שלש דברים מסופר בשם ה''נועם אלימלך'' על ''חבלו של משיח''

1. בדור שלפני הגאולה ירמסו את החרדים באופן כזה שאם היו עושים זאת בדור של ה''בעל שם טוב'' לא היו מסוגלים לשאת זאת מחמת עדינות נפשם.
אך בדור שלפני הגאולה ירדו נשמות שיש בהן טמטום הלב עד שלא יהא איכפת להם כל כך ויוכלו לשאת את מצב ההשפלה והרמיסה.

השוטים יאמרו: אם ה' מטלטלינו אנו עוזבים את החבל, ויפלו ארצה. רק החכמים יחזיקו בכל כחם בחבל נחלתו וידבקו בו בכל מאדם וכחם וזהו ''חבלו של משיח''.
3. בדורו של משיח יהא בלבול גדול מאד בין טוב לרע, והבירור האחרון יהא כניפוי בכברה. בתחילה הכל יהיו נחבטים בנפה - טובים ורעים, לאט לאט הקמח הנקי יפול למטה למטה והפסולת תרקד מלמעלה. החרדים יפלו ויושפלו למטה למטה והרשעים ירקדו מעליהם מלמעלה, אך לא לאורך זמן כי בסוף ה' ינערם בבת אחת כזריקת הפסולת מחוץ לנפה. 2. בדורו של משיח ימתח הקב''ה כביכול חבל ארוך מסוף העולם ועד סופו וכל בני ישראל יאחזו בו, והקב''ה ינענע החבל ויטלטלו ולא כולם יוכלו להחזיק בטלטול זה ורבים יפלו ארצה. (שופר)

הביאה לדפוס שירהW

לע"נ אבי היקר מרדכי מקס בן ישראל זצ"ל

לע"נ בעלי היקר ירחמיאל אפרים בן יעקב קאפל זצ"ל