היו תוים בהם הצלחתי לראות את מבטך..

ייחודי ומאד שלך.

 יפה

התגובה של מיא הזכירה שלי שיר מקסים...

קוראים לו : "הדוור"

ומדבר על אהבה שמסתיימת רק בגלל שהדוור שהיה מביא את המכתבים - נפטר

ואין מי "שיעביר את האהבה" ממקום אחד למישנהו

.

 Georges Moustaki
  "Le facteur"  


Le jeune facteur est mort

(הדוור הצעיר נפטר)
Il n'avait que dix-sept ans
(הוא היה אך בן 17)

L'amour ne peut plus voyager

(האהבה אינה יכולה עוד לנוע)
Il a perdu son messager
(היא איבדה את השליח שלה)
C'est lui qui venait chaque jour
Les bras chargés de tous mes mots d'amour
C'est lui qui tenait dans ses mains
La fleur d'amour cueillie dans ton jardin

Il est parti dans le ciel bleu
Comme un oiseau enfin libre et heureux
Et quand son âme l'a quitté
Un rossignol quelque part a chanté

Je t'aime autant que je t'aimais

(אני אוהב אותך כפי שאהבתיך תמיד)
Mais je ne peux le dire désormais
(אך איני יכול לומר זאת יותר נטול מנשקי)
Il a emporté avec lui

(הוא נשא איתו)
Les derniers mots que je t'avais écrit
(את מילותיי האחרונות שכתבתי לך)
Il n'ira plus sur les chemins
Fleuris de roses et de jasmins
Qui mènent jusqu'à ta maison
L'amour ne peut plus voyager
Il a perdu son messager
Et mon cœur est comme en prison

Il est parti l'adolescent
Qui t'apportait mes joies et mes tourments
L'hiver a tué le printemps
Tout est fini pour nous deux maintenant

אצלי זה מתחיל כשאריק איינשטיין אומר : " מה שהרס אותי היה הצחוק שהיה לך בעיניים
כשאמרת נעים מאוד ... מה שהמיס אותי היה החום שזרם ממך כשנתת לי ידך..

ברוטוס:   זה נעים, זה שמכין את הלאפות בשווארמה שמש

נטוס:      תגיד לו שישים לי הרבה עמבה ושלא ינזל, אחי, כי אני יהרוגותו

..

*   אחלה ביצוע שלך, מירבי

כמה מבאס זה שמישהו מעולם לא זוכה לאהוב...

כל כך הרבה סרטים וספרים נוצרו על הפואנטה הזו...

הקטע הכי מרגש שקראתי אי פעם בנושא זה היה בספר "יונה ונער"... כשהגיבור עמד למות והפעולה שהוא עשה...

ספר שקיבלתי במתנה מחברה יקרה מאוד... ושגרם לשנינו לבכות ביחד ולחוד...

.

פעם לפני שנים שנים רבות רבות... - הייתה לי אהבה "גדולה"... הכי גדולה שידעתי מימיי...

מצד אחד זה מהווה בעייה... - כי מאז הכל היה "יותר חלש"...

מצד שני... אני שמח שזכיתי לאהוב ככה

כמו שנאמר... - אני עכשיו יכול למות בשקט...

ועוד דבר שזה נותן לי - היא העובדה שאם זה קרה לי פעם אחת - זה בהחלט יכול לקרות לי פעם נוספת...

בכלל לא בטוח, אבל בהחלט אפשרי...

.

פעם... גם מזמן מזמן מזמן... פיתחתי לי תאוריה כזו... שאמרה ש :

"האהבה הכי גדולה בחיים הינה האהבה השנייה"

באהבה הראשונה פשוט חווים את האהבה והיא לא ממש קשורה לאדם שמולך...

ואילו ב"אהבה השנייה" חווים את האהבה ביחד עם האדם שאותו אתה אוהב...

.

מאז... היו עוד אהבות "קטנות"...

אבל עדיין לא הגעתי למשהו שאני יכול לכנות אותו בלב שלם :

"האהבה השלישית"...

אולי יש... אולי אין...

.

אש אחרים אומרים את זה הרבה יותר טוב ממני...

בצורה קצת עצובה...

.

או בצורה קצת יותר תאטרלית...

.

ואני בטוח שיש עוד אלפי שירים בנושא זה...

.

איזה כייף לך שזכית לאהוב...

וסתם שאלה קטנה : אהבת כבר את ה"אהבה השנייה"... או ה"אהבה השלישית" ???

(: