כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים בארגון הגדול

    חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.

    0

    הפוסט השבעים - חיים של אחרים

    29 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 01:07


     

     

    ''

     

     

    את חיי האמתיים הנחתי בארון

    בין ספרי האושר לספרי ההגשמה

    והלכתי לחיות חיים זמניים

    חיים של אחרים. בשביל אחרים.

     

    אהבתי את זה, לשרת את כולם

    גם אם "לפעמים" רמסתי את דמותי

    הכרזתי בליבי: "אני איש אציל"

    עלי עוד יכתבו: "הוא היה צדיק".

     

    השמועה על הפראייר התפשטה מהר

    ונשמות טובות הגיעו "להציל"

    נזפו בי בעוצמה שלרצות זה מבזה

    ואמרו לי "תתאפס תקשיב ותעשה ".

     

    הרכנתי את ראשי, אמרתי להם "טוב"

    ופתאום הרגשתי שבא לי להקיא.

    רצתי מפוחד אל ארון הספרים

    והבטתי מבועת על חיי האמיתיים.

     

    הם שכבו בין הספרים, היו כל כך קטנים

    מלאים בעובש, שורצים בנמלים.

    ניערתי אותם בכוח, רציתי שיראו

    עד לאן שקעתי עם חיי הזמניים!

     

    הטחתי אותם בכוח לעבר הקיר

    הדפים התפזרו והתפוררו באוויר

    צרחתי באימה על חיי האבודים

    ובסוף התמוטטתי לבד מול הקיר.

     

    זה קרה כשהתפרקתי ונשברתי לרסיסים

    אז הבנתי שבעצם הלכו לי החיים.

    עכשיו הם רחוקים. רקובים ומעופפים.

    וחיי הזמניים הם עליבות אין סופית.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/10/11 19:49:

      אחד הפוסטים הקשים שקראתי...
      ובהתייחס לשיר שהעלת:

      שלא יהיו בך חרטות, אך לעולם אל תוותר על התקוות.
      דווקא שינוי - מחוייב המציאות, או אז לחיים הזמניים
      אין מקום לדרך קבע, וזה בבחינת סאגה עגומה,
      נדבך בחיים שהיה ואיננו עוד.
      ובהתייחס לשינוי, אמר פעם איש חכם:
      "מתוך נאמנות לעבר מסרב מוחנו להכיר,
      כי שמחת החיים אפשרית, רק אם היום יפנה לה מקום,
      כשם שיופי צורתו של הגל הגואה הוא תולדת הגל הנסוג"
      אז...נכון לעיתים אפור,
      ו...לפעמים אנחנו צריכים שיכאב לנו מספיק כדי שנתחיל לחפש...

      זה בדיוק הזמן לעמוד על הרגליים,

      ולדעת להנות מהפרטים "הקטנים", שהתברכנו בהם,

      ולהודות!
      במקום להסתכל על החיים עוברים,
      ולמצוא את עצמנו בתוך מציאות שכובלת,
      צריך להתחיל לחיות, ולצאת למסע אחר...

      שלמה ארצי/האמיתי,

      שיר שבהחלט מעודד אותנו לעשות מעשה,

      ולהיות מי שאנחנו באמת...

       

      ''

        31/12/10 15:22:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-12-30 18:05:40

      תראה לאן מובילות אותנו הבחירות שלנו, עשית בחירה אחת במודע כדי לשרת ולתת את עצמך כלך לאחרים, אחר כך התפרקת, וכך כולך מפורק לרסיסים והאופטימיות ממך והלאה, וזה לא מובן מאליו שהדברים יכולים להיות אחרת, אתה צריך לבחור, לבחור למען לעשו למען עצמך, כמה עצוב לקבל את החיים כזמניים ולהגדירם כעליבות אין סופית, שהרי לא מיצית את ייעודך בעולם הזה?? קום על רגליך ! תתנער מכל הרסיסים והשברים, ולעבודה!!! תרכיב הכל מחדש אבל תקיף את עצמך- בעצמך!!! כי אתה ראוי לכל האהבה שהיתה לך ויש לך לעולם ולבריות- שתכוון הפעם אל עצמך!!!

       

      את צודקת בכל מילה. אכן הכל זה סוג של בחירה. המעשים והתחושות הנלוות.

      אני, במודע או לא במודע, בחרתי את המעשים שהביאו אותו לתחושות האלו. יותר מכך, בחרתי לחיות את אותם חיים זמניים.

      תודה.

        30/12/10 18:05:
      תראה לאן מובילות אותנו הבחירות שלנו, עשית בחירה אחת במודע כדי לשרת ולתת את עצמך כלך לאחרים, אחר כך התפרקת, וכך כולך מפורק לרסיסים והאופטימיות ממך והלאה, וזה לא מובן מאליו שהדברים יכולים להיות אחרת, אתה צריך לבחור, לבחור למען לעשו למען עצמך, כמה עצוב לקבל את החיים כזמניים ולהגדירם כעליבות אין סופית, שהרי לא מיצית את ייעודך בעולם הזה?? קום על רגליך ! תתנער מכל הרסיסים והשברים, ולעבודה!!! תרכיב הכל מחדש אבל תקיף את עצמך- בעצמך!!! כי אתה ראוי לכל האהבה שהיתה לך ויש לך לעולם ולבריות- שתכוון הפעם אל עצמך!!!
        21/12/10 08:34:

      צטט: מיכל.ב.ש 2010-12-20 22:32:50

      שתזכה לעוד פוסטים רבים... :))

       

      תודה על הברכה...

      להתראות.

        21/12/10 08:33:

      צטט: jackyp 2010-12-19 18:27:16

      לא הלכו לך החיים. קיבלת אותם.
      ג'קי

       

       

      תודה ג'קי

        20/12/10 22:32:
      שתזכה לעוד פוסטים רבים... :))
        20/12/10 21:49:

      צטט: magic woman 2010-12-19 17:23:13

      הקפאה זמנית:-)

       

      הכל זמני...

        20/12/10 06:41:

      צטט: חני פ. 2010-12-19 16:59:48

      הם לא הלכו לשום מקום
      סתם במנוחה זמנית
      מותר לכולםםםםםםםםםםםםם
      וגם לחיים שלך :))

       

       

      הכל את יודעת...

      אעדכן אותך כשהם יתעוררו.

       

      תודה.

       

        19/12/10 20:59:

      צטט: Tamara. 2010-12-19 00:08:41

      התגעגעתי לכתיבה הכובשת שלך
      רק שאני יודעת שאתה לא ממציא דברים
      עד כה ...
      אתה חושב שהגיע הזמן שנדבר ? ((:

       

       

      גם אני התגעגעתי לשלך (ביקרתי אצלך..)

       

      הזמן לדיבורים הגיע מזמן! עכשיו נדרשים מעשים...

        19/12/10 19:43:

      צטט: מממ...זהב 2010-12-18 16:53:40

      "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר...".[שלום חנוך שר]

      מהשבר הגדול צומח ומלבלב משהו חדש טוב יותר גדול יותר חזק יותר...


      משבר בעברית זה גם גל...


      שיהיו לך סיבות לצמוח ולשמוחחיוך


       

      תודה רבה זהב.

      בסוף תמיד השחר מגיע.

      וממנו גם הלילה שעבר נראה הרבה פחות נורא.

       

       

        19/12/10 19:42:

      צטט: מממ...זהב 2010-12-18 16:53:40

      "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר...".[שלום חנוך שר]

      מהשבר הגדול צומח ומלבלב משהו חדש טוב יותר גדול יותר חזק יותר...


      משבר בעברית זה גם גל...


      שיהיו לך סיבות לצמוח ולשמוחחיוך


       

      תודה רבה זהב.

      בסוף תמיד השחר מגיע.

      וממנו גם הלילה שעבר נראה הרבה פחות נורא.

       

       

        19/12/10 19:40:

      צטט: levana feldman 2010-12-18 15:42:49

      חייך הזמניים לא משהו...

      אבל גם בעבר ידעתי מה אתה רוצה ולאן אתה חותר.

      פסק זמן. נראה לי שאתה כן צריך פסק זמן. לא להתעסק עם עצמך.

      וברור לי שתסתער שוב על חייך, כשתהייה מוכן.

       

       

      לבנה תודה על העצות הטובות.

      אני בסוג של פסק זמן.

      ומעבר לכך - כל דבר בזמנו.

        19/12/10 19:11:

      הי ג'ו


      אתה מתאר ,בכל זאת, את עצמך כאיש אקטיבי שעושה דברים מתוך בחירה.

      יכול להיות שטעית.


      אז מעכשיו  אפשר יותר טוב, גם אם קשה לך כרגע.


      העוצמות שלך פורצות מהכתיבה הייחודית שלך. הן ישנן.




       

        19/12/10 18:27:
      לא הלכו לך החיים. קיבלת אותם.
      ג'קי
        19/12/10 17:23:
      הקפאה זמנית:-)
        19/12/10 16:59:
      הם לא הלכו לשום מקום
      סתם במנוחה זמנית
      מותר לכולםםםםםםםםםםםםם
      וגם לחיים שלך :))
        19/12/10 00:08:
      התגעגעתי לכתיבה הכובשת שלך
      רק שאני יודעת שאתה לא ממציא דברים
      עד כה ...
      אתה חושב שהגיע הזמן שנדבר ? ((:
        18/12/10 19:28:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-12-18 14:00:06

      אם הייתי חושבת לרגע שאתה מאמין במה שאתה כותב, הייתי כועסת. אם הייתי חושבת שאתה נוטה לדיכאון, הייתי טסה אליך ומחבקת. טבעם של משברים לאותת ולהראות סימנים - הקורא אותם מראש - ניצל לפעמים, ומי שהודף אותם עשוי להרחיקם רק לזמן מה. ההפתעה בעת גילוי המשבר - היא עוצמתו. בני אדם אינם סלעים, לבני אדם אין פריבלגיה של חיי עד. גם סלעים שנהנו מלטיפות הרוח והגלים לאורך שנים - נשברים.
      אנחנו חיים על תנאי - תנאי חדש צץ מדי יום. פעם זה תנאי של בריאות, פעם אהבה, פעם שמחה, פעם אושר, פעם תקווה. בין לבין יש טלטלות וסערות, בין לבין ניצתים חיים חדשים - הכל זמני. אין דבר כזה חיים אמיתיים.
      אם הייתי חושבת לרגע שאינך יודע זאת הייתי מזמינה אותך לשיעור ומלמדת. אם הייתי חושבת שאתה נטול תקווה הייתי מרימה ידיים ומרפה. אבל אתה אינך כזה, אתה היית סלע והייתה שם רוח והיו שם גלים ועכשיו אתה קצת סדוק וזה מותר.
      אוהבת אותך איש. מאוד-מאוד.
      ניצה

       

       

      אם הייתי  רוצה לדעת מה באמת אני חושב, הייתי שואל אותך.

      את יודעת את זה יותר טוב ממני.

       

      ניצה - כל מה שכתבת נכון. נכון יותר ממה שאני חושב שזה נכון.

       

      תודה רבה ונדבר.

       

      להתראות.

        18/12/10 16:53:

      "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר...".[שלום חנוך שר]

      מהשבר הגדול צומח ומלבלב משהו חדש טוב יותר גדול יותר חזק יותר...


      משבר בעברית זה גם גל...


      שיהיו לך סיבות לצמוח ולשמוחחיוך


        18/12/10 16:41:

      צטט: בת יוסף 2010-12-18 12:02:17

      אתה מצליח להעביר יאוש ועצב וכאב.
      כתוב נוגע.

       

      בת יוסף, את מבינה הכל.

      תודה רבה.

