1. אני בבסיס ברמת הגולן שבו שהיתי מחצית מהשירות הצבאי שלי, בדרך לצריף המגורים. לפני שאני פונה שמאלה, אני רואה מולי טיגריס גדול וגור פילים הם מתקדמים לכיווני. אני ממהר פנימה, ברור לי שהטיגריס קלט אותי. מתחיל לרוץ, הטיגריס ממהר אחרי. אני מצליח להיכנס לחדר שלי שפתאום יש לו דלת ברזל אטומה במחציתה התחתונה ובעלת סורגים בחלקה העליון. אני נעול בפנים, מופתע מהצלחתי לחמוק. אני מתיישב על הרצפה שהטיגריס לא יראה אותי, נשען על הדלת ונרדם. כשאני מתעורר אני רואה שהברזל נמס ונהפך לבד או עור בצבע אפור. בזמן שנרדמתי מתברר שהטיגריס דחק את עצמו פנימה. זולת קצה רגלו האחורית השמאלית כל גופו בתוך החדר ולמעשה אני נשען עליו כעל שמיכה נעימה וצמרירית. גם הוא נרדם אבל יקיצתי הבהולה עוררה אותו. פחד עצום וחולשה איומה תוקפים אותי וכאן אני מתעורר באמת. 2. אני נכנס עם התלמידים לאיזה קניון קטן ועלוב כמעט בלי חנויות. התלמידים יורדים לקומת המרתף לשחק באולינג ואני בקומה העליונה ליד חנות סגורה של דלתא. מחוץ לחנות הנעולה השאירו מתלה ועליו קרטונים תלויים ובתוכם בגדים תחתונים. אני מכניס הרבה מהם לתוך התיק שלי וניגש להחליף חולצה. בדיוק אז מגיעה בעלת החנות, אשה מזרחית, שיערה קצר ויש לה משקפיים עם מסגרת עבה שחורה. אנחנו מחליפים בנחמדות כמה מילים. על ספסל ליד החנות נמצא התיק שלי, הוא פתוח אבל לא רואים את כל מה שהכנסתי לתוכו. פתאום היא שמה לב שנגנבו פריטים רבים, היא מתחילה לצעוק ולבכות איך שוב פעם שדדו אותה. היא רואה את התיק שלי. אני מסתבך בלבישת החולצה ולא מצליח לגשת אליו ולברוח. היא ניגשת אל התיק. פחד עצום ובושה איומה תוקפים אותי. אני מתעורר. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(1) ברשותך אני אקח את זה כמחמאה.
(2) מה עוד יש לומר?
(3) ברור.
הנני.
ועל גניבת תחתונים מה עוד יש לומר...
ספר אותם לזותי מעניין מה ייצא.
נמלה, מה זה הרבה? המון. ועוד אומרים שהחומרים שאני נוטל מדכאים חלומות.
(די הרבה ללילה אחד)
מרתק לחלוטין
כסופר אינטימי