כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיי-

    ארכיון

    0

    להתאלמן באמצע החיים-

    56 תגובות   יום רביעי, 15/12/10, 05:30

    להתאלמן באמצע החיים זה אומר ש:

    צריך לעבוד כמה שיותר שעות גם כשאין כח,

    צריך להיות זמינים תמיד כי אין מישהו אחר שיענה לילדים,

    צריך לדעת לתקן הכל או לפחות לדאוג שמישהו אחר יתקן,

    צריך להזמין את טכנאי הטלויזיה כשהיא מתקלקלת,אבל אחרי שעות העבודה כי אין מי שיקבל אותו,

    צריך ללכת לבד לשיחות הורים,

    צריך לנסוע עם הילדים לאורטודנט,

    צריך לקבל את כל משק'יות הת'ש כשהן מתחלפות למרות שהן לא עוזרות בכלל,

    צריך לבדוק שמן ומיים ברכב,

    צריך לדעת לנווט ולעזור לילד כשהוא נתקע ולא יודע איך להגיע לנקודה מסוימת (לא ידעתי שאני טובה בגיאוגרפיה),

    צריך להביא אישורים לביטוח לאומי על כך שהילדה לומדת (מעניין מה הם חושבים שהיא עושה),אחרת הקצבה מצטמקת עוד יותר,

    צריך לעשות קניות וסידורים אחרת הבית ריק,

    צריך לארח את חבריהם של הילדים,

    צריך לדאוג שהבית יהיה תמיד שמח ולא יחסר בו כלום כך שהילדים ירצו להזמין את חבריהם,

    צריך לדאוג למחשב של החייל כשהוא מקולקל,

    צריך לבדוק שהבית של החייל לא עף ברוח ואין בו נזילות,

    צריך להסביר למי שרוצה להפגש איתי שאני אף פעם לא לבד בבית.

    צריך להמשיך הכי טוב שאפשר.

    צריך להנות מהחיים כי הם קצרים ואני יודעת עד כמה.

    מומלץ להכנס לקפה בשביל להכיר חברים וירטואליים ואמיתיים שמצחיקים אותי כל כך ולהנות מהקפה למרות כל התקלות שלו.

    פוסט זה לא נועד לסחוט קריאות התפעלות או רחמים,פוסט זה הינו תיאור של חלק קטן מחיי.

    אני לא גיבורה בכלל,אלא רק משתדלת לחיות הכי טוב והכי נכון בשבילי ובשביל ילדיי היקרים.

    רוב ימיי עוברים בשמחה ובנעימים.

    תודה למי ששרד עד כאן.

    יום נפלא לכם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/3/11 20:06:
      המון כוחות נפש צריך כתוב מאוד יפה
        22/2/11 04:01:
      שאפו
      אמיתי ...וחשוב לזכור שאנו עושות את הכי טוב שניתן בזמן הנתון
      "ומאחורי הענן השמש ממשיכה להאיר
      ואת השמש בליבנו אין ענן שיכול להסתיר"

      http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?forumId=1237
        29/12/10 18:30:

      צטט: wishingwell 2010-12-29 17:13:00


      אורנה,
      תראי מה זה, קיבלנו בבקו"ם האלמנות את אותה רשימה. :)
      חוצמזה, את נהדרת ושולחת לך חיבוק שותפות ע-נ-ק.

      רותי.

       צוחק

      איך יצא לנו אותו הדבר? קריצה

      תודה לך רותי יקירתי על חיבוק השותפות הזה.

      אין כמוך.שולחת גם לך אחד כזה.

        29/12/10 18:28:

      צטט: קובי 50 2010-12-29 16:26:47

      צריך

       תודה.

        29/12/10 17:13:

      אורנה,
      תראי מה זה, קיבלנו בבקו"ם האלמנות את אותה רשימה. :)
      חוצמזה, את נהדרת ושולחת לך חיבוק שותפות ע-נ-ק.

      רותי.
        29/12/10 16:26:
      צריך
        25/12/10 08:58:

      צטט: דייאנה 2010-12-25 08:03:54

      צריך לדעת עם מי להתחתן
      כדי להיות בטוח שבטוח להתאלמן
      כל הכבוד לך!
      שבת שלום

      תודה רבה לך.

      זה לא קל כלל ועיקר,אבל אני בטוחה שהוא יודע שאנחנו מסתדרים טוב והוא שמח על כך. 

        25/12/10 08:03:
      צריך לדעת עם מי להתחתן
      כדי להיות בטוח שבטוח להתאלמן
      כל הכבוד לך!
      שבת שלום
        24/12/10 20:33:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-12-24 20:31:41

      והיה והבנתי נכון, עדיף לא להתאלמן...

       ככל שזה תלוי בנו עדיף לשמוח ולהנות מהחיים ככל שניתן.

      תודה לך יקירתי.

        24/12/10 20:31:
      והיה והבנתי נכון, עדיף לא להתאלמן...
        24/12/10 20:30:

      צטט: Rivka 2010-12-24 19:22:22

      אני לא בטוחה שאני יודעת איך להגיב לזה

      אני חושבת שצריך המון תעצומות נפש

      כדי להיות מסוגלת לבחור, למרות כל אלה, בחיים שאחרי... בשמחת החיים הזו שבך

      לבחור שלא לבנות את הזהות שלך כולה סביב האובדן.


      ופרסת כאן לפנינו רק חלק מהקשיים הטכניים/לוגיסטיים שאיתם את מתמודדת

      והותרת את הקשיים הרגשיים בינך לבינך

      הקושי עם האובדן, עםם ה-אין

      עם הגעגוע, החסר

      עם ילדים שאיבדו אב

      אולי גם תחוושת לבד... ועוד.


      ועכשיו אני גם לא יודעת איך לסיים...


      אני חושבת שאת נהדרת!

       תודה לך רבקתי.

      בחרתי בחיים כי אני חושבת שאין לי ברירה אחרת.

      מוכרחים להמשיך הכי טוב שאפשר בשביל כולנו.

      אכן זה רק חלק מהקשיים.הקשיים הטכניים/לוגיסטיים גם הם לא תמיד פשוטים.

      הגעגוע גדול והילדים מתמודדים נפלא ומתפקדים נפלא.

      תחושת הלבד אינה קלה בכלל.

      אחת הסיבות שאני כאן זה בשביל לצחוק ולהנות ויש מזה כאן בשפע.

        24/12/10 19:22:

      אני לא בטוחה שאני יודעת איך להגיב לזה

      אני חושבת שצריך המון תעצומות נפש

      כדי להיות מסוגלת לבחור, למרות כל אלה, בחיים שאחרי... בשמחת החיים הזו שבך

      לבחור שלא לבנות את הזהות שלך כולה סביב האובדן.


      ופרסת כאן לפנינו רק חלק מהקשיים הטכניים/לוגיסטיים שאיתם את מתמודדת

      והותרת את הקשיים הרגשיים בינך לבינך

      הקושי עם האובדן, עםם ה-אין

      עם הגעגוע, החסר

      עם ילדים שאיבדו אב

      אולי גם תחוושת לבד... ועוד.


      ועכשיו אני גם לא יודעת איך לסיים...


      אני חושבת שאת נהדרת!

        17/12/10 12:57:

      צטט: אורנה ע 2010-12-17 12:54:19

      צטט: כותב בשביל הכיף 2010-12-17 12:51:18

      החלק הטוב הוא שהוא לא שואל אותך: "מי זה הליצן הזה שאת כל הזמן קוראת את הבלוג שלו ?"

       ...ושהוא לא שואל למה אני צוחקת בקול כשאני מול המחשב.

      תודה לך כותב יקר.

      ולא נזכיר את הקולות האלו שיוצאים מכל מיני נקבים בגוף שלך... וחלקם גם עם ריח... 

        17/12/10 12:54:

      צטט: כותב בשביל הכיף 2010-12-17 12:51:18

      החלק הטוב הוא שהוא לא שואל אותך: "מי זה הליצן הזה שאת כל הזמן קוראת את הבלוג שלו ?"

       ...ושהוא לא שואל למה אני צוחקת בקול כשאני מול המחשב.

      תודה לך כותב יקר.

        17/12/10 12:51:

      החלק הטוב הוא שהוא לא שואל אותך: "מי זה הליצן הזה שאת כל הזמן קוראת את הבלוג שלו ?"

        17/12/10 10:26:

      צטט: חנה אקרמן 2010-12-17 10:08:56

      אורנה,כל הכבוד לך על התמודדות שלך. מאחלת לך שתהיי מסוגלת לפתוח את הלב לאהבה חדשה, שעם כל הכאב , היא שתייטיב עימך, ואין ספק שלא תפגע במאום באהבה ובחברות שעימה בנית יחד את חייך עד לאירוע המצער.

       תודה רבה לך יקירה.

      כל אהבה שתהיה תעמוד בפני עצמה ולא תוריד כלום ממה שהיה.

      היתה אהבה וחברות ולצערי זה נגמר,אבל חיי לא.

        17/12/10 10:08:
      אורנה,כל הכבוד לך על התמודדות שלך. מאחלת לך שתהיי מסוגלת לפתוח את הלב לאהבה חדשה, שעם כל הכאב , היא שתייטיב עימך, ואין ספק שלא תפגע במאום באהבה ובחברות שעימה בנית יחד את חייך עד לאירוע המצער.
        16/12/10 17:48:

      צטט: TTG 2010-12-16 17:30:36

      שאפו

      תודה רבה לך יקירי. 

        16/12/10 17:30:
      שאפו
        16/12/10 17:30:
      שאפו
        16/12/10 16:40:

      צטט: סיגלית א. 2010-12-16 15:27:48

      אורנה'לה - קשה לי לענות לך ברצינות כי קטונתי וכאבך ותחושת הריק הם ענקיים לכן אענה במטותא מעט בהומור. את יודעת שיש כאלה שלא צריכות להתאלמן כדי להיות באותו מקום ? ומי זה שהעז ואמר שנשים לא יכולות להסתדר... אין כמוך ! חיבוק ונישוק גדולים.

       יקירתי,

      את יודעת איזה חברים טובים היינו.הריק הוא אכן גדול,אבל את יודעת שמותר בהומור ואף רצוי.

      אכן נשים מסתדרות מצוין.

      תודה רבה לך.

        16/12/10 15:27:
      אורנה'לה - קשה לי לענות לך ברצינות כי קטונתי וכאבך ותחושת הריק הם ענקיים לכן אענה במטותא מעט בהומור. את יודעת שיש כאלה שלא צריכות להתאלמן כדי להיות באותו מקום ? ומי זה שהעז ואמר שנשים לא יכולות להסתדר... אין כמוך ! חיבוק ונישוק גדולים.
        16/12/10 05:51:

      צטט: מיקה33 2010-12-15 23:53:06


      אורנוש,
      התגובית של ענת מתחתי בגין האפשרות
      להתחתן עם אדם מת בשבט בסין, מרתקת.
      כמה פשוט איך לא חשבנו על זה קודם.
      ולענייננו, מכירה ומזדהה עם כל נקודה ופסיק שכתבת,
      אכן לא פשוט. מאידך גיסא לימדוני שהחצי הריק של הכוס
      אינו ריק תמיד מלא באוויר כך שהכוס תמיד מלאה.
      חיבוק של אמפטיה.*

       מיקה'לה יקירתי,

      החצי השני ממש לא ריק והוא די גדול.

      החיים מלאים,עמוסים,שמחים ומלאי צחוק ועניין.

      תודה רבה לך.