        18/12/10 16:41:

      צטט: ר ו נ י ת 2010-12-18 11:51:48

      צ'ארלי צ'אפלין כתב ביום הולדתו ה- 70:

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      הבנתי שבכל הזדמנות הייתי במקום הנכון
      בשעה הנכונה בדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות
      היום אני יודע שיש לזה שם קוראים לזה הערכה עצמית

      כאשר אהבתי את עצמי באמת יכולתי להבחין שהיגון והסבל הריגשי שלי
      הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי
      היום אני יודע שקוראים לזה אותנטיות

      כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי להשתוקק לחיות חיים אחרים
      והתחלתי לראות את כל מה שמתרחש כתרומה לצמיחתי
      היום אני יודע שזה נקרא בגרות

      כשאהבתי את עצמי באמת התחלתי להבין כמה מעליב זה
      ללחוץ על מישהו לעשות מה שאני מבקש
      למרות שידעתי שזה לא הזמן ואותו אדם לא מוכן
      אפילו כאשר האדם הזה הוא אני
      היום אני יודע שקוראים לזה כבוד

      כשאהבתי את עצמי באמת
      התחלתי להשתחרר מכל מה שאינו בריא בשבילי
      מאכלים אנשים מצבים או כל דבר שמשך אותי מטה
      בהתחלה ליבי קרא לזה גישה אגואיסטית
      היום אני יודע שזו אהבה עצמית

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      חדלתי להתיסר על הזמן החופשי
      הפסקתי לעשות תיכנונים גרנדיוזיים
      ממש נטשתי את המגה פרויקט של עתידי
      היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון בקצב שלי ואת מה שאני אוהב
      קוראים לזה פשטות

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      הפסקתי להיות צודק
      וכך טעיתי הרבה פחות
      היום אני יודע שקוראים לזה צניעות

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      סירבתי לחיות בעבר ולדאוג לעתיד
      אני חי את הרגע את היום
      קוראים לזה שלמות
      כי עכשיו מתרחש הכול

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      הבנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד
      וכשהיא פוגשת פרטנר אמיתי כמו להצמיד אותה לליבי
      הבנתי שקוראים לזה לחיות ולדעת לחיות

      כשאהבתי את עצמי באמת הבנתי שלהתעמת עם אנשים
      יצור עולמות חדשים...


      ** אוהבת את הכתיבה שלך, יש בה הרבה עוצמה, הרבה כאב, החיים שלך, האהבה שבך רחוקה מלהיות רקובה ומעופשת.
      רונית

       

       

      בעיני עצם ההשקעה בתגובה, אינה מובנת מאליה , ומחייבת תגובה אישית.

      אכתוב לך ישירות לתיבה

       

        18/12/10 15:55:

      צטט: י ו נ י ת 2010-12-18 07:54:26

      יש רגים ותקופות בחיים שהכל נראה כך
      אבל מניסיון , זה הכל בראש שלנו.
      כמו שהכל באורח חיינו תלוי בנו.
      תעשה פאוזה.
      תנשום עמוק.
      ותראה שיש שם אור...

       

       

      יונית - הכל נכון.

      אני נושם,קורא שוב את התגובה שלך, ורואה את האור.

      תודה רבה.

        18/12/10 15:42:
      חייך הזמניים לא משהו...

      אבל גם בעבר ידעתי מה אתה רוצה ולאן אתה חותר.

      פסק זמן. נראה לי שאתה כן צריך פסק זמן. לא להתעסק עם עצמך.

