כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    פסטיבל ראש פינה, הסיפור האמיתי

    27 תגובות   יום ראשון, 28/10/07, 07:22

    למרות שביום ראשון אין פוסט, הפתעה. קמתי בבוקר, פתחתי המייל, ומתברר שבלי כל תכנון מוקדם והבטחה מראש, ידידת הבלוג שחזרה מראש פינה נענתה לאתגר שהעליתי בתגובות לאצבעות וכתבה פוסט על הפסטיV. תיהנו.

     

    במה טעה לונדון, מי ניצח באחד נגד 100, מה תעשה עירית לינור בגיל 65, איך הסדרה של סייד קשוע, לאן נעלם רפי גינת ומה קרה לחגי לוי. רשמים מפסטיבל ראש פינה השמיני, ממתחם האוהל ועד מסעדת ג'עוני ובחזרה (לא כולל דוריס קצבים)

     

    חמישי, לפנות ערב, סינמטק ראש פינה

    יריית הפתיחה לפסטיבל נשמעה בשבע בערב. לונדון וקירשנבאום התיישבו על הבמה, לפניהם הניירות הצהובים המוכרים. ירון לונדון, אם מחמת ההתרגשות או בגלל האווירה הצפופה, נלחץ וטעה פעמיים: בהתחלה כאשר שגה במניין שנותיו של שלום קיטל בתפקידו האחרון - שבע שנים במקום 12 - ולאחר מכן כשכינה אותו "מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10", במקום, כמובן, של ערוץ 2. לונדון הנבוך עוד מיהר להוסיף חטא על פשע ומלמל: "הלוואי שהיה", לא רעיון טוב כל כך, כאשר גלעד עדין יושב בקהל ואוזנו כרויה.

     

    שלום קיטל וחיים יבין מצדם, עדיין יושבים בקהל, מהללים את לונדון וקירשנבאום וקוראים להם "צמד סינרגי". יבין מתמוגג, "בשביל דברים כאלו צריך שידור ציבורי. אני אומר את זה כמגיש" הוא לוחש על אוזנו של קיטל שמשיב, "כן, אבל ערוץ מסחרי צריך גם להתפרנס". יבין מהנהן. לאחר מכן השניים עולים לבמה.

     

    הנהלת פסטיבל ראש פינה צריכה לקחת אחריות ולהתפטר. על מה? ארגון לקוי, הברזות של בכירי הפאנליסטים, איחורים מחפירים בהקרנות (בכל יום, בכל מתחם), חדרי שירותים ברמה ירודה, ועוד לא דיברו על התכנים. ביזיון. לא פלא שהשנה נרשמה היעדרות חסרת תקדים והטאלנטים הדירו רגליהם מהאיוונט רם המעלה. שלונסקי, לטיפולך נודה.

     

    מותשות מהקוקטייל המרכזי דידינו לעבר הקרנת פרשת השבוע 2  ל- HOT . היא החלה באיחור של כחצי שעה. אולם הסינמטק היה חצי מלא. הפרקים היו כבדים כמו סטייק בדוריס. מלחמת לבנון ומנשה נוי. לא ציפיתם לפחות מקלקול קיבה.

     

    בחצות וחצי, באיחור של שעה בלבד, החלה הקרנת מתי נתנשק לערוץ 10. דלית קהן היוצרת והשחקנית הצמיחה לעצמה אף א-לה אסתי המכוערת. שני פרקים מתוך הסדרה הוקרנו לקהל המנומנם, שהתעייף מלצפות בליאור אשכנזי מגלם את דמותו של הרמטכ"ל יו- יו (השיר שלנו וכן, זו טלנובלה). חבל, יעל שרוני הייתה טובה. יפה לה שיק לסבי.

     

    ובינתיים בקצה השני של המדינה המשופמת נרשם מינגלינג סוער בחתונה של צביקה הדר בתל אביב. ככה מתחתנים, בזמן פסטיבל ראש פינה?

     

    שישי, בוקר, אוהל מרכזי.

    הדיון "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי" החייה את נפשנו: יאיר גרבוז צריך לקבל כבר תוכנית תרבות משלו (אנחנו מסכימות לערוך אותו כמעט בחינם), ועל אמירות שלו כמו "כל מה שצריך לעשות זה טלוויזיה שאנחנו נרצה לראות. זה כל כך מעט וכל כך הרבה" הוא צריך לקבל את תואר יקיר הברנז'ה. אנחנו מוכנות לחתום אצל כל זכיין שיעסיק את האיש הזה.

     

     גם יהושע סובול, עמנואל הלפרין ודניאל בן סימון היו שם, אבל הם לא באמת הטביעו את חותמם. אילנה דיין הנחתה דיון מרתק במקצועיות שיא, ממש כאילו היא בטלוויזיה. לא זיהינו את דורון גלעזר בקהל, אבל זה לא אומר שהוא לא היה שם. ואורלי קסטל בלום, שהייתה אמורה להופיע בפאנל, נעדרה.

     

    אחרי א. בוקר בג'עוני וסמול טוק לא מחייב שארך שלוש שעות - הצלחנו לחמוק מכוחות האופל (הידועים גם ככתבי ברנז'ה וסתם אנשים עם מצלמת וידאו ומיקרופון) ולהגיע סוף סוף לבית היקב. מה רבה הייתה אכזבתנו כשהתגלה כי משמורת של עירית לינור  לקשת לא תשודר במועד אלא באיחור של שעה. ברחנו. חוצפה.

     

    בשתיים הגיעה לאוזנינו השמועה: חגי לוי, מכונן בטיפול לא יגיע. חצי ראש פינה שהתאספה בחדר רחב דיו להכיל את האגו של אסי דיין הרכינה ראשה. בלונדינית חביבה העונה לתואר רם מעלה מ- HOT התנצלה בשמו (לא סלחנו) והקרינה פרק מתוך בטיפול הספרדית (נחמד) ופרק מתוך האדפטציה האמריקאית (מבטיח). חגי, באמת בשבת ב-9:00 בבוקר עלה לך החום? תהיה בריא, בכל מקרה.

     

    ג'עוני, צהריים. חלפו על פנינו אינספור אנשים מהברנז'ה אבל כשאנחנו רעבות אנחנו לא רואות אף אחד ממטר. מצב השירותים עדיין קטסטרופה. לא שמעו על ניקוז בראש פינה?

     

    קנאה אחזה בנו כשצפינו בירון טן- ברינק מתראיין אצל ניב רסקין (המושכים בחוטים עבור HOT) ומודה כי הוא משכים כל יום סמוך לשעה 11.  יש עוד עבודות בתחום שמציעות תנאים כאלו? ושילה דה-בר יודע?

     

    דווקא רצינו להגיע למתנ"ס לראות את רון קופמן חוטף עצבים בפאנל יציע העיתונות, אבל לא הצלחנו למצוא כוחות. לא נורא, אנחנו משלמים להם כדי לראות את ליגת האלופות, שהם ישלמו לנו כדי שנשמע את הקוף.

     

    האירוע המרכזי עמד להתחיל ותפסנו מקום באוהל. קצת יין עזר להעביר את הדיון המקדים, "מי באמת חוגג". היוצרים, המפיקים, ומנשה סמירה אחד באמצע (מזל טוב, הוא חגג יומולדת חמישים). יורם חטב עשה את ההצגות הרגילות, יורם מוקדי היה יפה כהרגלו ועטוי בג'ל חגיגי כאילו היה יאיר לפיד האמיתי.

     

    גולת הכותרת של הפסטיבל החלה כשאברי גלעד עלה על הבמה. מי שקרא דה מארקר באותו הבוקר ייחל לכך שמישהו יצעק לו מהקהל "איפה וילוז'ני?" אבל איש לא אזר אומץ.

    אחד נגד מאה החלה, ועל הבמה עלו גיא פינס וזוהר ישראל (HOT), אביעד קיסוס ודנה שטרן (yes), יגאל שילון ומיכל קיזלשטיין (רשת), יובל נתן (קשת), יגאל רביד (רשות השידור), ניב רסקין והקוף (ערוץ הספורט).

    השאלות חוברו ע"י חובבי טלוויזיה מתלהבים והותאמו לרמת המשתתפים, ולכן נשאלו החברים שאלות כמו "מהו קוד ברירת המחדל של HOT בערוץ אגו?" (התשובה היא, כנראה, 1111). עקב חוסר הסכמה בין המשיבים לכותבי השאלות המתחכמים החל ויכוח מתיש על סוגייה זו עם לא פחות מגיא פינס. אהבנו את השאלה "איזו תוכנית בערוץ 2 שרדה הכי מעט פרקים?" (משפחת קמיצ'לי) ואת השאלה שהופנתה ליגאל רביד "מי ירה בג'יי.אר?" (קריסטין).

     

    רביד, אגב, התוודה שפעם הוא ואברי עבדו עבור 7 ש"ח לשעה (!) כקריינים באיזו ספרייה בנתניה, מה שהפיח בנו תקוות רבות לעתיד. אברי גם העניק חוויה מזככת למפיקות כל הערוצים באשר הן, כאשר הטיח ברביד "חייבים לגנוב מכם חומרים (לשידור) כי אתם גובים 7,000 $ לשנייה, וגם היחס שמקבלים מעובדי הרשות הוא גרוע יותר מהיחס בו נתקלים בקופ"ח בדהיישה. זה שלכם? זה של כולנו!" מחיאות הכפיים נשמעו עד מרתפי הערוץ הראשון, היכן שיושבים כל חומרי הגנזך האבודים.

    בתחרות עצמה ניצחו גיא פינס וזוהר ישראל, אלא מה?

     

    איפה ערוץ 10? בפאנל הזה, בכלל בפסטיבל? הלו, מודי פרידמן שומעים?

     

    אחר כך ראינו עוד מלא סדרות ישראליות אבל נספר רק שהסרט הדוקומנטרי אמא, לא הרגתי את הבת שלך של אורנה בן דור הצליח ממש לעשות לנו שליכטה בלב וזהו.

     

    ועבודה ערבית של סייד קשוע לקשת תהיה ללא ספק הסיבה היחידה שלנו לפתוח טלוויזיה בחורף הזה.

     

    שבת, לפנות בוקר, אוהל מרכזי

    עירית לינור עשתה לנו את הבוקר כשהודיעה כי בגיל 65 היא מתכוונת לצבוע שיערה לכחול ולקבל תוכנית בה תוכל להיות ארסית ונשכנית כאוות נפשה. בדיון "אנטי אייג'ינג" תפסה לינור את מרכז תשומת לבנו וכאשר הבטנו בה ידענו: כשנהיה גדולות גם אנחנו רוצות להיות האקסיות של אלון בן דוד.

     

    וברצינות, דיון חשוב על עתידם של בני ה- 40 ומשהו בתעשייה. כואב לנו לומר, אבל גיא פינס, אביעד קיסוס, שחר סגל וגורי אלפי היו מיותרים לחלוטין. היינו מסתפקות בירון לונדון ועירית לינור. אולי תתנו לה פינה שבועית בלונדון וקירשנבאום בתור התחלה?

     

    בדיון הבא, "טלוויזיה בת חמישים" התעצבנו מאוד מהמנחה, אורי שנער, עד שלחלוטין עברנו סופית לצד של אבי ניר. אנחנו מחפשות ספונסר שייקנו לנו מנייה בפייסבוק. גילינו שזה ממש יקר, עניין של כמה מיליארדים. מישהו בקהל?

     

    רפי גינת הבריז. הדיון הכה מתוקשר אודות תחקיר "טיב טעם" בוטל. לא יודעות למה. רצינו לכתוב עוד בנושא אבל אנחנו מחבבות את תלוש המשכורת שלנו.

     

    ואז הנייד צלצל והמציאות היכתה בנו: מחר יום ראשון, עובדים, יש לנו דד ליין. צריך לחזור לתל אביב. בית הפנקייק היה מפוצץ אז אכלנו ת'לב ולקחנו טייק אווי מארומה.

     

    סיכומים ומסקנות:

    1. חמש ארוחות בג'עוני זה ארבע יותר מדי.

    2. צימר עם "הכל" זה לא כולל סבון, מרכך לשיער, פן, מראת גוף.

    3. שמענו שהטוקבקיסטים הוא סרט מעולה (בימוי: צביקה בינדר, הפקה: יריב מוזר ואריק ברנשטיין) . מצטערות שהחמצנו. נשלים את החומר.

    4. אנשי הברנז'ה, בניגוד למה שחושבים, נורא נחמדים כאשר מוציאים אותם מהכלוב ונותנים להם להסתובב חופשי באוויר הפתוח. אפילו חיבקנו כמה בחורות והן לא תקעו לנו סכין בגב (בינתיים).

    5. אין לנו ספק שנשוב בשנה הבאה (אם הבוס יממן לשם שינוי), ולכל אלו שנהנו לספר כמה הם סובלים אנחנו יכולות רק להעביר בקשה: נקסט טיים, אל תבואו. לא נרגיש בחסרונכם. באמת.

    6. תכנים: נושאי הפאנלים סבירים אך לא יותר. דרוש רענון. אפשר לגוון - שמות חדשים, רעיונות מקוריים, שימוש נרחב יותר בפלטפורמות נוספות. נרחיב בהזדמנות.

    7. על ההפקה: ל-הת-פ-טר!

    (על החתום: ידידת הבלוג ושותפתה המסתורית)


    ראש פינה של נענע10.


    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/11/07 16:13:

      הקריאה שאת מתעקשת עליה היא הקריאה הנכונה. אם את לא משוכנעת ובטוחה שהקריאה שלך היא הנכונה, לשם מה את מנהלת איתי בכלל את הויכוח הזה?

      .

      חוץ מזה בזכות הסקרנים ורודפי האמת - החיפוש אחר הקריאה הנכונה לא הפסיק ולא יפסיק לעולם

        3/11/07 12:33:

       

      צטט: ampm 2007-11-03 01:12:43

      ראיתי את תגובתך לדברי בנוגע לפוסט הקורות. את כתבת שאת מצטטת  אותי שכתבתי: "אבל חשוב שתביני, שאם אתן למישהו, שלא יודע מי זאת ולווט ומה קורותיה, לקרוא את הטקסט הזה, הוא יגיב באותה דרך שאני הגבתי".  ואכן אלה הם דבריי. אלא שאני בשום מקום לא כתבתי שלכל טקסט יש אלפי פרשנויות - ולא שזה לא יכול להיות נכון; השאלה החשובה היא מה זאת פרשנות. את מנפנפת בקלישאה 'אלפי פרשנויות' כאילו שקיימת שפה פרטית, אבל לא קיימת כזו (הכוונה ללשון-שפה בכלל ככלי תקשורת לא לשפות לאום). עובדה שיש שירה וספרות וכו' וגו'. אני כתבתי את דעתי. דעתי היא הקריאה שלי לטקסט נתון. כשאני אומרת קריאה שלי אני מתכוונת לומר בזה שלדעתי כל אדם יקרא כך את הטקסט, או אמור לקרוא אותו כך, כי זו הקריאה הנכונה.

      זאת הטעות שלך. אין דבר כזה "קריאה נכונה". אם היה דבר כזה, לא היו חילוקי דעות, חוזים היו ברורים, מלחמות לא היו פורצות, והחוק היה נהיר ומובן לכל, שלא לומר יצירות אמנות. כל המבקרים היו נותנים לסרט איקס חמישה כוכבים או אפס בהתאמה. אבל את יודעת שזה לא המצב.

      את דעתי על פוסט הקורות כבר כתבתי כמה פעמים. אני לא רואה בו שום יהירות או התנשאות. קשה לי לשכנע אותך שאין שם שום דבר ממה שאת רואה, כי אני פשוט לא רואה את הדברים שאת מדברת עליהם.

        3/11/07 01:12:

       

      צטט: velvet 2007-11-02 21:47:38

      זהו פוסט צבע המתאר את חוויית השהייה במקום. אני לא חושבת שהוא (כלומר הכותבת)מעריץ או מתחרמן, או מתבטל, או שואף להיות. זה לא מאמר ביקורתי על כמה מרוויחים הטאלנטים או על מהות הטלוויזיה. כלומר, זה לא מה שרצית לקרוא, או שלא מעניין אותך מה קרה שם, או איך התנהל האירוע, זה בסדר, אבל אני לא בטוחה שהקריאה הביקורתית שלך - הלגיטימית כשלעצמה - מתאימה לאופי הכתוב.

      הקריאה שלי שונה. המבט והזוית - שונים. תיאור הצבע, כפי שאת מכנה את הפוסט, הוא תיאור צבע חרמני. בין השורות ובשורות עצמן יש סימנים לכך. מי שרוצה שייחפש.

      אני לא השתמשתי במילה "מתבטל" אלא ציינתי שהמבט מעריץ. יש הבדלך בין הערצה להתבטלות.

      אני לא כתבתי שאני מצפה למאמר ביקורת, אבל כן ציינתי שלא נאמר דבר לא על החסרונות ולא היתרונות, תבדקי, חישפתי התייחסות ליתרונות.

      מעבר לכך הטקטס הזה באמת לא שווה עוד מילים. לצערי.

      .

      ראיתי את תגובתך לדברי בנוגע לפוסט הקורות. את כתבת שאת מצטטת  אותי שכתבתי: "אבל חשוב שתביני, שאם אתן למישהו, שלא יודע מי זאת ולווט ומה קורותיה, לקרוא את הטקסט הזה, הוא יגיב באותה דרך שאני הגבתי".  ואכן אלה הם דבריי. אלא שאני בשום מקום לא כתבתי שלכל טקסט יש אלפי פרשנויות - ולא שזה לא יכול להיות נכון; השאלה החשובה היא מה זאת פרשנות. את מנפנפת בקלישאה 'אלפי פרשנויות' כאילו שקיימת שפה פרטית, אבל לא קיימת כזו (הכוונה ללשון-שפה בכלל ככלי תקשורת לא לשפות לאום). עובדה שיש שירה וספרות וכו' וגו'. אני כתבתי את דעתי. דעתי היא הקריאה שלי לטקסט נתון. כשאני אומרת קריאה שלי אני מתכוונת לומר בזה שלדעתי כל אדם יקרא כך את הטקסט, או אמור לקרוא אותו כך, כי זו הקריאה הנכונה. כשמישהו בא וזורק 'אבל יש אלפי פרשוניות אחרות' וזו למעשה כל תגובתו לביקורת, הוא לא מתייחס עניינית, ובעצם, מבטל ופוסל על הסף דיון ביקורתי על הטקסט. 

        2/11/07 21:47:
      זהו פוסט צבע המתאר את חוויית השהייה במקום. אני לא חושבת שהוא (כלומר הכותבת)מעריץ או מתחרמן, או מתבטל, או שואף להיות. זה לא מאמר ביקורתי על כמה מרוויחים הטאלנטים או על מהות הטלוויזיה. כלומר, זה לא מה שרצית לקרוא, או שלא מעניין אותך מה קרה שם, או איך התנהל האירוע, זה בסדר, אבל אני לא בטוחה שהקריאה הביקורתית שלך - הלגיטימית כשלעצמה - מתאימה לאופי הכתוב.
        30/10/07 00:21:

       

      צטט: ארנבת עם זנב אש 2007-10-28 14:54:51

      את האנשים השקופים, העניים, אלה שלא גומרים את החודש, אותם תראו לי בטלוויזיה. לא את מעשני הסיגרים ובולסי הסטייקים.  אתם לא מייצגים אותנו, אתם לא שלנו, אם האגרה הייתה רלוונטית הייתי קוראת למרד אגרה. תוציאו את הטלוויזיות מהבית, תזרקו לרמת חובב. אלה האנשים שמתיימרים לייצג אתכם.  בלי שום אג'נדה חברתית, בלי שום ייצוג אמיתי לאנשים השקופים. כלום לא השתנה. גועל נפש.  ככה זה כשמרוויחים שלוש מאות אלף שקלים לחודש. ככה זה שמסקרים אנשים שמרוויחים שלוש מאות שקלים לחודש.

      אני נגעלתי.

      צודקת. ארנבת צודקת. הפסטיבל הזה בראש פינה נראה לי אידיוטי משהו. מי המציא אותו? מאין הרעיון לעשות "פסטיבל" - כלומר מין קומזיץ, הרי כל האירוע נשמע כמו קומזיץ אחד גדול רק בלי מדורה -  של טאלנטים ועוד בצפון. זה הרי שיא הצביעות, המיקום הצפוני. הרי רובם באים ממרכז הארץ והם מייצגים את תל-אביב, מקסימום את רמת השרון וקצת ירושלים, ירושלים הדשנה כמובן. מרחוק הפסטיבל בראש פינה עושה רושם של אירוע בנוסח אותם ראיונות מרובים עד אינסוף הטוק-שואוז הללו שבהם סלבריטי אחד מראיין סלבריטיז אחרים ויחד משתכשכים הם באיזו גיגית של שביעות רצון ומדושנות כללית - כלומר כמו רוב התוכניות בTV. ואת מי באמת הם מצייגים, אותם טאלנטים ומנהלי תוכניות? את אף אחד כמעט. מפני שרוב רובה של האוכולוסיה לא מרוויח רבע שמינית גורנשיט ממה שאותם טאלנטים מנהלי ומנכלי וכולי מרוויחים. הם לא מייצגים אנשים קיימים - הם מצייגים פנטזיה; שאותה מעוניינים אנשי הTV לטפח.  ובאשר לסיבות - מדוע הם רוצים לטפח פנטזיה זאת. על כך בתוכניתנו הבאה....

      .

      הפוסט הזה לא סוחב ולא אוכל כי הוא קודם כל משעמם. אין בו כלום. מעבר לכמה מלמולים לא ברורים חסרי עמדה ועמוד שידרה. הוא נטול להט ונטול שמחה אפילו; כי התרגשות ילדותית מנוכחותם של כמה מפורסמים זו לא בדיוק שמחה, מקסימום שמחת זקנתי. וכמובן שאין בו ביקורת,  הכוונה לביקורת  אמיתית. הוא זרוע בהערות פסבדו-ביקורתיות בעניינים לא ברורים ולחלוטין לא מהותיים (על מה הן בעצם מתלוננות? על איחור במועדי ההקרנות?)  וכן  בהרבה מצמוצי שפתיים חשקניים בסגנון אדולסנטי של נערות חרמניות שמתעלפות ממצלמות הטלביזיה ומריגשת "השידור-החי" וכמובן  מנוכחותם של "הכוכבים מהטלביזיה" הסמוכים אליהם מרחק פסיעה. כאילו כתבו פוסט על לפחות טקס הפתיחה של פסטיבל קאן או משהו כזה. הן משדרות תשוקה וצורך עז להשתייך למעגל הנוצץ של המצליחנים והטאלנטים - וזה לכשעצמו בסדר, לגיטימי, אבל את מי זה מעניין? הרי לא מדובר בבלוג של איזו פאקצה או משהו)  ולכן, בגלל הפאקציות הנ"ל המתרגששת, לא ניתן לקרוא בשורותיהן (וגם לא בין השורות) בנחת איזו תובנה, איזו הבנה, משהו, משהו מעניין, על האירוע, על משמעותו האמיתית, על תרומתו או על חסרונותיו. כלום. רק התרגששות מעקצצת (עלאק עוקצנית, אבל בעצם מלטפת ומתחרמנת כאמור) בסגנון  די אינפטנטילי ולפי מיטב המסורת של הנערות המעריצות. וכך יצא לו פוסט קשקני שמעורר רתיעה בעת הקריאה. אתה רוצה לברוח ממבוכה, ולא להשאר לקפה.  ושלישית. לשאלה האם הפוסט כתוב טוב. מה פירוש "כתוב טוב?" האם טקסט נטול שגיאות כתיב "כתוב טוב"? הרי כל הפוסט הזה נכתב ברוח שפת המקומונים העילגת הכמו קולית (ובעצם הכי שמרנית) הנרקיסיסטית מתפנקת, הזרועה באינגלזית וסלנג מצטעצעים. זה לא נקרא בעיני כתיבה טובה, אלא כתיבה מכוערת עד כדי... 

      כל זה באשר לשאלתך למה מעט אנשים הגיבו לפוסט

        29/10/07 07:08:

       

      צטט: שייני (יסמין) 2007-10-29 06:28:16

      אם לא הגבתי זה אומר שלא נהנתי?

      אז הנה הגבתי.

      נהנתי, מהכתיבה, מאווירת החיים הלא רעים בכלל שעולים ממנה. עובדים קשה ופעם בכמה זמן מסתכלים ונהנים מהעבודה, כמו שצריך.

      את בסדר :) לא שאני מתלוננת, אבל זה היה מוזר, שתיקת הטִקבּוּק הזו.

        29/10/07 06:28:

       

      אם לא הגבתי זה אומר שלא נהנתי?

       

      אז הנה הגבתי.

       

      נהנתי, מהכתיבה, מאווירת החיים הלא רעים בכלל שעולים ממנה. עובדים קשה ופעם בכמה זמן מסתכלים ונהנים מהעבודה, כמו שצריך.

       

       

        29/10/07 05:04:

       

      צטט: velvet 2007-10-28 23:12:34

       

      צטט: velvet 2007-10-28 20:49:37

       

      צטט: velvet 2007-10-28 20:23:09

      ירון טן-ברינק מוסר:
      "אני עובד כל יום עד אחת בלילה. חיי החברה שלי מתנהלים בין שתיים לארבע לפנות בוקר. רוצה להתחלף עדיין?"

      אוי, מה גדול התענוג להגיב לעצמי. ככה זה עם אנשים מסתוריים ומאותגרי-קפה:

      בקיצור, עונה ידידת הבלוג לטן-ברינק:
      "אני מסיימת לעבוד באזור חצות, חיי החברה שלי מתנהלים בין אחת לשלוש בלילה, וכן, הייתי שמחה להתחלף".

