ניסיון ראשון

42 תגובות   יום חמישי, 16/12/10, 15:19

 

השלמת ציודים

קניתי לפטופ משומש.

 700 ש"ח מחברת סטארט-אפ שהתפרקה (אני מרגיש שיש כאן איזו סימליות אבל אין לי כוח לחשוב על זה יותר מידי חיוך).

קנינו רכב משומש.

הניסיון להסתדר עם רכב אחד (ותחבורה ציבורית) כשל כישלון חרוץ – זה היה יקר ומסורבל ( נסו לאסוף שלושה ילדים מגנים ובתי ספר שונים באותה שעה במונית).

קניתי פלאפון משומש.

ביד 2. אני לא משלם לאורנג' על שרותי הדור החדש. קצת מתגעגע ל wayz. מצד שני אין לי עכשיו כמעט פקקים להתמודד איתם.

 

ניסיון ראשון

שיעור ניסיון בחטיבת הביניים- פיסיקה כיתה ט'.

מנהלת החטיבה מחפשת מורים לפיסיקה ואמרה שתהיה מוכנה לקבל גם ללא תעודת הוראה. ביקשה שאעביר שיעור ניסיון בנוכחותה ובנוכחות האחראי על תחום הפיסיקה..

 

הודיעו לי על שיעור הניסיון ארבעה ימים מראש וזה נתן לי יותר מידי זמן להתכונן. התוצאה: ההכנה היתה כ"כ מדוקדקת שהיה לי במחברת שרטוט של איך בדיוק  יראה הלוח בסוף השיעור ותיכנון מדויק של שלבי השיעור (תכנים ,טכניקת העברה, קשיים צפויים וכו') התכוננתי להשתמש בכל טכניקת הוראה שכתובה בספר (הדגמה, עבודה עצמית, שאלות ותשובות וכו').

נדמה  לי שמעולם לא תכננו עבור מערכת החינוך שיעור אחד (50 דקות) במשך כ"כ הרבה זמן חיוך. ברור שאם אתקבל לא אוכל להשקיע כך בכל שיעור  אבל שיעור ניסיון זה משהו אחר....

 

יום השיעור:

מאוד התרגשתי.

החזרה למסדרונות בית הספר מוזרה – יש בזה משהו מאוד מושך אבל גם מפחיד ומאיים.

הגעתי לכתה בהפסקה שלפני השיעור כדי להכין את ההדגמה ולכתוב כמה דברים על הלוח. הספקתי אפילו לשוחח עם כמה תלמידים ולהכיר כמה שמות.

 

נדמה לי שבשיעור (כמו בהצגת רעיונות בישיבות בעבודה) זה המון עניין של מומנטום – בהתחלה צריך ליצור עניין (ואהדה?) עם חומר שהוא קל להבנה יחסית ואז לשמור על רצף וריכוז גם כשעוברים לחלקים יותר מסובכים. אסור להיתקע.

 

בכל מקרה, השיעור שטף ברצף: התחלתי עם חומר קל שהם כבר מכירים. הצגתי להם את הדגם שילווה אותנו כל השיעור והתקדמתי לאט לחומר חדש וקשה יותר. כשקראתי לכמה תלמידים בשמם וביקשתי מהם להשתתף עבר רחש בכיתה ונראה שההפתעה הגבירה את הריכוז.

 

בעיות משמעת? לא כשהמנהלת יושבת בכיתה.

 

נראה  היה לי שנוצר עניין אמיתי, אבל אני לא בטוח לגבי הבנה. לא הספקתי להעביר את כל החומר וגם לא לחלק את דפי העבודה העצמית שהכנתי. עצרתי כמה דקות לפני סוף השיעור, סיכמתי את מה שלמדנו ו.... להפסקה.

סיכום השיעור עם המנהלת היה מאוד טוב – גם היא התרשמה שנוצר עניין אמיתי!

 

קינאה

יושב עם עומר בפאב הקבוע שלו בחיפה, עומר הוא רופא מומחה שמאז ומתמיד ראה ברפואה ייעוד, זו אולי הסיבה שכולם מרגישים בנוח להתייעץ איתו  (אפילו בפאב). חצי מהזמן הוא מסתודד על הבר עם אנשים בקשר לבעיות שלהם ואני מקנא בבטחון שלו, במומחיות, בתועלת הברורה שהוא מביא לאנשים....ובוהה במסך (שידור חוזר של הסופר קלאסיקו).

 

שפעת חזירים

כמעט שבוע שלם במיטה, הרופא חשב ברצינות שייתכן שזו שפעת חזירים (אבל לא בדק). בשנה שעברה חיסנו אותי בעבודה. אני ממשיך לגלות "תחומי אחריות" שחזרו אלי.

כשהרופא הציע לי אישור מחלה לעבודה.....לקחתי.

 

החיים מזוית אחרת

שוב אחת בצהריים: אני ברגל, עם הקטנה בעגלה, מאחר לחזור הביתה. הגדולה צריכה להגיע עם ההסעה ומשם ברגל הביתה. אם לא אגיע לפניה היא תדאג מאוד. ואז אני רואה את האוטובוס חולף על פני ועוצר בתחנה ומרחוק אני מבחין בה יורדת ומחכה לחצות את הכביש. אני קורא לה מרחוק אבל היא לא שומעת. היא נראית כל כך קטנה עם התיק הענק על הגב. הולכת ורצה לסירוגין, כאילו בורחת מדמויות בלתי נראות. התיק הזה גדול בשבילה. את הכביש חוצה חתול שתום עין והיא מתחילה שוב לרוץ, עוצרת להציץ לתוך המאפייה. אפשר לראות שהיא מתלבטת אם זה הרגע לבזבז את דמי הכיס שלה (5 ש"ח לשבוע החל משבוע שעבר). היא מחליטה להמשיך ואני קצת מתאכזב....

אני קורא לה. היא מסתובבת ומחיכת חיוך גדול ורצה בחזרה עד אלי.

דרג את התוכן: