזה?

0 תגובות   יום שני, 13/12/10, 11:14

''
בקיץ האחרון התעקש בעלי לשבת בחוץ. "יש בריזה", הוא אמר לי, ואילו אני התעקשתי לשבת בתוך הבית ולהתחמק מהשמש. אחרי שהבין שאין סיכוי לגרור אותי החוצה, החליט להשלים את קטע הפרגולה החסר בחצר הבית ואכן פתאום יכולתי לשבת בחוץ. השמש כבר לא טפחה על פניי והגוף יכול היה להירגע בבריזה ביום חמסין. זה היתרון בישיבה בעמק יזרעאל, בדיוק מול השדות והמרחבים הפתוחים. 

הגיע החורף. באיחור, אבל הגיע. כולנו ציפינו - בייחוד אחרי השרפה המזוויעה בכרמל... אז החלפנו ארונות (חורף-קיץ), שלפנו מעילים ומגפיים ובדיוק כשהכול היה מושלם והגשם עמד לצאת בהשקה מטורפת של סערה גשומה בנוסח ויאטנאם והטיפות הראשונות החלו לרדת, התרחבו האישונים שלי בהבליחו של זיכרון נשכח על אודות נזקי הגשם: 

"הכביסה!"

"אין בעיה", אמר בעלי מעשן המקטרת בנונשלנט טיפוסי, "יש פרגולה". "מה עניין שמיטה להר סיני?" גיחכתי. 

"כשהפרגולה מתוכננת היטב, היא לא סתם יפה, אלא גם ממש פונקציונלית". 

מה אומר לכן, נשות ישראל תולות הכביסה? העברתי את המתקן לפרגולה והסערה הסוחפת ייבשה שלוש מכונות ביומיים בלי שטיפת גשם אחת תיגע בכביסה היקרה שלי. 


מתעניינים בפרגולה? 050-2631685 . 

 

דרג את התוכן: