כותרות TheMarker >
    ';
    0

    דת ולאום ביהדות (חלק 2)

    23 תגובות   יום שני, 13/12/10, 20:42

     - המשך מהפוסט הקודם -

     

    אחרי חורבן בית שני וכשלון מרד בר כוכבא הדת היהודית לא הפכה לרב לאומית, אך ניכרה במשך הזמן החלשה של שאיפות לאומיות. בין השאר הדבר התבטא בהחלשת אופיו הלאומי של חג החנוכה שצויין קודם לכן גם לזכר טיהור המקדש מעבודת אלילים וגם לזכר נצחון החשמונאים והחזרת העצמאות ליהודה. טשטוש הצד הלאומי של חנוכה נבע מרצון למנוע נסיונות מרידה חוזרים ברומי כמו אלו שהסתימו בכשלון. ויש האומרים שרק לאחר טשטוש הצד הלאומי הומצא נס פך השמן כדי שיישאר על מה לחגוג. טשטוש זה נשאר במשך הגלות ורק עם הציונות חזרו לציין גם את אופיו הלאומי של החג, כשאצל רוב החרדים - בהתאם להשקפתם הלא לאומית- עד היום כמעט אין אזכור לצד הלאומי של החג. 

     

    ולמרות שאיפות לאומיות לעתיד לבוא החלה להתפתח גישה של פסיביות לאומית וויתור על שאיפות לאומיות גם כאשר הנסיבות איפשרו אולי הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, כמו למשל בעת שקיעת מעצמות ששלטו בארץ. גם מצוות יישוב ארץ ישראל הפכה בעיקר לדתית ולא למבטאת שאיפות לאומיות. במיוחד בלט בדבריו רבי סעדיה גאון שאמר "אין ישראל אומה אלא בתורותיה". למרות שהדת והלאומיות אינן בהכרח סותרות ומוציאות זו מזו , ככל שהתרחקו מהשאיפות הלאומיות כן ההלכה הלכה והחמירה – תופעה שהייתה כבר בתקופת עזרא ונחמיה בה התחילו להקפיד יותר על הייחודיות הדתית של עם ישראל לצד ויתור על שאיפות לאומיות והשלמה עם שלטון זר בארץ.

     

    בעת החדשה היו יהודים שהחלו לדון בדרכים מעשיות למימוש שיבת ציון ומצד שני היו שניסו להכריז על היהדות כדת בלבד שמן הסתם מאמיניה אינם צריכים מדינה משלהם. הנסיון הכי נועז להפוך את היהדות לדת על לאומית וליתר דיוק לרב לאומית (כי לא הייתה לרפורמים כוונה ממשית להרחיב את שורות המצטרפים ליהדות) נעשה בידי היהדות הרפורמית באירופה ובארה"ב שהכריזה על אנשיה כ"גרמנים בני דת משה", "צרפתים בני דת משה" ועוד. ואם נסיון זה נכשל כשלון חרוץ אינני יודע למה פתאום יצליחו נסיונות דומים אחרים שנעשים כמו אצל קומץ יהודים הקוראים לעצמם "ערבים בני דת משה" ושמתעלמים מהכשלון של הלאומיות הערבית במקומות שונים לטשטש את ההבדלים בין ערבים בני דתות שונות. והנסיון בגרמניה למשל מוכיח שמי שמתעקש לראות ביהדות דת בלבד – אפילו לא "לאום פסיבי" כמו אצל נטורי קרתא – סופו שיתפרק מזהותו היהודית בכלל.