      יט"ב מוסר:
      "יש על מה לדבר. כמובן שזה תלוי בעבודה הספציפית שאת עושה. כי אם לעבוד בשעות של מתחם הבורסה, אז לפחות באותם התעריפים".

        29/10/07 03:22:

       

      צטט: velvet 2007-10-28 22:33:53

      אאוצ'. זה כאב.

       נו..לא צריך לקחת ללב.

      כנאמר ע"י הדודות הפולניות...קורה במשפחות הכי טובות.

      אגב, בכנס וורדפרס בשבוע שעבר, אמרה הכוהנת לורל ואנופסן שמספר התגובות בבלוג

      אינו מעיד על טיבו.

      והלינק בעבור אלו שלא היו בכנס ורוצים לקרא עוד.

       

        28/10/07 23:12:

       

      צטט: velvet 2007-10-28 20:49:37

       

      צטט: velvet 2007-10-28 20:23:09

      ירון טן-ברינק מוסר:
      "אני עובד כל יום עד אחת בלילה. חיי החברה שלי מתנהלים בין שתיים לארבע לפנות בוקר. רוצה להתחלף עדיין?"

      אוי, מה גדול התענוג להגיב לעצמי. ככה זה עם אנשים מסתוריים ומאותגרי-קפה:

      בקיצור, עונה ידידת הבלוג לטן-ברינק:
      "אני מסיימת לעבוד באזור חצות, חיי החברה שלי מתנהלים בין אחת לשלוש בלילה, וכן, הייתי שמחה להתחלף".

        28/10/07 22:33:
      אאוצ'. זה כאב.
        28/10/07 21:54:
      מצאתי מישהו שעשוי להתעניין. העברתי לו לינק..
        28/10/07 21:16:

       

      צטט: נמלה עניינית 2007-10-28 21:00:44

      9. כי את כותבת על מדיום שנעלם.

      א. לא אני כתבתי

      ב. מדיום נעלם? טלוויזיה?

        28/10/07 21:00:
      9. כי את כותבת על מדיום שנעלם.
        28/10/07 20:49:

       

      צטט: velvet 2007-10-28 20:23:09

      ירון טן-ברינק מוסר:
      "אני עובד כל יום עד אחת בלילה. חיי החברה שלי מתנהלים בין שתיים לארבע לפנות בוקר. רוצה להתחלף עדיין?"

       

        28/10/07 20:37:

       

      צטט: velvet 2007-10-28 20:25:26

      אני מתחבטת לפשר היעדר התגובות:

      1. לא מעניין (לא יכול להיות)

      2. לא כתוב טוב (להפך)

      3. אנשי הטלוויזיה לא כותבים טוקבקים

      4. אנשי הפרינט לא מתעניינים בתעשיה

      5. הפסטיבל הזה לא מעניין איש חוץ מאלו שהיו שם

      6. כולם כל כך עייפים מלכתוב תגובות לאצבעות, שלא נותר להם כוח

      7. אף אחד לא יודע שביום ראשון פוסט

      8. גם המטקבקים לקחו דיי אוף בראשון

      כתוב מצויין (קראתי כדי להבין שזה בעצם לא מעניין). 3-6 +8 - לא מבינה בזה. 7 לא רלוונטי כי יש רשימת פוסטים של חברים. מי בכלל זוכר/ת שהיום יום ראשון? מרגיש כמו אמצע השבוע...

        28/10/07 20:25:

      אני מתחבטת לפשר היעדר התגובות:

      1. לא מעניין (לא יכול להיות)

      2. לא כתוב טוב (להפך)

      3. אנשי הטלוויזיה לא כותבים טוקבקים

      4. אנשי הפרינט לא מתעניינים בתעשיה

      5. הפסטיבל הזה לא מעניין איש חוץ מאלו שהיו שם

      6. כולם כל כך עייפים מלכתוב תגובות לאצבעות, שלא נותר להם כוח

      7. אף אחד לא יודע שביום ראשון פוסט

      8. גם המטקבקים לקחו דיי אוף בראשון

        28/10/07 20:21:

       

      צטט: ארנבת עם זנב אש 2007-10-28 14:54:51

      את האנשים השקופים, העניים, אלה שלא גומרים את החודש, אותם תראו לי בטלוויזיה. לא את מעשני הסיגרים ובולסי הסטייקים.  אתם לא מייצגים אותנו, אתם לא שלנו, אם האגרה הייתה רלוונטית הייתי קוראת למרד אגרה. תוציאו את הטלוויזיות מהבית, תזרקו לרמת חובב. אלה האנשים שמתיימרים לייצג אתכם.  בלי שום אג'נדה חברתית, בלי שום ייצוג אמיתי לאנשים השקופים. כלום לא השתנה. גועל נפש.  ככה זה כשמרוויחים שלוש מאות אלף שקלים לחודש. ככה זה שמסקרים אנשים שמרוויחים שלוש מאות שקלים לחודש.