      וברור לי שתסתער שוב על חייך, כשתהייה מוכן.
      אם הייתי חושבת לרגע שאתה מאמין במה שאתה כותב, הייתי כועסת. אם הייתי חושבת שאתה נוטה לדיכאון, הייתי טסה אליך ומחבקת. טבעם של משברים לאותת ולהראות סימנים - הקורא אותם מראש - ניצל לפעמים, ומי שהודף אותם עשוי להרחיקם רק לזמן מה. ההפתעה בעת גילוי המשבר - היא עוצמתו. בני אדם אינם סלעים, לבני אדם אין פריבלגיה של חיי עד. גם סלעים שנהנו מלטיפות הרוח והגלים לאורך שנים - נשברים.
      אנחנו חיים על תנאי - תנאי חדש צץ מדי יום. פעם זה תנאי של בריאות, פעם אהבה, פעם שמחה, פעם אושר, פעם תקווה. בין לבין יש טלטלות וסערות, בין לבין ניצתים חיים חדשים - הכל זמני. אין דבר כזה חיים אמיתיים.
      אם הייתי חושבת לרגע שאינך יודע זאת הייתי מזמינה אותך לשיעור ומלמדת. אם הייתי חושבת שאתה נטול תקווה הייתי מרימה ידיים ומרפה. אבל אתה אינך כזה, אתה היית סלע והייתה שם רוח והיו שם גלים ועכשיו אתה קצת סדוק וזה מותר.
      אוהבת אותך איש. מאוד-מאוד.
      ניצה
        18/12/10 12:02:
      אתה מצליח להעביר יאוש ועצב וכאב.
      כתוב נוגע.
        18/12/10 11:51:
      צ'ארלי צ'אפלין כתב ביום הולדתו ה- 70:

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      הבנתי שבכל הזדמנות הייתי במקום הנכון
      בשעה הנכונה בדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות
      היום אני יודע שיש לזה שם קוראים לזה הערכה עצמית

      כאשר אהבתי את עצמי באמת יכולתי להבחין שהיגון והסבל הריגשי שלי
      הם רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי
      היום אני יודע שקוראים לזה אותנטיות

      כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי להשתוקק לחיות חיים אחרים
      והתחלתי לראות את כל מה שמתרחש כתרומה לצמיחתי
      היום אני יודע שזה נקרא בגרות

      כשאהבתי את עצמי באמת התחלתי להבין כמה מעליב זה
      ללחוץ על מישהו לעשות מה שאני מבקש
      למרות שידעתי שזה לא הזמן ואותו אדם לא מוכן
      אפילו כאשר האדם הזה הוא אני
      היום אני יודע שקוראים לזה כבוד

      כשאהבתי את עצמי באמת
      התחלתי להשתחרר מכל מה שאינו בריא בשבילי
      מאכלים אנשים מצבים או כל דבר שמשך אותי מטה
      בהתחלה ליבי קרא לזה גישה אגואיסטית
      היום אני יודע שזו אהבה עצמית

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      חדלתי להתיסר על הזמן החופשי
      הפסקתי לעשות תיכנונים גרנדיוזיים
      ממש נטשתי את המגה פרויקט של עתידי
      היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון בקצב שלי ואת מה שאני אוהב
      קוראים לזה פשטות

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      הפסקתי להיות צודק
      וכך טעיתי הרבה פחות
      היום אני יודע שקוראים לזה צניעות

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      סירבתי לחיות בעבר ולדאוג לעתיד
      אני חי את הרגע את היום
      קוראים לזה שלמות
      כי עכשיו מתרחש הכול

      כאשר אהבתי את עצמי באמת
      הבנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד
      וכשהיא פוגשת פרטנר אמיתי כמו להצמיד אותה לליבי
      הבנתי שקוראים לזה לחיות ולדעת לחיות

      כשאהבתי את עצמי באמת הבנתי שלהתעמת עם אנשים
      יצור עולמות חדשים...


      ** אוהבת את הכתיבה שלך, יש בה הרבה עוצמה, הרבה כאב, החיים שלך, האהבה שבך רחוקה מלהיות רקובה ומעופשת.
      רונית
        18/12/10 10:42:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-12-18 01:47:05

      כתוב נפלא כמוך. אבל קשה. למה ?...

       

      לקבל מחמאות על הכתיבה מהכש-רונית, זה לא מובן מאליו.

      תודה.

       

      ולמה קשה? 

      שאלה מצוינת.

        18/12/10 07:54:
      יש רגים ותקופות בחיים שהכל נראה כך
      אבל מניסיון , זה הכל בראש שלנו.
      כמו שהכל באורח חיינו תלוי בנו.
      תעשה פאוזה.
      תנשום עמוק.
      ותראה שיש שם אור...
        18/12/10 01:47:
      כתוב נפלא כמוך. אבל קשה. למה ?...

      ארכיון

      פרופיל

      ג'ו מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין