והנה שוב זה חוזר ...
אותו סיפור נושן .
אותו סיפור שמלווה בבכי ...
בכאב , 
אותו סיפור אהבה .

נמאס לי ...
הנה הדמעות המרות חוזרות ,
נוזלות אחת אחרי השניה על הלחיים הרטובות .
הן לא מפסיקות ..
אבל היא לא יודעת למה היא בוכה ..
היא אומרת שרע לה , היא לא יודעת בדיוק למה .
אבל לא טוב לה .

אבל הפעם , היא יודעת שהיא לא תחייך .
כי היא תפסיק לשקר לעולם !
לעצמה .
תפסיק לזייף חיוכים שמצטיירים על שפתיה יום יום .
תפסיק לומר שהכל טוב , 
כשבעצם הלב שלה מתפרק בתוכה .
הנשמה שלה מתייסרת .
היא לא רוצה את כל הסבל הזה !
היא רוצה למות !


היא לא מפסיקה לבכות ..
אבל אף אחד לא שומע .

אתה האחרון שמצטייר במוחה לפני שהיא הולכת לישון ..
והיא מצטערת על זה .
כי אתה פוגע בה .

והיא שוב חושבת על אותו הסיפור -
המוות ..

ה' לא מניח לה לעזוב .
היא לא מוכנה לסבול את זה יותר .
בכל לילה דמעות זולגות מהעיניים .

ובפעם ה3 לחייה , היא מנסה לשים להם קץ ..
היא מגיע לבניין שנמצא כמה רחובות ממנה ...
היא שמחה !
היא סוף סוף תהיה מאושרת .
היא יודעת שכל זה ייגמר .
שעכשיו יהיה לה טוב .
והיא עולה לקומה ה8 במדרגות לאט לאט ובאושר אין סופי .
כדי שיהיה לה זמן לעקל שאין יותר סבל ! .

היא מגיעה לקומה האחרונה .
מתקרבת לקצה הבניין .
מסתכלת לשמיים ושיערה מתנופף ברוח החזקה .
מדברת לה' בליבה :

' לא הנחת לי , 
גרמת לי לסבול !
אז הפעם , אני אעשה את זה . '


היא צועקת 

' אני מקווה שתרגישו בחסרוני ' .

ובצעד אחד קטן ,
מסתיימים חייה והיא נופלת ..


היא מתה .