      אני נגעלתי.

      נגעלת ממה? ממני? מידידית הבלוג? ממעשני הסיגרים? מהפוסט? מכולנו ביחד?

        28/10/07 20:20:

       

      צטט: עופר מאיר 2007-10-28 09:10:00

      פוסט מקסים וכתוב היטב. אלמלא היית כותבת באריכות על המשבר בשבוע שעבר, ממש אפשר היה לחשוב שהיית בפסטיבל. נשמע כבר כמעט כמו חצי פתרון, בהנחה שזה יימשך, וכותבים עלומים נוספים ימשיכו לשלוח חומרים :)

      לא ממש, מתברר שהקוראים לא ממש מתעניינים בפוסט הזה. או לפחות בתגובות לו.

        28/10/07 20:19:

       

      צטט: דונה 2007-10-28 11:18:05

      מחייך חייכתי וצחקתי לרוב..  כתוב מקסים.

      שמחה שהאורחת תומכת בפיטורי ההפקה...

      מחאותיי נשמעו בפוסט הקודם של V. נוסף למחירי כרטיסים מופקעים ,תוכן ירוד שירותים מצחינים,טאלנטים שנעדרו, עד לאן...

      מעניין מה ההפקה חושבת על זה.

        28/10/07 20:17:

       

      צטט: twister 2007-10-28 08:38:22

      אז אני מבינה שהפסטיבל שלהם מנוהל כמו שמנוהל לוח השידורים (של כל הערוצים...)

      שעת שידור היא לא שעת שידור (הדבר היחיד שמשודר בזמן: חדשות),

      כמובן וכמובן.
        28/10/07 14:54:

      את האנשים השקופים, העניים, אלה שלא גומרים את החודש, אותם תראו לי בטלוויזיה. לא את מעשני הסיגרים ובולסי הסטייקים.  אתם לא מייצגים אותנו, אתם לא שלנו, אם האגרה הייתה רלוונטית הייתי קוראת למרד אגרה. תוציאו את הטלוויזיות מהבית, תזרקו לרמת חובב. אלה האנשים שמתיימרים לייצג אתכם.  בלי שום אג'נדה חברתית, בלי שום ייצוג אמיתי לאנשים השקופים. כלום לא השתנה. גועל נפש.  ככה זה כשמרוויחים שלוש מאות אלף שקלים לחודש. ככה זה שמסקרים אנשים שמרוויחים שלוש מאות שקלים לחודש.

      אני נגעלתי.

        28/10/07 11:18:

      מחייך חייכתי וצחקתי לרוב..  כתוב מקסים.

      שמחה שהאורחת תומכת בפיטורי ההפקה...

      מחאותיי נשמעו בפוסט הקודם של V. נוסף למחירי כרטיסים מופקעים ,תוכן ירוד שירותים מצחינים,טאלנטים שנעדרו, עד לאן...

       

        28/10/07 09:10:
      פוסט מקסים וכתוב היטב. אלמלא היית כותבת באריכות על המשבר בשבוע שעבר, ממש אפשר היה לחשוב שהיית בפסטיבל. נשמע כבר כמעט כמו חצי פתרון, בהנחה שזה יימשך, וכותבים עלומים נוספים ימשיכו לשלוח חומרים :)
        28/10/07 08:38:

       

      אז אני מבינה שהפסטיבל שלהם מנוהל כמו שמנוהל לוח השידורים (של כל הערוצים...)

      .

      שעת שידור היא לא שעת שידור (הדבר היחיד שמשודר בזמן: חדשות),

      התוכן על הנייר נראה ממש מבטיח עד שמגיעים לדבר האמיתי,

      את מצפה לאיזו דרמה איכותית ומקבלת שעשועון ברמה של כיתה ג',

      ומרוב יחסי ציבור לא רואים את הטאלנט.

      אחחחח... הנקמה. מתוקה היא.