תודה ללואיס קרול שהזכיר :-) והנסיך הקטן הוסיף: "אבל העיניים עוורות, יש לחפש בעזרת הלב..." "בלילה אתה תביט אל הכוכבים. במקום בו אני חי הכל מאד קטן, לכן אינני יכול להראות לך היכן נמצא הכוכב שלי, אבל טוב שכך. הכוכב שלי יהיה בשבילך כמו כל הכוכבים האחרים, ולכן תאהב להתבונן ברקיע... כל הכוכבים יהיו ידידך. ומלבד זה, אני עומד להעניק לך מתנה..." והוא שוב הצטחק. "אה, נסיך קטן, נסיך יקר. אני אוהב לשמוע את צחוקך." "אכן זו תהיה מתנתי. זה יהיה כמו המים..." "למה כוונתך?" "לבני האדם יש כוכבים", הוא ענה, "והם כוכבים שונים לאנשים שונים. יש אנשים שהם סיירים, ובשבילם הכוכבים הם מורי דרך. לאחרים הכוכבים אינם אלא מאוֹרוֹת קטנים. לַמלומדים הכוכבים הם חידות שיש לפתור. לאיש העסקים הם היו עושר. אבל כל הכוכבים האלה שותקים. לך, לך לבדך, יהיו כוכבים שאין לשום אדם אחר... באחד מן הכוכבים האלה נמצא ביתי, ושם אהיה צוחק. לכן כאשר תתבונן בשמים, יהיה זה כאילו כל הכוכבים צוחקים... לך, רק לך לבדך, יהיו כוכבים שיודעים לצחוק!" והוא צחק עוד פעם. "וכאשר צערך ישכך (כי הזמן משכיח כל צער) אתה תשמח שהכרת אותי, אתה תרצה לצחוק איתי שוב, ולכן תפתח מדי פעם את חלונך לשם שעשוע... ומכריך בוודאי יתפלאו לשמוע אותך צוחק אל עבר השמים! אז תאמר להם: 'כן, הכוכבים תמיד גורמים לי לצחוק!' והם יחשבו שיצאת מדעתך. זה יהיה תעלול נבזי מצידי לעולל לך... זה יהיה כאילו במקום הכוכבים הענקתי לך המוני פעמונים קטנים צוחקים..." |
דף אמן בפייסבוק