אין ספק שכולנו - גם אנשי יחידת עוז הידועה לשמצה - מתמלאים רחמים למראה משפחות הפליטים שבסה"כ רוצות מקום לגור בו ולהתקיים, מה שלא קיים במדינותיהן - סודן ודומותיה. שהרי עבורנו - כבני אדם שעברו שואה - זו יותר ממצווה לעזור ולסייע ולהעניק להם מקלט.
אבל - כאן עולות הבעיות הדמוגרפיות, הפוליטיות והבטחוניות - שנחמד מאוד להדחיק אותן ולומר "אנחנו עדיין לא שם" אבל כש-"נהיה שם" - כבר יהא מאוחר מדי.
אפתח פשוט בהמלצה לביקור בערים שונות באירופה, כמו למשל העיר ברן בשוויץ, ברלין או מספר אזורים בפאריז - שבהם מסוכן כבר לצאת החוצה בלילות ותושבי המדינות המקוריים נחשבים בהן למיעוט. הערים הללו קורסות תחת פשיעה כבדה הכוללת - סמים, אונס, אלכוהול, שוד ואלימות כללית - שחלק גדול ממנה נתרם על ידי מהגרים חסרי השכלה ובעלי רקע תרבותי ירוד, שאינם ששים להשתלב בחברה ומנהגים כמו שוד ופריצות אינם נראים פסולים בעיניהם. יתרה על כן - אתם תראו את המהגרים הללו ישנים בתוך קרטונים, על המדרכות ברחובות ובמיוחד תחת האדמה, באזורי הרכבת התחתית שבחלק מהמקומות כבר נמנעים מהשימוש בה עקב הסכנה הטמונה בתחנות התת-קרקעיות. כמובן - וכאן יאשימוני בדמגוגיה זולה - יש את נושא האיידס ומחלות נוספות הנישאות על ידי מהגרים אלו במקרים רבים, עקב הרגלים מיניים משולבים בבורות ואי שימוש באמצעי מניעה - מה שמאיים עוד יותר על החברה (ולא רק על מי ששוכב איתם אלא על מי שמותקף על ידם או על גורמי אכיפת החוק שלעיתים מוצאים עצמם נאבקים עמם או אפילו עליכם - כשאתם באים במגע עם חפצים או מזון שזוהמו על ידי פועל שחתך את ידיו במטבח למשל).
המהגרים הללו, שמספרם הולך וגואה עקב עידוד ההגירה לישראל במדינותיהם, הופכים איום דמוגרפי קשה מאוד שיציף את ערינו בזרים "שלא רואים אותנו ממטר" ואנו נהפוך בדיוק לאותן ערי עניים כמו ערי אירופה - אשר כעת ניצבות בפני שוקת שבורה בגלל מדיניות הגירה מתירנית וכעת לא בדיוק יש להן דרך להיפטר ממיליוני הזרים הממלאים את רחובותיהן. זה אולי נשמע לא אנושי ולא מתחשב - אבל אין לנו דרך אחרת להגן על עצמנו מפשיעה שגם ככה גואה בישראל, מהכנסת מחלות שתתרבינה ברחבי הארץ ומגאות של עוני ובורות. האנשים הללו לא יגדלו ויתחנכו כל כך מהר להיות פרופסורים ובמרבית המקרים, בגלל שהם באים מרקע סוציואקונומי מאוד ירוד - הרי שילדיהם לא יזכו לחינוך הנכסף.
ואז גם עולה השאלה - מדוע אנחנו, שקיומנו גם ככה איננו קל - אמורים לפרנס עוד אומה שלמה שהולכת וזולגת לתוך ארצנו כאשר היא מהווה בעיקר נטל וגורמת נזק ופשיעה? זו שאלה לגיטימית וחוסר התמודדות איתה זו בדיוק הגישה של ארגוני שמאל שבאים וזועקים כי צריך להגן על המהגרים.
וכאן, נכנס הפן הפוליטי-בטחוני. אין זה סוד גדול כי ארגונים עוינים שונים זיהו את הפוטנציאל הגלום במהגרים וכיום נוקטים טקטיקות שונות נגד ישראל - שעיקרן התשת מוסדות המדינה. אנו רואים זאת בין היתר בהצתות ובנזקים שונים הנגרמים לתשתיות, ותופעת המהגרים הינה גם טקטיקה הגורמת לעומס על הרשויות, לויכוח פנימי בתוך המדינה וערעור יציבות השלטון, יחד עם ה-'יתרון' הגלום ביצירת משבר דמוגרפי. אותם גורמים פועלים במרץ במדינות כמו סודן, לעידוד ההגירה לישראל ומספרים לתושבים שם אודות השפע ואיכות החיים בארץ, תוך סיוע בהובלתם אל הגבול והדרכתם כיצד להסתנן. זה נשמע כמו תיאוריית קונספירצייה אבל זה בדיוק מה שזה. יתרה על כן, במקרים רבים משמשים המהגרים הללו גם להובלת אמצעי לחימה והברחת סמים ומאחר ואלו שליחים תמימים שלאף אחד לא איכפת מהם - הרי שהם מצויינים בדיוק למטרות אלו.
ולסיום, אדגיש כי מבין המהגרים - אלו שבאמת ברח וסבלו מרדיפה הם קומץ קטן מאוד ומדינת ישראל אף מכירה בהיותם כאלו ומתירה להם להשאר. אלו שעולים לכותרות - הם עשרות אלפי מהגרים שמנסים לנצל את ההכרה הזו ומגדירים עצמם, בסיוע ארגוני שמאל, כפליטים - במטרה לקנות לעצמם זמן עד שיבררו בדיוק את מוצאם וסיבת הגעתם (אגב, תופעת ההגירה מפרנסת גופים שונים הפועלים בסודן ובמצרים, הגובים כסף מהמהגרים ומבטיחים להם עבודה בישראל - שלא תחשבו שהם הגיעו לכאן במקרה).
זה מאוד נחמד ומאוד אנושי לרחם עליהם - אבל הגולם הזה יקום על יוצרו מהר מאוד ואנו נעמוד בפני מאות אלפי או אף מיליוני זרים (מדובר על מיליוני מהגרים הממתינים להגיע לישראל) אשר רואים במדינה רק מקור פרנסה ואין להם שום סנטימנטים אליה. וכאן, אני דווקא משועשע מהרעיון של חברי הכנסת מהימין - לשכן את אותם מהגרים בלב ליבן של שכונות היוקרה של תל-אביב, היכן שגרים כל אותם אלו המטיפים לקבל את המהגרים לחיקנו. בהחלט רעיון רענן המעמיד למבחן הראציונל של כל המטיפים ואת כנות כוונותיהם (ואז אני גם אומר - אם אתם מרחמים עליהם כל כך - תרמו כספים והקימו ארגונים לסייע בתוך המדינות האלו, במקום להפיל זאת על מוסדות המדינה ולהתנער מאחריותכם). |