     

    הרפורמים אף טענו טענה מגוחכת שמטרת הגלות והיעדר העצמאות הלאומית היא להפוך לאור לגויים ולהפיץ את האמונה באל אחד בעולם. אפשר לחשוב שהנצרות הכירה תודה ליהדות ושהנצרות, מרגע שנתבססה, לא ניסתה בכוחות עצמה להפיץ את עצמה ואפילו בכח גם בלי עזרה של היהדות או לפחות להכיר לה תודה. בקצה השני קיימים אולי כאלו הרואים עצמם יהודים בלאום בלבד, אבל לא יהודים בדת ואולי אפילו רואים עצמם חסרי דת בכלל לצד קיום שיכות לאומית אצלם. מי שמתכחש לעצם זהותו היהודית גם כזהות דתית (אפילו בלי לקיים מצוות) סופו שגם זהותו הלאומית תחדל להיות יהודית. וגם המושג "לאום ישראלי" נדון לכשלון ולו רק משום שישראל היא אומנם מדינה יהודית אך גם מורכבת מאזרחים לא יהודיים  שרובם  אינם חשים שותפות עם אזרחיה היהודיים או ממוצא יהודי. 

     

     גם אם הערבים בארץ יהפכו כולם ליהודים בדתם ויישארו ערבים בלאום לא ארצה שהיהודים (מבחינת לאום) יחיו במדינה שבה כולם בדתם יהודים אבל מבחינה לאומית הרוב אינו יהודי. כך שלמרות שאני טוען שיהדות זה גם דת וגם לאום (וזה בעצם לא סותר) אני בהחלט בעל השקפה לאומית-ציונית כי אני רוצה מדינה שרוב תושביה יהודיים מבחינה לאומית. וגם בכיוון ההפוך הדעה שלי דומה: אפילו אם הערבים יהפכו כולם ליהודים בלאום אבל יישארו לא יהודים בדתם (מוסלמים, נוצרים, דרוזים ועוד) אראה בהם "אחים חורגים ללאום היהודי" וכך, למרות שההשקפה הציונית שלי כביכול תבוא על סיפוקה (מדינה שהלאום של תושביה הוא יהודי) לא אראה באותם לא יהודים (מבחינה דתית) חלק אמיתי מהלאום, ואם במדינה 100% יהיו יהודים בלאום אבל חצי יהיו לא יהודים בדת, לא ארגיש שאני באמת חי במדינת לאום יהודית. רבים מהקשיים שנתקלה בהם הלאומיות הערבית נבעה מהמתחים בין הדתות השונות המרכיבות את אותו לאום ובאופן אישי, אם הייתי ערבי מוסלמי- אפילו חילוני ועם השקפה לאומית- לא הייתי רואה בערבי נוצרי "ערבי אמיתי".

     

    אבל לא רק אלו שמנסים לדבר על אפשרות שיהדות היא (או יכולה להיות) רק דת או רק לאום נדונו לכשלון ועלולים להביא אסון. גם אלו שאינם טוענים כך אבל עדיין הם קיצוניים בתפיסתם לאחד מ-2 הכיוונים גורמים לא מעט בעיות. מצד אחד יש חרדים קיצוניים שאצלם שאיפות לאומיות פסולות מכל וכל, כולל תחת מדינת הלכה, בגלל השקפות דתיות קיצוניות והיו גם מקרים של רבנים באירופה שחששו לאבד את צאן מרעיתם אם תקום מדינה יהודית בא"י. ומצד שני אני נתקל באינטרנט לא פעם בחילונים קיצוניים המדברים כאילו הלאומיות היהודית היא מטבעה ובהכרח נוגדת את הדת. נכון שהדת בצורתה הקיצונית פוגעת בלאומיות: למשל כשקבוצות דתיות קיצוניות אינן מוכנות לשתף פעולה עם השאר במטרה לקיים עצמאות יהודית בא"י וייתכן שגם החמרות יתר בהלכה פוגעות בלאומיות היהודית- ידוע למשל שהדתיים לאומיים ערכו בין השאר "קיצוץ בשוליים" בהלכה שאולי נתחייב מהתקומה הלאומית ומה שקשור בה. אבל הדת יכולה, בפרט אצל היהודים, להוות דבק מלכד גם בזהות הלאומית שלמזלה אינה רב דתית כמו הזהות הערבית למשל.

     

     אגב, בהתחלה גם חלק מהחרדים היו שותפים לתנועת חובבי ציון ורק אופייה החילוני של הציונות גרם לפרישת רובם הגדול של חבריה החרדים ממנה. למרות שמי שנתן את הטון בציונות היו חילוניים זו טעות לומר שציונות בהכרח שווה חילוניות ובודאי ציונות אינה בהכרח הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה כמו שכמה מנסים לטעון. ציונות היא שאיפה להקמת מדינה יהודית עצמאית בא"י בלי קשר לרמת חופש הדת במדינה..  ובשפה פשוטה: "קודם כל נקים בית, אח"כ נחליט איך לעצב אותו". כך שלמרות התנגשויות שונות בין דתיות ולאומיות במדינת ישראל הקרע אינו הכרחי. טענה מגוחכת אחרת שנתקלתי בה מצד אלו מהחילוניים המדברים על ניגוד קיצוני בין דת ולאום היא שהכותל הוא אתר לאומי ולא דתי. לא כל מי שמדבר נגד הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה הוא "אנטי ציוני" ולא כל מי שטוען שהכותל הוא גם אתר דתי הוא אנטי לאומי. וראוי לציין שכבר ניבא הרב קוק בשעתו שרבים מאנשי השמאל שזנחו את הדת, ולא רק נהפכו ל"סתם חילוניים", יאבדו בסופו של דבר גם את שאיפותיהם הלאומיות.

     

    ולסיום כמה מילים על הציונות הדתית. בניגוד לחרדים שכמעט כולם הסתיגו מהציונות וגם מעטים מהם הם בעלי שאיפות לאומיות אך מסתיגים מהציונות כמכשיר שנועד להשגת מטרות אלו (בגלל הרוב החילוני בציונות), הציונות הדתית התיחסה בחיוב למפעל התקומה. מענין שדווקא האוכלוסייה הדתית לאומית שבניגוד לחרדים ביקשה להחזיר לעם היהודי את ריבונותו – סוג של גאווה בקשר לזהות היהודית - דווקא היא פתוחה יותר מהחרדים לקבלת  השפעות זרות ומה שנקרא "התרבות הכללית" ודווקא היא ערכה "קיצוץ בשוליים" במצוות (לעומת פרשנות חרדית צמחמירה יותר). ואולי - כמו בתקופות קדומות שדובר עליהן בפוסט הקודם - דתיות ולאומיות באות אחת על חשבון השנייה. אומנם התפתח גם זרם חרד"לי המקפיד יותר במצוות וגם יותר מסוגר כלפי התרבות הכללית ועם זאת נשאר לאומי בהשקפותיו ואפילו לאומני..... גם הקרע שבין חלק מהדתיים לאומיים לבין המדינה אינו נובע מהפיכתם לבעלי השקפה לא לאומית או אנטי לאומיות, בניגוד למה שאולי מנסים לטעון חלק מאותם חילוניים קיצוניים הנזכרים, אלא בגלל אכזבה ממדינת ישראל ומה שמתפרש כיחסה כלפי הציבור הדתי לאומי.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/12/10 10:31:

      עשרה יהודים, תריסר (ומעלה) דעות.
      אין חדש...
        19/12/10 02:46:
      יצאת משתלח בכולם.
      כמעט אין טעם להגיב והמגיבים כאן נכנסו לנושאים כמו "עוולות ופשעים" שעשתה מפא"י. נושא הזוי ומופרך מיסודו. מפא"י ומפלגות ציוניות אחרות עשו להקמת המדינה. היו טעויות והיכירו בהן במשך הזמן. אבל יותר מטעויות היתה עשיה מדינית שהביאה להקמת המדינה.
      יותר מהכל למדתי ממאמרך שהכל זמני. ישויות קמות ומתפשטות ו/או נלחצות ולבסוף נופלות.
      מסקנה מתבקשת - ישראל (היום) אפיזודה נוספת. אם מאמרך היה מוליך למסקנה לגבי הבטחת משך קיום מקסימלי היה בו טעם.
      רוב יהודי. ניקח כעובדה קיום ערבים במדינת ישראל. ריבוי רב יותר בקרב ערבים יביא אותם לרוב באוכלוסיה עם המסקנות המתבקשות לגבי אופי המדינה. לא כל שכן ובמהירות רבה יותר עם גם ערביי שטחים יכללו בתוך גבולות המדינה (ארץ ישראל). הרי לא לעולם ישארו ללא אזרחות.
      מה דעתך על מדינה בגבולות ידועים ומוכרים (67) תוך מאמץ עילאי להעלאת רמת החיים של הערבים וכתוצאה מכך ירידת הריבוי הטבעי אצלם.
      דת. איש באמונתו יחיה. הוא יחיה. לא על חשבון ולא על צוואר איש אחר. וגם !!! לא יאמר לאחר איך עליו לחיות. היום בשם הדת לוחצים מצבים מדיניים. לוחצים מצבים המונעים שלום. ערך הדת עליון על השלום??? בשם הדת ופעולות מונעות (מנוע = מוטור) דת נרמסת אוכלוסיה שכנה שבעיקרון היא אוכלוסיה שלווה.
      בשם הדת אני לא יכולתי להינשא בארצי אפילו באופן אזרחי!!!
      אז אני לא מוכן לשמוע על שילוב דת במדינה.
      מדינה יכולה להיות בעלת צביון יהודי ע"י שימור מסורת ההיסטוריה הלאומית היהודית. אין היא יכולה ואסור לה לשלב חוקים דתיים בחוקי המדינה. נקודה.
        16/12/10 20:58:
      לאחר חורבן בית שני ומרד בר כוכבא רבן יוחנו בן זכאי וחבריו אנשי המשנה והתלמוד....'המציאו' לנו את היהדות ללא הלאום ,כלומר ניתן להמשיך את היהדות ללא צורך במרכז רוחני בר קימה כבית המקדש!

      שיטה זו הובילה אותנו דרך 2000 שנות גלות הישר לאושוויץ....!!!!
        16/12/10 20:57:
      לאחר חורבן בית שני ומרד בר כוכבא רבן יוחנו בן זכאי וחבריו אנשי המשנה והתלמוד....'המציאו' לנו את היהדות ללא הלאום ,כלומר ניתן להמשיך את היהדות ללא צורך במרכז רוחני בר קימה כבית המקדש!

      שיטה זו הובילה אותנו דרך 2000 שנות גלות הישר לאושוויץ....!!!!
        15/12/10 14:02:
      מעניין. מחכים, מקיף, נהדר ותודה :-)
        15/12/10 08:05:

      צטט: דקי 2010-12-14 19:07:31

      צטט: אמיר ניצן 2010-12-14 17:36:43

      תודה על הכוכב. נכון שיחסים בין דת ולאום עלולים להיות מתוחים לפעמים, אבל עדיין אני שואל את עצמי האם ההתנגשויות ברמות שאינן ניתנות לגישור הן בלתי נמנעות או שזה רק האנשים הלא נכונים שגררו את כל השאר. האם את טוענת שהיהודים אינם עם? האם את אומרת שיש ערבים בני דת משה, גרמנים/רוסים וכו' בני דת משה? האם את רואה עצמך יהודיה רק בדת ולא בלאום ? (אם השאלה האחרונה ששאלתי אותך היא אישית מדיי אז אינך צריכה לענות). נכון ששלטון מפא"י עשה הרבה עוולות ורק בגלל שרק לאחרונה הכרנו בקהילה אחד את השני אינך יודעת עד כמה אני ביקורתי כלפי השמאל, כולל מה שעשה בעבר. אבל מה שאת עושה זה שבמקום להתמקד רק בביקורת על השמאל את מעבירה ביקורת על הציונות בכלל. זה שעל הציונות השתלט השמאל שביצע עוולות ופשעים זה לא אומר שהרעיון הציוני לא צודק.  את מנסה לירות בבן הערובה יחד עם החוטף.

       

       אדרבא, אם יש לך ביקורת (כמוני) על מעשי מפא"י אז למה שלא תתמכי בבמפלגות/רעיונות/תנועות הדוגלות ביתר הרמוניה בין דת ולאום ?. אם מפא"י היו קיצוניים מדי לכיוון החילוניות (ובשנים האחרונות מפלגת העבודה אף מאבדת את אופיה הציוני, כמו שניבא הרב קוק על השמאל) אז את באה ואומרת שיהדות היא דת בלבד (אם הבנתי נכון) שזה יותר קיצוני ממפא"י (אפילו אם לכיוון השני...) ומן הסתם מוכנה לוותר על הציונות במקום להציל אותה מהשמאל שהשתלט עליה. נסיונך לא יצליח ואולי אפשר להשוות את הזהות היהודית לתאומים סיאמיים עם גוף משותף ו-2 ראשים כשלכל ראש יש לפעמים רצונות משלו שלא תמיד מסתדרים עם זה של השני ובכל זאת יודעים שצריך לחיות יחד ואם יהרגו את האחד גם השני ימות. 

      יש מצב שלא הובנתי כראוי.

      לפני הכל, דעות רבות מדעותי נחשבות שמאלניות, אם כי אף פעם לא היתה מפלגה שייצגה אותי כראוי. בכלל, אני חושבת שהחלוקה בין שמאל לימין מלאכותית, ואינה משקפת קשת רחבה של דעות. אני מעזה להמר שבנושאים רבים שנינו חושבים באופן דומה.

      הביקורת שלי היא על ההוויה הישראלית של אותה תקופה, שהעדיפה להציג את ה"גבורה" ולא את ה"שואה", ועל העילית של אותם ימים שביקשה לבטל את ה"גלותי" על מזבח הישראליות: "שרוליק" דיבר עברית. "שרוליק" היה חילוני.

      שנית, אני יהודיה מכל כיוון שתרצה - אם כי איני אדם דתי. ולא, זו אינה שאלה אישית מדי. מבחינתי להיות יהודי זה גם וגם, ולא משנה איפה אתה גר, לא משנה מהיכן באת.

      ועוד. אני דווקא ציונית לאללה, אבל הציונות שלי אינה "בית לאומי גנטי" בלבד אלא עשייה והידברות - דווקא באמצעות השונה. הציונית שלי היא גם בית המכבד את יושביו. כל יושביו.

       

      נכון שהמושגים ימין ושמאל הפכו ללא רלוונטיים במידה רבה ואולי יש לנו בנושאים מסוימים דעות דומות בלי קשר למותגים פוליטיים, אבל לגבי תקופת מפא"י שדיברת עליה, ושעניתי לדברייך על התקופה, יש טעם להשתמש במושגים האלו. כאשר השתמשת במושג כמו "ערבים בני דת משה" אז זה היה נראה כאילו את מאמינה במושג כזה ומה שזה אומר על היהדות ולכן הבנתי אותך לא נכון. והיחס, למשל, לניצולי שואה בארץ היה באמת מחפיר - בעצם נשאר כך עד היום הזה.

        14/12/10 22:48:

      צטט: גדגדים 2010-12-14 21:58:05

      יופי של פוסט
      :-)

       תודה

        14/12/10 21:58:
      יופי של פוסט
      :-)
        14/12/10 19:07:

      צטט: אמיר ניצן 2010-12-14 17:36:43

      תודה על הכוכב. נכון שיחסים בין דת ולאום עלולים להיות מתוחים לפעמים, אבל עדיין אני שואל את עצמי האם ההתנגשויות ברמות שאינן ניתנות לגישור הן בלתי נמנעות או שזה רק האנשים הלא נכונים שגררו את כל השאר. האם את טוענת שהיהודים אינם עם? האם את אומרת שיש ערבים בני דת משה, גרמנים/רוסים וכו' בני דת משה? האם את רואה עצמך יהודיה רק בדת ולא בלאום ? (אם השאלה האחרונה ששאלתי אותך היא אישית מדיי אז אינך צריכה לענות). נכון ששלטון מפא"י עשה הרבה עוולות ורק בגלל שרק לאחרונה הכרנו בקהילה אחד את השני אינך יודעת עד כמה אני ביקורתי כלפי השמאל, כולל מה שעשה בעבר. אבל מה שאת עושה זה שבמקום להתמקד רק בביקורת על השמאל את מעבירה ביקורת על הציונות בכלל. זה שעל הציונות השתלט השמאל שביצע עוולות ופשעים זה לא אומר שהרעיון הציוני לא צודק.  את מנסה לירות בבן הערובה יחד עם החוטף.

       

       אדרבא, אם יש לך ביקורת (כמוני) על מעשי מפא"י אז למה שלא תתמכי בבמפלגות/רעיונות/תנועות הדוגלות ביתר הרמוניה בין דת ולאום ?. אם מפא"י היו קיצוניים מדי לכיוון החילוניות (ובשנים האחרונות מפלגת העבודה אף מאבדת את אופיה הציוני, כמו שניבא הרב קוק על השמאל) אז את באה ואומרת שיהדות היא דת בלבד (אם הבנתי נכון) שזה יותר קיצוני ממפא"י (אפילו אם לכיוון השני...) ומן הסתם מוכנה לוותר על הציונות במקום להציל אותה מהשמאל שהשתלט עליה. נסיונך לא יצליח ואולי אפשר להשוות את הזהות היהודית לתאומים סיאמיים עם גוף משותף ו-2 ראשים כשלכל ראש יש לפעמים רצונות משלו שלא תמיד מסתדרים עם זה של השני ובכל זאת יודעים שצריך לחיות יחד ואם יהרגו את האחד גם השני ימות. 

      יש מצב שלא הובנתי כראוי.

      לפני הכל, דעות רבות מדעותי נחשבות שמאלניות, אם כי אף פעם לא היתה מפלגה שייצגה אותי כראוי. בכלל, אני חושבת שהחלוקה בין שמאל לימין מלאכותית, ואינה משקפת קשת רחבה של דעות. אני מעזה להמר שבנושאים רבים שנינו חושבים באופן דומה.

      הביקורת שלי היא על ההוויה הישראלית של אותה תקופה, שהעדיפה להציג את ה"גבורה" ולא את ה"שואה", ועל העילית של אותם ימים שביקשה לבטל את ה"גלותי" על מזבח הישראליות: "שרוליק" דיבר עברית. "שרוליק" היה חילוני.

      שנית, אני יהודיה מכל כיוון שתרצה - אם כי איני אדם דתי. ולא, זו אינה שאלה אישית מדי. מבחינתי להיות יהודי זה גם וגם, ולא משנה איפה אתה גר, לא משנה מהיכן באת.

      ועוד. אני דווקא ציונית לאללה, אבל הציונות שלי אינה "בית לאומי גנטי" בלבד אלא עשייה והידברות - דווקא באמצעות השונה. הציונית שלי היא גם בית המכבד את יושביו. כל יושביו.

        14/12/10 17:36:

      צטט: דקי 2010-12-14 10:55:10

      החלק הראשון דן בבניה של ישות יהודית שהיא גם דתית וגם לאומית, וחלק זה דן למעשה בחוסר היכולת לבנות ישות דואלית כזו בימינו. בין שני החלקים הללו התקיימה גלות והתפתח בארץ ישוב שאינו יהודי בלאום או בדת. השיבה הציבה בעיה: הגולים שבו לכאן שונים - גם מהישוב המקומי וגם אלה מאלה: ערבים מדת משה וישראל מצד אחד ודוברי יידיש מצד שני. מאלה גם מאלה נגזלו בראשית ימי המדינה נתחים נכבדים מתרבותם, משורשיהם ומזהותם לצורך "בניית הבית הלאומי", שלא נתן להם מקום ראוי (ר' קישורים). אלה ה"אנחנו" החדש - העומד מול שאלת שיתופם של מי שאינם יהודים בדת ובלאום ב"בית הלאומי".

      עסק מסובך להפליא.

       

      תודה על הכוכב. נכון שיחסים בין דת ולאום עלולים להיות מתוחים לפעמים, אבל עדיין אני שואל את עצמי האם ההתנגשויות ברמות שאינן ניתנות לגישור הן בלתי נמנעות או שזה רק האנשים הלא נכונים שגררו את כל השאר. האם את טוענת שהיהודים אינם עם? האם את אומרת שיש ערבים בני דת משה, גרמנים/רוסים וכו' בני דת משה? האם את רואה עצמך יהודיה רק בדת ולא בלאום ? (אם השאלה האחרונה ששאלתי אותך היא אישית מדיי אז אינך צריכה לענות). נכון ששלטון מפא"י עשה הרבה עוולות ורק בגלל שרק לאחרונה הכרנו בקהילה אחד את השני אינך יודעת עד כמה אני ביקורתי כלפי השמאל, כולל מה שעשה בעבר. אבל מה שאת עושה זה שבמקום להתמקד רק בביקורת על השמאל את מעבירה ביקורת על הציונות בכלל. זה שעל הציונות השתלט השמאל שביצע עוולות ופשעים זה לא אומר שהרעיון הציוני לא צודק.  את מנסה לירות בבן הערובה יחד עם החוטף.

       

       אדרבא, אם יש לך ביקורת (כמוני) על מעשי מפא"י אז למה שלא תתמכי בבמפלגות/רעיונות/תנועות הדוגלות ביתר הרמוניה בין דת ולאום ?. אם מפא"י היו קיצוניים מדי לכיוון החילוניות (ובשנים האחרונות מפלגת העבודה אף מאבדת את אופיה הציוני, כמו שניבא הרב קוק על השמאל) אז את באה ואומרת שיהדות היא דת בלבד (אם הבנתי נכון) שזה יותר קיצוני ממפא"י (אפילו אם לכיוון השני...) ומן הסתם מוכנה לוותר על הציונות במקום להציל אותה מהשמאל שהשתלט עליה. נסיונך לא יצליח ואולי אפשר להשוות את הזהות היהודית לתאומים סיאמיים עם גוף משותף ו-2 ראשים כשלכל ראש יש לפעמים רצונות משלו שלא תמיד מסתדרים עם זה של השני ובכל זאת יודעים שצריך לחיות יחד ואם יהרגו את האחד גם השני ימות. 

      אלה שהפרידו בין לאום ודת יהודי /כל מה שעניין אותם היה סיר הבשר בניכר /שבהמשך נכחדו מעם היהודי[פנסיונר בודד שהתנצר בגלל פושעת מתועבת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה 0523400161]
        14/12/10 10:55:

      החלק הראשון דן בבניה של ישות יהודית שהיא גם דתית וגם לאומית, וחלק זה דן למעשה בחוסר היכולת לבנות ישות דואלית כזו בימינו. בין שני החלקים הללו התקיימה גלות והתפתח בארץ ישוב שאינו יהודי בלאום או בדת. השיבה הציבה בעיה: הגולים שבו לכאן שונים - גם מהישוב המקומי וגם אלה מאלה: ערבים מדת משה וישראל מצד אחד ודוברי יידיש מצד שני. מאלה גם מאלה נגזלו בראשית ימי המדינה נתחים נכבדים מתרבותם, משורשיהם ומזהותם לצורך "בניית הבית הלאומי", שלא נתן להם מקום ראוי (ר' קישורים). אלה ה"אנחנו" החדש - העומד מול שאלת שיתופם של מי שאינם יהודים בדת ובלאום ב"בית הלאומי".

      עסק מסובך להפליא.

        14/12/10 10:16:

      אשוב לקרוא את 2 החלקים
      בשעת רגיעה

      תודה
      לאה
        14/12/10 09:07:
      לגבי חנוכה,
      אי אפשר להתעלם שסופו של החג ,קרי המאבק
      הוא הקמת שושלת מלכות חשמונאי
      הקזוס בלי היה מאבק דתי,
      אך התוצאה היא עצמאות מדינית
        14/12/10 09:05:
      השכלת להסביר מצב סבוך במילים פשוטות
      יישר כוח
      ובקטנה, אי אפשר להתעלם מהעובדה
      שהחזרה שלנו לארץ, בדרך הטבע,
      היא בעצם למעלה מהטבע מבחינה לוגית
      וגם התגשמות של נבואות נחמה שנכתבו למעלה מ2000-3000 שנה.
        14/12/10 06:46:


      כהרגלך נשמה טובה.

      תודה על השיתוף.

      לך כוכב וחיבוקי באהבה.

      שבוע טוב וקסום כמוך.נשיקה

       

      ''

        14/12/10 06:00:
      נכון , הגם שהדת כמכשיר פוליטי ותמיד היתה כזו, לא תאפשר למנהיגיה והמובילים שבה לותר על הלטיפונדיה שלהם לטובת שלטון אזרחי ויוצא מכך שתמיד יהיה כאן מאבק על עמדות הכח כשהדת היא תרוץ ומסווה לפוליטיקה והיצרים שבבסיסה
        14/12/10 04:52:
      כמו תמיד - כתוב היטב. תודה! בהחלט מגיע כוכב!
        14/12/10 01:00:
      תודה על השיתוף *
        14/12/10 00:12:

      צטט: alxm 2010-12-13 22:36:31

      חולק עליך ידידי היקר .
      עיקר חג החנוכה מלכתחילה היה בראש וראשונה דתי ורק לאחר מכן כפי שהגדרת בטעות "לאומי" .
      היוונים הציבו את האדם במרכז תרבותום וסגדו לכח ולעומתם היהודים הציבו במרכז את הא-ל - הרוח , ואפסותו של האדם וביטולו אל מול הכח העליון .
      וזאת הייתה מלחמתם של המקבים ביוונים - אידאולוגית.
      עם התעוררות התנועה הציונית דגלו חלק ממנהיגי הציונות בהשקפה היוונית שיש להציב את האדם במרכז וחשבו לרוקן את היהדות מרוח מפני שבגלות אכן הייתה רק רוח .
      לעניות דעתי יש לאמץ את הדרך עליה המליץ הרמב"ם :
      איזו דרך יבור לו האדם ?
      - הדרך האמצעית

       לא אמרתי מה חנוכה היה בהתחלה יותר, אבל בהתחלה היה בו גם צד לאומי שבתקופת הגלות טושטש. אומה צריכה גם חיי רוח. אני שמח שלפחות אמרת "חלק מהציונות" (חשבה לרוקן את הרוח) ולא "הציונות" בכלל. ותודה על הכוכב. 

        14/12/10 00:07:

      צטט: **גילה** 2010-12-13 23:40:26

      תודה :--)
      כל הכבוד על הידע *

      תודה גם לך. 

        13/12/10 23:40:
      תודה :--)
      כל הכבוד על הידע *
        13/12/10 22:36:
      חולק עליך ידידי היקר .
      עיקר חג החנוכה מלכתחילה היה בראש וראשונה דתי ורק לאחר מכן כפי שהגדרת בטעות "לאומי" .
      היוונים הציבו את האדם במרכז תרבותום וסגדו לכח ולעומתם היהודים הציבו במרכז את הא-ל - הרוח , ואפסותו של האדם וביטולו אל מול הכח העליון .
      וזאת הייתה מלחמתם של המקבים ביוונים - אידאולוגית.
      עם התעוררות התנועה הציונית דגלו חלק ממנהיגי הציונות בהשקפה היוונית שיש להציב את האדם במרכז וחשבו לרוקן את היהדות מרוח מפני שבגלות אכן הייתה רק רוח .
      לעניות דעתי יש לאמץ את הדרך עליה המליץ הרמב"ם :
      איזו דרך יבור לו האדם ?
      - הדרך האמצעית

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין