דרכו של האור החוצה את הנוף שולח קרני תקווה וצל ארוך מלקט בדידות בחדר צר וריקנות מלב מר. התרת כבלים ונשאת את סודך אל מיטה זרה הובלת שתיקתך, האם כאן תדעי לנשום מול חלון פתוח להמתיק ימים על עורך המתוח. אולי בעיר הזו הלא מוכרת יופייך יפרח ותהיי לאחרת, לחדול מהרעד לעטות שכחה על קיר לבן לשרטט התחלה. |