אומרים שהוא רק תינוק, לכן אינו מסוגל לקלוט כשאימו במצב רוח ירוד, כשהיא עצובה, עייפה או מוטרדת; שכל שדרוש לתינוק הוא סיפוק צרכים בסיסיים – להשקיט את הרעב, לישון טוב, להתרוקן. אבל בשנים האחרונות מצטבר ידע רב, שמצביע בדיוק על ההפך: תינוק מגיב למצב רוחה של האם ואי אפשר "לעבוד עליו". גם תינוק זעיר יכול לקלוט ולשדר מסרים רגשיים באמצעות עוויות פנים, בכי ותנועות גוף. שהוא קשוב מאד לגווני הקול של הוריו ומגיב אליהם, ממש כפי שתייר, המגיע לארץ שאת שפתה אינו מכיר, מסוגל להבחין ברגשות, ולהבדיל בין רוך, שמחה, כעס, עוינות, תוקפנות, על פי מוסיקה, צלילים ואינטונציות, למרות היעדר תקשורת מילולית. כך שלמעשה מתקיימת בינו לבין המטפל בו תקשורת רגשית ושזו חשובה, לא פחות, מסיפוק צרכיו הגופניים.
מה קורה לתינוק שאמו סובלת מדיכאון לאחר הלידה?
|