למרפאה הגיע זוג , הוא - אומלל , אילם כדג, מצונרר לקטטר וזונדה
 היא -  מטלטלת עגלת נכה כספינה טרופה בלב ים
  קדימה, אחורה, בסיבוב והיפוך  וחוזר חלילה 
עם גלגלי העגלה חבטה בדלת הכניסה , עד אשר זו קרסה
משקוף הדלת נותר על כרעי תרנגולת
במסע ההרס, מעכה הטרוריסטית, כף רגל של רופא שנזקק לטיפול בהול ..

"צריך לשלול לך את רשיון הנהיגה לעגלה, בזמן קריב"  חמדתי לצון
בן הזוג, גיבור ללא חת, באופן זמני בלבד , סינן מתחת לאין שפם
"אני תומך בהחלטה, מגיע לה" !
עיני הזיקית ירקו אש צולבת לעברו
האיש מצומק בלאו הכי, הפך באחת לרואה ואינו נראה .
קראתי מחשבות ליבה,  ומבטה תרגמתי למעשים .
"חכה, חכה בעלי יקיר לי, פתחת איתי חשבון, אותו אסגור במידרון הראשון
 עת אשחרר אחיזה מהעגלה"

והשאר היסטוריה  !