האדמה היא פס חום, והשמיים פס כחול, ובפינה שמש משולשת שולחת קרניים צהובות. למטה בית עם גג אדום, ומשני צדדיו פרחים, ומקדימה חלון ודלת. הלבן זה האוויר. אני אכנס בדלת ואהיה רגילה ונוחה, אסתובב בין החדרים ברגלים חזקות, ולא אפחד מהרעש ולא מהשקט. "בחוץ מעונן" תגיד פתאום, ואני אציץ מהחלון ואראה איך הדף מתמלא קווקווים כחולים, ואחייך; "יורד גשם".. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל השרב הוא תמיד אותו שרב,
כבר קיץ בכנען עכשיו.
חיוך מדומע - אני לא היחידה שממשיכה להגיב אצלך ...-}}{{
תודה לך, אקטוף לך פרח :-)
תודה לך על השתוף
כתיבתך מענגת
לא פספסת כלום. אין פה הרבה מה להבין מעבר לכפכפים :-)
אני מוסיפה קצת קינמון.
ותודה על האירוח המקסים:-)
ווקשה... מוזמנת להתיישב בכסא הנדנדה מול האח, אני כבר מכינה לך שוקו חם :-)
תודה
של ילדות
ושל בגרות בתוך ילדות
נהדר :)
ולפעמים, בארצנו הקטנטונת היורה הוא גם המלקוש, טוב לראות אותך :-)
לפעמים, היורה יכול לבוא יותר מפעם. אחת,
:))
וכמה שאני אוהבת את המילים שלך.