        16/12/10 05:49:

      צטט: *ענת* 2010-12-15 22:07:46

      אני קוראת עכשיו את הספר להתחתן של אליזבט גילברט
      זו הסופרת שכתבה את לאכול להתפלל לאהוב.
      היא עושה שם עבודת מחקר על מוסד הנישואין
      ואיך הוא בא לידי ביטוי במהלך ההיסטוריה בתרבויות שונות.היא כותבת שבשבט סיני מסוים, היה נוהג, שמאפשר
      להתחתן עם אדם שכבר נפטר, אישה שרצתה
      להינות ממעמד של אישה נשואה, עם החופש של
      לא נשואה, יכלה לסדר לעצמה נישואים כשרים עם
      אדם שכבר נפטר .
      נשים שעסקו במסחר ורצו להשאר עצמאיות השתמשו
      באופציה זו.
      מענין, לא?
      חזקי ואמצי יקירה

       עכשיו את מספרת לי? :-)

      מאד מעניין והאמת שאני יכולה להבין את ההגיון הזה,

      רק שהחיים שלהם נדמה לי קצת פחות מסובכים.

      אגב,יש גם המון חופש בלהיות אלמנה.

      תודה רבה לך יקירתי.

        15/12/10 23:53:

      אורנוש,
      התגובית של ענת מתחתי בגין האפשרות
      להתחתן עם אדם מת בשבט בסין, מרתקת.
      כמה פשוט איך לא חשבנו על זה קודם.
      ולענייננו, מכירה ומזדהה עם כל נקודה ופסיק שכתבת,
      אכן לא פשוט. מאידך גיסא לימדוני שהחצי הריק של הכוס
      אינו ריק תמיד מלא באוויר כך שהכוס תמיד מלאה.
      חיבוק של אמפטיה.*

        15/12/10 22:07:
      אני קוראת עכשיו את הספר להתחתן של אליזבט גילברט
      זו הסופרת שכתבה את לאכול להתפלל לאהוב.
      היא עושה שם עבודת מחקר על מוסד הנישואין
      ואיך הוא בא לידי ביטוי במהלך ההיסטוריה בתרבויות שונות.היא כותבת שבשבט סיני מסוים, היה נוהג, שמאפשר
      להתחתן עם אדם שכבר נפטר, אישה שרצתה
      להינות ממעמד של אישה נשואה, עם החופש של
      לא נשואה, יכלה לסדר לעצמה נישואים כשרים עם
      אדם שכבר נפטר .
      נשים שעסקו במסחר ורצו להשאר עצמאיות השתמשו
      באופציה זו.
      מענין, לא?
      חזקי ואמצי יקירה
        15/12/10 21:32:

      צטט: ניקיטה10 2010-12-15 21:00:01

      אורנה יקרה שלי

       

      את דוגמא ומופת בשבילי לאיך בכל זאת מתגברים על האבל.. על הקשיים הרבים שאת מתארת (וחלק ששבחרת אולי לא לתאר כאן)

       

      אין ברירה אלא להמשיך קדימה..לחיות את החיים במיטבם

       

      לדאוג להיות קרוב למשפחה

       

      להנות מכל רגע עד כמה שאפשר...

       

      לחיות!

       

      שלך

       

      אודי

       אודי ידידי היקר!

      תודה על המחמאות הרבות.

      ריגשת אותי בתגובתך.

      ברור שיש עוד קשיים שלא תיארתי.את חלקם אתה מכיר.הקשיים הם רבים,אבל לא רציתי שהפוסט יהפוך לקשה או מדכא.

      אני משתדלת להיות הכי קרוב לילדיי ולחבריהם ולהנות מהם,

      למדתי עד כמה חשוב לשמור על קשרים טובים איתם.

      אכן אני חיה את חיי הכי טוב שאני יכולה ונהנית מהם.

        15/12/10 21:00:

      אורנה יקרה שלי

       

      את דוגמא ומופת בשבילי לאיך בכל זאת מתגברים על האבל.. על הקשיים הרבים שאת מתארת (וחלק ששבחרת אולי לא לתאר כאן)

       

      אין ברירה אלא להמשיך קדימה..לחיות את החיים במיטבם

       

      לדאוג להיות קרוב למשפחה

       

      להנות מכל רגע עד כמה שאפשר...

       

      לחיות!

       

      שלך

       

      אודי

        15/12/10 18:42:

      חבריי היקרים!

      רציתי להודות לכם על תגובותיכם החמות,המרגשות והמפרגנות.

      התלבטתי אם להעלות את הפוסט הזה כי לא ידעתי כיצד הוא יתקבל ואתם הוכחתם לי שהוא התקבל כמו שקיוויתי.

      תודה רבה לכם על מה שאתם בשבילי.

        15/12/10 18:38:

      צטט: רוח האדם 2010-12-15 10:31:56

      ככה זה בדיוק כשאתה מתגרש ולא מדבר עם גרושתך....
      טוב, צודקת, לא בדיוק ככה...
      חוץ מזה - תודי שיש גם המונים של יתרונות בלבד הזה,
      חוץ מזה 2 - מה אכפת לך להיות גיבורה ?
      אולי יתנו לך להדליק משואה ביוםעצמאות....

       באמת לא יודעת איך זה לא לדבר עם גרושתי. :-)

      האמת,אתה צודק.למרות הקושי יש גם לזה יתרונות כמו לכל מצב.

      אתה יודע מה? אם תסדר לי איזו משואה ,קטנה לפחות, אני מוכנה להיות גיבורה.

      תודה רבה לך גדעון יקירי.

        15/12/10 18:36:

      צטט: לכלילדמגיע 2010-12-15 10:10:51

      אורנה'לה, תראי איזה תגובות מחממות לב את מקבלת. מוכיח שצדקת בקשר לחברים. את מדהימה, על שאת חושפת, ולו במעט, את מה שאת עוברת ועל יכולתך להתייחס בהומור גם לקשיים. אשרייך שנותרת עם ילדייך ואני מאחלת לך שמחה רבה ואושר. זה אפשרי.

      ''

       

       

      מצאתי בנט שקיעה יפה ביפו. בשבילך.

       יקירתי,

      תודה על השקיעה.:-)

      אכן נותרתי עם שני ילדים נפלאים.חוש ההומור נמצא בחיינו כל הזמן ומסתבר שזה עובר בירושה. :-)

      התגובות אכן מפרגנות ומחממות את הלב.

        15/12/10 18:34:

      צטט: ורד א. 2010-12-15 09:58:55

      זה אכן לא קל לשאת בנטל לבד
      אך את עושה את זה בצורה מדהימה.
      מאד אוהבת את גישתך.
      וזו לא פעם ראשונה שכתבתי לך את זה.

       תודה רבה לך ורד.

      אני משתדלת ואת אכן תמיד מפרגנת לי.

      איזה כייף.

        15/12/10 18:33:

      צטט: Vered c 2010-12-15 09:19:10


      " לפעמים נשבר הלב
      וכמו רעם ביום בהיר
      החיים מכים בך כואב
      ואין בך איך להחזיר."
      ---------------------
      ומאידך,
      " כדאי ללמוד מן הפרחים
      לא לקמץ בחיוכים
      והעולם תראו יהיה פתאום כה טוב...."

       ורד,

      תודה רבה על תגובתך המקסימה.

      אני אוהבת את חוה ומשתדלת ללמוד ממנה ואני לא מקמצת בחיוכים.

        15/12/10 18:31:

      צטט: גלילית63 2010-12-15 09:08:40

      חיזקי ואמצי אישה יפה.
      את עושה טוב!

      תודה רבה לך יקירה.

      אני אכן משתדלת מאד. 

        15/12/10 18:29:

      צטט: עמי100 2010-12-15 08:29:33

      לא קל ...
      אך את עושה דברים יפים ומועילים..

       תודה רבה לך עמי.

        15/12/10 18:29:

      צטט: ~בועז22~ 2010-12-15 08:21:05

      אני לא חושב שהחיים הם
      סוג של מסע הישרדות,
      לא לאלו העוברים אותם ולא
      לאלה המלווים...
      הם גם לא רשימת מטלות, ולא
      רשימת תיוג...
      אני גם לא בטוח שישנה דרך להגדירם
      מעבר ל..., לנשום אותם.
      אבל אם לנשום, אז לנשום אותם - עמוק.
      (~:

       בועז,

      תודה רבה לך.

      החיים הם ממש לא מסע השרדות.הפוסט הזה עלה לי באחת הההליכות שלי בשדות.

      הפוסט הינו רק תיאור מצב.אינני מתלוננת ואני חיה חיים טובים,מלאים ושמחים.

      אני נושמת אותם עמוק ובהנאה רבה.

        15/12/10 18:27:

      צטט: שיווה 2010-12-15 08:07:02

      מצב נתון של כל חד הורית
      מבחירת רצון או חובה.
      וזה שאת אף פעם לא לבד בבית
      חוסך לך סטוצים מיותרים :))))

       שיווה'לה יקרה.

      אין עלייך.ידעתי שתצליחי למצוא נקודת אור נוספת.

      אכן איןןןןןןןן סטוצים. :-)

      תודה רבה לך יקירתי.

        15/12/10 18:25:

      צטט: שפת המגע 2010-12-15 07:53:22

      ואת עושה יופי של עבודה...

       תודה לך יקירי.

      נעים לי לשמוע.

        15/12/10 18:21:

      צטט: אביה אחת 2010-12-15 07:48:30

      אורנה

      שיעברו ימייך רק בשמחה ואושר
      ביחד עם ילדייך -
      תודה ששיתפת

       תודה לך אביה.

      אכן התלבטתי איך יתקבל השיתוף ובכל זאת סמכתי עליכם שתבינו את זה כמו שזה.

      שגם עליכם יעברו רק ימי שמחה ואושר.

        15/12/10 18:20:

      צטט: שמעון (-: 2010-12-15 07:22:14

      ובחרת בשמחת החיים... וכמו שכתבת את בטח עושה את הכל הכי טוב שאפשר.
      יום נפלא גם לך ותודה על השיתוף.

       בחרתי בשמחת החיים כי זה מגיע לכולנו.

      אני בהחלט משתדלת לעשות הכי טוב שאני יכולה ולהנות מהחיים.

      תודה לך שמעון.

        15/12/10 18:18:

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-12-15 07:15:08

      :) אלמנה כמו גרושה. קשה.
      אבל יש מצבה ללכת אליה לחלוק, לחוש סוף ולהתחיל מהתחלה. ילדים איבדו את אבא, אלמנה את בעלה את אהובה... אך לא ננטשו. הם לא חיים עם עלבון נטישה או אחריות על מצבם הכלכלי העגום של ההורים שנפרדו ולא משווים מה בוחרים מחדש.

      מציע להתארגן שיהיה לך ערב פנוי לבד בבית או אפילו שניים ואולי גם סופשבוע אחת לשבועיים...
      וכן, להפחית את ארוח חברי הילדים אם כלכלית זה מעיק
      ולוודא שאמנם יש לך חים מלאים כי מגיע לך וגם לילדים שתהי מאושרת.

      הרי בסך הכל לא בחרת במצבך וכולכם צריכים לחיות בכייף רק שגם את בונה את חיי הזוגיות והחברה שלך, כמוהם.

      ובהחלט שיהיה לך יום נפלא.

      גם להם :)

       דרור,

      תודה לך.

      אני רוצה רק לומר שאין לי אפשרות להתארגן להיות לבד כי אין,פשוט אין אצל מי להשאיר את הנערה.

      לי אין עם מי להתחלק.

      חיי טובים,מאושרים ומלאים.

      הצלחתי להעביר גם לילדיי את השמחה.הם ילדים שמחים ואצלנו צוחקים הרבה.

        15/12/10 18:14:

      צטט: דסיקה 2010-12-15 07:07:33

      שמחתי לקרוא שלמרות הכל יש חיים אחרי....

       תודה לך דסי.

      יש חיים והם טובים,אבל זה לא קל.

        15/12/10 10:31:
      ככה זה בדיוק כשאתה מתגרש ולא מדבר עם גרושתך....
      טוב, צודקת, לא בדיוק ככה...
      חוץ מזה - תודי שיש גם המונים של יתרונות בלבד הזה,
      חוץ מזה 2 - מה אכפת לך להיות גיבורה ?
      אולי יתנו לך להדליק משואה ביוםעצמאות....
        15/12/10 10:10:

      אורנה'לה, תראי איזה תגובות מחממות לב את מקבלת. מוכיח שצדקת בקשר לחברים. את מדהימה, על שאת חושפת, ולו במעט, את מה שאת עוברת ועל יכולתך להתייחס בהומור גם לקשיים. אשרייך שנותרת עם ילדייך ואני מאחלת לך שמחה רבה ואושר. זה אפשרי.

      ''

       

       

      מצאתי בנט שקיעה יפה ביפו. בשבילך.

        15/12/10 09:58:
      זה אכן לא קל לשאת בנטל לבד
      אך את עושה את זה בצורה מדהימה.
      מאד אוהבת את גישתך.
      וזו לא פעם ראשונה שכתבתי לך את זה.
        15/12/10 09:19:

      " לפעמים נשבר הלב
      וכמו רעם ביום בהיר
      החיים מכים בך כואב
      ואין בך איך להחזיר."
      ---------------------
      ומאידך,
      " כדאי ללמוד מן הפרחים
      לא לקמץ בחיוכים
      והעולם תראו יהיה פתאום כה טוב...."

        15/12/10 09:08:
      חיזקי ואמצי אישה יפה.
      את עושה טוב!
        15/12/10 09:08:
      חיזקי ואמצי אישה יפה.
      את עושה טוב!
        15/12/10 08:29:
      לא קל ...
      אך את עושה דברים יפים ומועילים..
        15/12/10 08:21:
      אני לא חושב שהחיים הם
      סוג של מסע הישרדות,
      לא לאלו העוברים אותם ולא
      לאלה המלווים...
      הם גם לא רשימת מטלות, ולא
      רשימת תיוג...
      אני גם לא בטוח שישנה דרך להגדירם
      מעבר ל..., לנשום אותם.
      אבל אם לנשום, אז לנשום אותם - עמוק.
      (~:
        15/12/10 08:07:

      מצב נתון של כל חד הורית
      מבחירת רצון או חובה.
      וזה שאת אף פעם לא לבד בבית
      חוסך לך סטוצים מיותרים :))))

        15/12/10 07:53:
      ואת עושה יופי של עבודה...
        15/12/10 07:48:
      אורנה

      שיעברו ימייך רק בשמחה ואושר
      ביחד עם ילדייך -
      תודה ששיתפת
        15/12/10 07:22:
      ובחרת בשמחת החיים... וכמו שכתבת את בטח עושה את הכל הכי טוב שאפשר.
      יום נפלא גם לך ותודה על השיתוף.
        15/12/10 07:15:
      :) אלמנה כמו גרושה. קשה.
      אבל יש מצבה ללכת אליה לחלוק, לחוש סוף ולהתחיל מהתחלה. ילדים איבדו את אבא, אלמנה את בעלה את אהובה... אך לא ננטשו. הם לא חיים עם עלבון נטישה או אחריות על מצבם הכלכלי העגום של ההורים שנפרדו ולא משווים מה בוחרים מחדש.

      מציע להתארגן שיהיה לך ערב פנוי לבד בבית או אפילו שניים ואולי גם סופשבוע אחת לשבועיים...
      וכן, להפחית את ארוח חברי הילדים אם כלכלית זה מעיק
      ולוודא שאמנם יש לך חים מלאים כי מגיע לך וגם לילדים שתהי מאושרת.

      הרי בסך הכל לא בחרת במצבך וכולכם צריכים לחיות בכייף רק שגם את בונה את חיי הזוגיות והחברה שלך, כמוהם.

      ובהחלט שיהיה לך יום נפלא.

      גם להם :)
        15/12/10 07:07:
      שמחתי לקרוא שלמרות הכל יש חיים אחרי....

      פרופיל

      אורנה ע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות