פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 311 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
(מין המקורות)
"האשה תובעת בלב והאיש תובע בפה, וזו היא מידה טובה בנשים" אני גם וגם ---------------- ימות ההבדל הדק. יחי ההבדל העבה – וזו אמירה קצת בעלמא. כי זה הראש (בתכלס) שעושה לי את זה --------------- והצפצוף הזה שלא מפסיק עוד תעשה לה נזק בלתי הפיך (כבר עשית. רק תהפוך אותי לצד שלך. שאני אראה עיניים) -----------------שקע ותקע זכר ונקבה ברא אותם והם דפקו ת'חשמל (תלת-פאזה נעולה בארון) קפץ שעון שבת. וחושך על פני התאום שלי --------------- http://www.youtube.com/watch?v=dEDp45cIWGk&feature=related --------------- אמר רבי יוחנן בן דהבאי: ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת: חיגרין מפני מה הווין (מדוע נוצרים ילדים לקויי תנועה)? מפני שהופכים את שולחנם (מין אנאלי, או האשה למעלה, לפי דעות שונות). אילמים מפני מה הווין? מפני שמנשקים על אותו מקום (איבר המין הנשי). חירשים מפני מה הווין? מפני שמספרים (משוחחים) בשעת תשמיש. סומין (עיוורים) מפני מה הווין? מפני שמסתכלים באותו מקום (ערוות האשה). אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי יוחנן בן דבהאי, אבל אמרו חכמים: אין הלכה כיוחנן בן דהבאי. אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו- עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח. רצה לאוכלו במלח- אוכלו, צלי- אוכלו, מבושל- אוכלו, שלוק- אוכלו.
(נדרים כ', ע"א) ---------------- זה שאני מפרקת ומרכיבה אותי לבד מה זה. וזה שאני מחזיקה בקרש הצלה עשוי מבד ספוג מים שצולל בעצמו מה זה. וזה שיש לי בוב-קאט פרטי שלי לעשות בו בורות בתוכי זה נכס שלא קניתי הוא בא לבד. מה זה. וזה שאבא הולך לי מול העיניים (ממרחק שעה וחצי 40 ו-6 כבישים 150 ק"מ ויותר על 140 אם הכל נקי) טיולים אל טיטולים. מחוזות שכחה. צינת בוקר לא מאד צלולה. ומיטה מסריחה. מה זה. וזה שכל ציפור שאני רואה עף לי הלב איתה יותר גבוה ממה שאני מכירה מה זה. וזה שאני לא מצליחה לקבל כלום מהמדריכה שלי בפרקטיקום מה זה שאני מנחשת מראש ובמדויק כל מילה שלה. וזה שכתוב לי בתלוש השכר (שנראה לי תלוש אם אני רואה מהעיניים של הילדה שהייתי) נ+0 מה זה. ו58.36 ימי מחלה שלא חליתי ו17.79 ימי חופש שלא נפשתי (למה). וזה שהקליפות שלי לא נוגעות לך בבצל בכלל. מה זה ---------------- הכנפיים טובות למלאכים. לבנאדם הן כבדות. למי שרצה לעוף מספיקה תפילה, היא עולה מעל לעננים ולגשמים, מעל לתקרות ולעצים. תנועת התעופה שלנו היא התפילה. אני הייתי כפוף, מסמר דפוק, מסובב אל האדמה. רצון אחר, בניגוד לטבע, הופך אותי, דוחף אותי כלפי מעלה. (א. דה-לוקה) -------------- התריסים בחדר השינה נשארים (הרבה יותר) פתוחים בחורף (הקצר יש לומר, אבל אני אופ-טימית). האור. האזדרכת שזזה קרוב כל כך ומעיפה עליי-עלים עת רוח גבוהה (אם הרשת פתוחה) לרוב היא סגורה אבל לא מפריעה לעונה לחגוג לי על המיטה (ואישי אומר: לא הגזמת קצת עם החלון?) ----------------- אוטו שלי יקר, זה לא היה נעים לי שנרטבת קצת מלמטה ככה והפסקת אותי באמצע. אז קיללתי קצת אז מה (החלון היה פתוח לגמרי. התחיל גשם חזק. כל צד שמאל שלי סחבה עמוסה) עכשיו אחרי שבסו טיפל בך ככה, באהבה, אני מבקשת סליחה. אפילו שאני יודעת שעשית לי בכוונה. בשביל שאני אתגעגע. אתה שונא להיות מובן מאליו, אני לגמרי מבינה ----------- תושבת ימנית קרועה, בסו אמר. ואני שמחתי על הווישרים החדשים (זה הדברים הקטנים, אוטושלילבן, הדברים הקטנים) ----------------- וזה שאני מדברת עם אוטו מה זה אומר עליי ------------------ וזה מתוך פיוט-שבת של אחד האבוחצירים (ר' יצחק, נדמה לי) שאהוב עליי במיוחד (כל שורה מושרת פעמיים. חזרתיות נעימה ומדגישה. הולך טוב עם חמין וערק חם):
וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה (תהילים, נ"ז, ז')
אעופה אשכונה וארחיקה נדוד; במדבר אלינה ואולי אמצא דוד נשק אהבתו בליבי בוערה; מיום פרדתו נפשי עלי מרה ידיד מני ברח הלך עזבני; איזו דרך ארח ואלכה גם אני
חיכיתי לדודי מתי יבוא אליי; ילבישני עדי וירחם עליי ---------------- אואבת קור של בוקר אחרי מקלחת חמה אני ומרפסת בשעה של הזכוכית עם השחור והחלב והצנים והחמאה והריבה בצד הנכון של הפרוסה. והדקל מקהלה של תפילת שחרית ציפורית וקצת לשבת בשקט בשעה הזו של ההתחלה. אואבת
|
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(הלאה פרקטיקה ופלסטיקה. הידד חלומות ואצבעות)
תודה רבה
(מי אם לא השדות יבינו כמיהה לציפורים. מי)
תודה רבה שדות
מדברת לויברטור זה פרקטיקה
כתבת מבריק
(לא הייתי מחזיקה שם דקה. בעצם, אולי דקה כן)
תודה
(הכל אני שמעתי. כל מילה)
תודה
(אואבת מרווה. אואבת)
תודה שבאת לרוץ
hwau ushwau ma'asim tovim
(תודה)
(את מבינה אותי, את)
תודה
מפני שמספרים (משוחחים) בשעת תשמיש"
זהו. גמרתי אומר.
מעכשיו אני שותק.
מעכשיו אני לא אומר דבר.
אגב, נפסלתי על הסף
במנזר השתקנים...
אבל את עוד תראי
אחרי השתיקה הזו
אתקבל כחבר מן המנין.
וואוו.
את באמת רצה למרחקים את.
כל מה שאישה רוצה לעשות בבעלה עושה
(הרצון: מגוון משתנה זכוכיתי מתוק ממכר חופשי אמיץ מצטבר מפרגן)
להכל את שמה לב:)
תודה
(לפעמים שלא כדרך הטבע,
אבל הטבע מגוון מאוד, לא????)
רק בספל זכוכית
התה או הקפה טעימים.
ואין כמו חמאה עם ריבה ליד...
ימי חופש שלא נפשת ..(בתלוש )
אנו אף פעם לא מרשות לעצמנו יותר מדי.
האומץ לקחת אחת ולתמיד
את הימים המצטברים הללו
ולפרגן לעצמנו...
מילא פיו מים. ביטוי יפה בעיניי.
תודה רבה סגול
תראי לי אחד שלא עושה הכללות. והמדריכה- אכן בעיה. אחרי שכתבתי ידעתי שביום ראשון את זה אני מביאה להדרכה. בדיוק את זה שאני לא מצליחה לקבל. וזה קטע כי זה הדבר הברור לעשותו ולקח לי איזה זמן לחשוב להביא בדיוק את זה (להביא להדרכה- מושג שיכול להיות מעצבן. במידת מה)
תודה ידיים
שבת נינוחה
תודה רבה על הדיוק וההפניה
(לא הבנתי למה הגמרא מוגזמת)
שמעתי משהו על זה שחז"ל אמרו שאם יהיה רגע אחד שבו בכל העולם לא יהיה אף לא אדם אחד שידבר- דיבור, ולא מחשבה- דבר תורה, העולם ייחרב.
הלוואי עלינו דיבור נקי. וקראתי: דיבור נקי זקוק למקום נקי.
תודה רבה גיבור
שבת שלום
(מענין זה הטיפוס יוחנן,מדבר עם מלאכים ורץ לדבר בכוס)
(מענין זה הטיפוס יוחנן,מדבר עם מלאכים ורץ לדבר בכוס)
וזה שאת לא מצליחה לקבל כלום מהמדריכה - זה בעיה.
ע"ש.
המפנה: אחד שרוצה כל מיני דברים, רק לא אבר כיונה....
והנה אוצר בלום מין מין המקור הפתייני של חממכמנינו..
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86492
הלוואי עלינו דיבור נקי שכזה...