התזמורת הפילהרמונית הישראלית מקיימת סידרה בת 5 קונצרטים בימי שישי בבקר על כוס קפה וקריאת עיתון הכלולים במחיר הכרטיס.

הקונצרטים זוכים לקהל רב והסידרה נקראת ''אינטרמצו''.

מבקרים בה בעיקר פנסיונרים אך יש גם פה ושם אנשים לא בגיל העמידה.אין בקונצרטים הפסקה וכל התכנית מנוגנת ברציפות.

בקונצרט האחרון נוגנו שתי יצירות.הראשונה "בערוב ימים'' מאת דב זלצר.היא נכתבה לשירים מאת אברהם סוצקובר הכותב ידיש ואשר כיבד בנוכחותו את הקונצרט למרות היותו על כיסא גלגלים ובן 94.

פרקי היצירה עם ריח של ה"עיירה"היו-מצבות,היום הוא יום זכרון ו מי ישאר.למרות שמות הפרקים היצירה נעימה ,מלודית אפילו סנטימנטלית במקצת,די שקטה.הזמרת שרון רוסטורף -זמיר ביצעה את השירים היטב בקולה היפה ברגש יגון וכאב.גם התזמורת היתה במיטבה והיצירה התקבלה בהתלהבות ע"י הקהל.

המילים והתוכן יש להם השפעה על המוסיקה אומר דב זלצר לכן יש שוני כשהוא כותב לשירי ידיש. לדבריו יש גם שוני בשמו הפרטי במוסיקת פיזמונים או שירים שם הוא חותם-דובי ובמוסיקה רצינית הנחשבת קלאסית שם הוא-דב.

היצירה השניה היתה הסימפוניה מס'3 (אורגן) מאת קמיל סן סאנס.המלחין נולד במאה ה19(1835)וחי גם במאה ה20(1921).הסימפוניה כאילו ונמצאת במאה ה19.לדעת פרופ' ורדי כל הקומפוזיטורים "גנבו" איש מרעהו.השאלה אינה אם גנבו אלא כמה.

בסימפוניה מס 3 תזמורת ענקית ותיזמור פנטסטי. היא אינה ארוכה מדי כיאה למוסיקה של המאה ה19 ואנו מדמינים בה הרבה מראות נוף.היצירה נפתחת במין מיסתורין המזכיר את הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט. יש בה הרבה כלי נשיפה ושני כלי מקלדת-פסנתר שמנגנים בו ב4 ידיים ועוגב.העוגב בהיכל התרבות הנו אלקטרוני המוציא צלילים

של עוגב רגיל.אנו שומעים בסימפוניה כאילו נצחון כוחות הטוב על כוחות הרשע וכן מוטיב מ "יום הדין"בצורה פרודית במקצת.

היצירה הנהדרת נכתבה לזכרו של ליסט.

הביצוע של התזמורת היה מעולה עם תנופה והמנצח זובין מהטה שלט היטב בתזמורת הגדולה והוציא ממנה צלילים מקסימים ומדויקים כאשר כל כלי הנשיפה הפעם ללא יוצא מהכלל נשמעו היטב למנצח.

לראות או לא לראות:קונצרט מעולה עם יצירות טובות מאוד באוירת בוקר משוחררת רשמיות ונעימה.

נכתב על ידי elybikoret , 28/10/2007 08:37