את מי זה בכלל מעניין? יהודים לפני יותר ממאה שנים ועוד ברוסיה. סיפורו של חלבן עני, מקצוע שבכלל חלף מן העולם. אף על פי כן ולמרות הכל "כנר על הגג" היא עד היום אחת ההפקות המצליחות ביותר בברודווי בכל הזמנים. אז איך זה באמת קרה? ישנם אין ספור הסברים. מהדומיננטיות היהודית בעולם הבידור דרך ההומור הכובש ועד המוזיקה הנפלאה. נסיון נוסף להסביר את התופעה נמצא דווקא במקום אחר וקשור לזהות הגברית המשתנה לאחר מלחמת העולם השנייה.
המלחמה ההיא כמו כל מלחמה שלחה את הגברית לחזית. הנשים נותרו בבית ונרתמו גם הן למאמץ המלחמתי. רבות מהן יצאו לראשונה לשוק העבודה, רבות מהן תפסו מקומות שהיו עד אז נחלתם של גברים בלבד, רבות מהן גילו מחדש את עצמן, עצמאותן ותגלית מסעירה נוספת – יש חיים גם בלי גברים. היחסים בין גברים לנשים לא יחזרו לעולם להיות כפי שהיו לפני המלחמה.
מהצד הגברי דברים נראו טיפה אחרת. רבים חזרו בארונות. ברי המזל שנצלו מהתופת חזרו לא פעם עם נכויות פיזיות ברמות שונות ואולי אף חמור יותר עם נכויות נפשיות בימים שמושגים כמו הלם קרב הוגדרו על ידי רבים כסימני פחדנות וחולשה.
הגבר שחזר מהמלחמה בה התכונות הדרושות לגבר היו אומץ, נחישות וכוח, בה המציאות הוגדרה בשחור ולבן, טובים ורעים, התקשה להתאים את עצמו לחברה האזרחית בה נדרשו ממנו תכונות אחרות לחלוטין. בחיים האזרחים, הגבר האמריקאי הממוצע, זה העובד בעבודה משרדית נדרש להפגין תכונות אחרות לחלוטין, "נשיות" יותר. בעולם בו התחום האפור גדול מקצוותיו השחורים או הלבנים יש צורך רב בפשרנות, סבלנות, יכולת לראות ולהבין גם את הצד השני ולפתור בעיות וחיכוכים בצורה דיפלומטית. בשנות החמישים הרוכב הבודד העשוי ללא חת או לחילופין היזם העצמאי פינה את מקומו לפקיד האפרורי, בורג במערכת שכל שאיפתו מסתכמת בלרצות את הבוס.
העולם השתנה בעקבות המלחמה וארצות הברית גם היא. שגשוג כלכלי מואץ הוא כמובן דבר חיובי, יחד עם זאת כל שינוי מהיר וחד מביא גם לתחושות פחד, חשש וחוסר וודאות. תהליכים מזורזים של מודרניזציה ועיור שינו את פני החברה האמריקאית. הגדילו את אחוז האנשים הגרים בעיר ובפרבריה ועובדים בעבודות משרדיות על גונייהן. החיילים השחורים חזרו מהמלחמה לאחר שתרמו את תרומתם למאבקם במשטרים הפשיסטיים והנאצים ובהגיעם הביתה מצאו כי דווקא בבית הם ממשיכים להיות מופלים לרעה. הבית האמריקאי הממוצע הוצף במוצרי חשמל שונים ששחררו את עקרת הבית ממטלות רבות. אך הגורם המשמעותי ביותר היה כמובן פרוץ המלחמה הקרה והאיום הגרעיני.
המתח שבין חיי היום יום בהם נהנו האמריקאים מרווחה כלכלית ושגשוג לסכנה הממשית שכל הטוב הזה יסתיים אם מנהיג אחד יחליט ללחוץ על הכפתור הלא נכון הביא כמובן לתחושות חרדה ולבניית מקלטים לשעת הצורך. המתח הבין גזעי, השינויים המהירים בקצב החיים ובאורחותיו הביאו לכך ששנות החמישים הן העשור היחידי במאה החולפת בו גיל הנישואין ירד ומספר הילדים למשפחה עלה. האמריקאיים חזרו לערכי המשפחה, השמרנות והקונפורמיזם מתוך נסיון להעניק לחייהם נופך של יציבות. רבות מהנשים שבו להיות עקרות בית לאחר המלחמה והאמריקאים חזרו כביכול אל הטוב והמוכר.
בהוליווד המייצגים הבולטים ביותר של השינוי במציאות ובזהות הגברית הם ג'ון ווין ומרלון ברנדו. ג'ון ווין והפופולאריות הרבה של סרטיו מייצגים את אותו הנסיון לשוב לטוב ולמוכר, עולם בו גבר הוא גבר ואישה היא אישה. עולם בו הטוב והרע הם ברורים ומוחלטים וסופו של הצדק לנצח. לעומתו מציג מרלון ברנדו סוג אחר של גבריות. עדיין גבר גבר, אך גם כזה המכה על חטא, מגלה חולשה, אינו בטוח מה הדבר הנכון לעשות, רגיש יותר. הניגוד בין השניים מציג בצורה נפלאה את חווית עיצוב זהות הגברית בשנות החמישים.
בחלוף עשור נוסף כאשר הילדים של אותם חיילים בגרו ומרדו בכל הערכים ששנות החמישים נשאו בחובן הפך הדור כולו לטביה החולב. גבר שאיבד מסמכותו, כזה המוצא עצמו מתקשה להסתגל לעולם משתנה, בנותיהן של חיילי מלחמת העולם השנייה, ברחו גם הן מן הבית ומרדו בסמכות ההורית להחליט מה נכון עבורן כמו בנותיו של טביה. ליכולת של האמריקאים ולמעשה של כל אדם בעולם להזדהות עם הנושא המרכזי סביבו נסבה עלילת המחזה ומאוחר יותר הסרט היה חלק קריטי בהצלחתו הקופתית.
את הנושא הזה ניתן למצוא גם בשיר המצליח ביותר מתוך כנר על הגג – "לו הייתי רוטשילד". לכאורה מדבר השיר על רצון בכסף וממון, אך למעשה מדובר בהרבה יותר מכך. טביה מבקש מהיושב במרומים להשיב לו את מעמדו, את תחושת הגבריות שלו שאבדה עם הטשטשות המסורות והערכים הנושנים. טביה רוצה לבנות בית גדול באמצע העיירה לשם הרושם ולהעניק לאשתו חיי רווחה עמוסי משרתות. מפנטז על מציאות בה שוכני העיירה באים להתייעץ איתו, כי כשאתה עשיר חושבים כולם שאתה גם חכם. אך יותר מכל הוא חפץ בזמן פנוי שיאפשר לשבת עם החכמים וללמוד את רזי המסורת היהודית.
|
