כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    (S) CRAP BOOK

    סיכום השנה שלי במוסיקה. 2010

    16 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 10:29

     

     

     

    ''

     

    שמעתי פעם ראיון של שני אספני מוסיקה שבהם אחד אמר שאין דבר כזה "שנה טובה" או "שנה גרועה" במוסיקה. הכל תלוי במצב הסובייקטיבי של המאזין ובטיב השנה שהיתה לו באופן אישי שאותה הוא משליך על הניגרו של האמנות – המוסיקה. אני מסכים. יש שנים טובות, ויש שנים נהדרות, וזו היתה שנה טובה מאד.

     

    אלה עשרים ומשהו השירים והאלבומים שחרטו חריצים בנפשי בשנה הזאת ושאקח איתי הלאה.

     

    קודם כל, אלה שלא עשו את הרשימה ושאני חייב לציין:

    רובין, שכמו שקוואמי אמר, מגלה, בתוך מעטפות פופיות מתוקות פגיעות בלתי מתפשרת. היא הבלתי מושלמת, שכוחה בחולשתה, בנאיביות שלה, בפגיעות שלה, תמיד.

     

     

    אמפייר ויקאנד שפתחו את 2010 בבום עם Cousins

     

    We have band – Divisive

     

    הנשיונל, שהוציאו אלבום יפהפה בשם High Violet שאחת הפנינים בו היא Anyone's ghost

     

     

    Yeasayer שהצליחו, למרות אובר-שכלתנות להישאר מרגשים מאד

     

    אל גווינצ'ו, פאבלו דיקסה ריאקסה בעצם, מספרד, שהוציא שיר נהדר מלווה באחד הוידאואים הכי טובים של השנה. הוידאו הוסיף לו הרבה נקודות, האלבום, שזו היתה הרצועה הכי חזקה בו, By far, הוריד אותן חזרה, ומה שנשארנו איתו הוא שיר חמוד אש וקליפ שאם לא קיבלתם במייל במהלך השנה, זה זמן מצויין להשלים בו פערים.

    Bombay

     

    Rumor, שהוציאה ברגעים האחרונים של השנה אלבום רומנטי נורא. הקול שלה מזכיר לי קצת את זה של קארן קארפנטר, הלחנים והעיבודים הם ג'אז-רךים כאלה, קל לסווג אותם כהונאת אמרגנים, אבל אני בוחר להאמין לה. הסינגל הוא ארית'ה אבל באלבום יש עוד המון שירים יפים כמותו שבטח עוד יגיעו לרדיו, כמו Come to me high שאין להזאנה ברשת.

     

    עשרים הגדולים: (ג'ינגל, שוש עטרי סטייל)

    20 Owl city – Fireflies 

    אם יש משהו שאני אוהב, זה למתוח את גבולות הפופ.

     

    19 Big Pink – Dominoes הפיל אותי השיר הזה.

     

    Shit Robot – Take 'em up18

    לא יכול לשבת כשאני שומע אותו. את כל הגוף הוא מרקיד לי, וגם האלבום שמתוכו הוא לקוח מגניב.

     

    17 Grinderman 2 – Grinderman 2 (Nick Cave)

    לא יודע איך מישהו שלא הלך אף פעם יכול לחזור, העובדה היא שהוא כאן, בפינה החשוכה של החדר, מוקף בחבריו השדים, במיטבו כמו תמיד, ממלא כל חלל שהוא, ובעיקר את זה שבין האזניים בנוכחות אלימה ומצויינת. הנה Worm tamer

     

     

    Quincey jones feat Akon Strawberry letter 23 16

    מה זאת מוסיקה טובה בעצם? סאונדים שיוצרו על ידי אנשים שכשאנחנו שומעים אותם הם מעוררים בנו רגשות ותחושות שאנחנו מסווגים כנעימים.

     מתחיל הליין הזה, בשניה ה25 של הקליפ המצורף, בסאונד הזה, שיצר אחד ממפיקי המוסיקה הגדולים ביותר שהיו כאן אי פעם, ואני נמס.

     

    15 Janelle Monáe - Tightrope

    המון זמן שמדברים עליה בתור הבטחה, וכמי שהיה במעגל קרוב להפקה אני עוקב אחריה בגאווה משפחתית כמעט, רואה איך היא פורעת את השטרות אחד לאחד ומוכיחה יצירתיות, איכות בלתי מתפשרת ודרייב אדיר. עם השיר הנכון, היא תהיה ענקית. מגיע לה.

     

     

    14 Hurts - Wonderful life

    איך שהם הגיעו הם סווגו, יחד עם החיבוק המסויים מהרדיו, כמעתיקני אייטיז בלתי מקוריים. אני בעדם, והשיר הזה, בעיקר הבית השני שלו שמספר על הבחורה שבהגיעה הפיחה תקווה בבחור שכבר ויתר, מרגש אותי כל פעם מחדש.

     

    13 Ellie Golding – Starry eyed זאת סוכריה שבתוכה יש את האבקה הזאת שתוססת בפה, מסטיק עם נוזל בפנים. שרשרת של הפתעות שאני נכנע לה בלי קרב. אה, והיא חמודה שאין דברים כאלה.

     

    12 !!! - Jamie, my intentions are bass. מת עליהם. הבאס, התופים, הגרוב, המילים. בואי נרקוד את זה, נישאר קצת, ואז נלך אלי. דחוף.

     

    11 Of Montreal – Like a tourist

    אין בשיר הזה שניה מתה, הם באים עליך מכל הכיוונים + כן, זה סקסי.

     

    פאוזה לעוד שני רגעים מוסיקליים שיש לציין (דמיינו ג'ינגל ומתח רדיופוני):

    סימפולי השנה: ניקי מינאז' שרכבה על אנני לנוקס

    ואמינם שהפך את הצ'יז של האדוואי להארד קור. לימונדה מלימונים, עם אפטר אפקט נושך של טבסקו.

     

    10 Crystal Castles + Robert Smith – Not in love זה מבטיח כבר ברמת הכותרת: ההרכב הקנדי האלקטרוני הצעיר והמעולה חובר לסולן האייקוני של הקיור, מה יכול להיות רע? (ראו פלאסיבו ודיוויד בואי למשל). התוצאה מקיימת: טקסט שיושב על רוברט סמית' כמו פס מסקרה שחור ולחן הולם. כשרוברט סמית שר את המילה Picture, את הלחן הזה, את המילה Fascination, אתה מבין שהם חשבו עליו כשהם כתבו את זה, וכמה יפה שהוא (ראו בואי ואחרים) בא לעשות את זה. חווית זכות.

     

    Roots + Joanna Newsom – Right on 9 ההרכב האולטרא מוכשר הזה, שאפשר להנות ממנו על בסיס יומי כלהקת הליווי בתכנית של ג'ימי פאלון (את זה, עם ג'אסטין טימברלייק ראיתם?) הוציא אלבום מעולה, גרובי ונינוח מתוכו בחרתי את האלומה הזאת, אחת מרבים, שבה משתתפת ג'ואנה ניוסום הנהדרת שגם ביקרה כאן לא מזמן.

     

    8 Crocodiles ההרכב הסן דייגואי הזה יצר את שיר הפתיחה הטוב ביותר באלבום בכורה מאז I wanna be adored של הסטון רוזז, ותקנו אותי אם אני טועה. גם מה שמגיע אחרי Mirrors שומר על הסטנדרטים.

     

    7 Deerhunter – Halcyon digest. האלבום הרביעי של האטלנטה, ג'ורג'יהאים האלה הוא קשה והוא לבד. הוא לבד בחדר שלו בלילה והוא עושה מוסיקה כי אם הוא לא יעשה מוסיקה הוא יצא מדעתו. זה שיר הפתיחה שלו

     

    6 Cee Lo Green – The Lady Killer איזה אלבום! כבר אמרו עליו הכל, ואת "פאק יו" שנעץ את המילה ויראליות ברשימת הקלפים המנצחים של תעשיית המוסיקה המחפשת אתם מכירים. הנה Bright Lights, Bigger city. פוט און יור רד שוז אנד דאנס זה גרוב.

     

    5 Gorillaz – Stylo. הגרוב המהודק ועם זאת הנון שלאנטי של הבאס והתופים, הסאונד של השירה, הסאונד של הקלידים, המבנה שלו, הקליפ שלו, הזמרים האורחים, ברוס וויליס, ה"ג'וס" שדיימון מעביר בקטנה אחרי השורה הראשונה של השיר. זאת מושלמות והסיבה היחידה שהשיר הזה לא נמצא במקום גבוה יותר ברשימה שלי היא כי אני לא מחדש כאן כלום לאף אחד, ואני אוהב לחדש.

     

    4 את צ'אד וואלי גיליתי בזמן העבודה על פלייליסט, תכנית רדיו אינטרנט חודשית עם מוסיקה חדשה ומעניינת שעליה אני עובד בשעות הפנאי שלי. עירד קרא לזה דרים פופ, שמעתי כל מני הגדרות אחרות לזה גם. בשבילי זאת מוסיקת פופ אינטליגנטית, יפה ועדינה. זה Up and Down  וזה Ensoniq funk שמתי אותו במדף ליד הBeloved וניק קרשאו.

     

    3 עוד איפי (EP – Extended Play , יותר מסינגל, פחות מאלבום, פורמט מאד פופולרי השנה) שהביא לי אותה במסובבת השנה הוא האי.פי. של Disco Biscuits שיצא אמנם ב2009 אבל הגיע אלי השנה. Loose change

    On time.

     

    2 Neil Young – Le Noise לברוא עולם בעזרת אדם אחד, גיטרה אחת ואפקטים, זה בדיוק מה שדניאל לנואה עשה כאן, וזה עולם מרגש ומעורר מחשבה. Love and war

     

      1 Angus and Julia Stone – Down the way LP כל פעם שדיברתי על האלבום זה מצאתי את עצמי מתנצל. צמד האחים האוסטרלי הזה הוא לא מקורי ממש, אבל גם ממי לקחת צריך לדעת, ורצועה אחרי רצועה באלבום הזה היא נהדרת, אז זה אלבום השנה שלי; גם בזכות הקול של ג'וליה, שהוא אחד מאותם קולות נשיים צלולים שאני כל כך אוהב.

      שירי לי את ספר הטלפונים ג'וליה". For you, בשבילך, למעלה.

      שתהיה 2011 נהדרת.

       

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/12/13 17:55:

      כמה כמה דברים טובים. ולא רק התותים כמובן! למרות שכרגע אני למשל הכי מחוברת לשם.

      אמרת לבד אין שנים כאלה ואחרות. יש רגעים בזמן :)))))! 

        31/12/10 02:01:

      צטט: לילית בת גרב 2010-12-29 09:06:22

      צטט: אמיר אשר 2010-12-19 22:22:15

      תודה שירי'ס :)
      לילית מלכה את בעצמך (אני מניח.. :))
      ודבי, בכיף (X2 :)) אני אוהב את האלבום של Rumer למרות הפופיות שלו, ולגבי הקולקטיב, יאללה אינשאללה.
      כן ראסטי, דיסקסנו את זה קצת. שמע, אל תתייסר. אני שומע אני חושב 5-6 שעות של מוסיקה בממוצע ביום, 80% ממנה חדשה. לא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו, אבל אל תשכח שאני "עובד בזה" יותר מחצי חיים כבר.
      180,000 אלבומים עומדים לראות אור בשנה הבאה. להשוואה: בשנת 2000 יצאו 50,000. זה הזנב הארוך במוסיקה והוא רק הולך ומתארך.
      ג'וס.
      כלומר: צ'וס.
      שתהיה שנה מעולה
      :)

      יו

      עכשיו ראיתי!

      מה פתאום מלכה? מה פתאום?

       

      הפוך, גוטה, הפוךךךךךךך

       

      }{

      שנה מצוינת

      מלאה בקצב משובח 

       

      כן. נהפוכו, הא?

      בכיף

        29/12/10 09:06:

      צטט: אמיר אשר 2010-12-19 22:22:15

      תודה שירי'ס :)
      לילית מלכה את בעצמך (אני מניח.. :))
      ודבי, בכיף (X2 :)) אני אוהב את האלבום של Rumer למרות הפופיות שלו, ולגבי הקולקטיב, יאללה אינשאללה.
      כן ראסטי, דיסקסנו את זה קצת. שמע, אל תתייסר. אני שומע אני חושב 5-6 שעות של מוסיקה בממוצע ביום, 80% ממנה חדשה. לא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו, אבל אל תשכח שאני "עובד בזה" יותר מחצי חיים כבר.
      180,000 אלבומים עומדים לראות אור בשנה הבאה. להשוואה: בשנת 2000 יצאו 50,000. זה הזנב הארוך במוסיקה והוא רק הולך ומתארך.
      ג'וס.
      כלומר: צ'וס.
      שתהיה שנה מעולה
      :)

      יו

      עכשיו ראיתי!

      מה פתאום מלכה? מה פתאום?

       

      הפוך, גוטה, הפוךךךךךךך

       

      }{

      שנה מצוינת

      מלאה בקצב משובח 

        27/12/10 07:36:
      אז גם אני התלהבתי מה-National וכמובן Angus & Julia Stone שהוציאו אלבום מרגש אך מגוון. במיוחד את השיר Hold on. יש פה כמה דברים שאני לא מכירה, אך אקשיב כי נראה לי יש לך טעם משובח:-)
        27/12/10 00:16:
      תודה לכן
        26/12/10 03:31:
      העשרתני תודה!
        23/12/10 12:13:
      נהדר. לא שמעתי הכל חלק בלבד אבל...מה לומר, עשיתי הכרויות חדשות.
      פוסט נפלא ומושקע עם המון אהבה לקורא אותך. אחלה.
      מומלץ אצלי במוזיקה.
        20/12/10 07:58:
      בחירות מעולות, חלקן חופפות לבחירות שלי.:-)
        19/12/10 22:22:
      תודה שירי'ס :)
      לילית מלכה את בעצמך (אני מניח.. :))
      ודבי, בכיף (X2 :)) אני אוהב את האלבום של Rumer למרות הפופיות שלו, ולגבי הקולקטיב, יאללה אינשאללה.
      כן ראסטי, דיסקסנו את זה קצת. שמע, אל תתייסר. אני שומע אני חושב 5-6 שעות של מוסיקה בממוצע ביום, 80% ממנה חדשה. לא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו, אבל אל תשכח שאני "עובד בזה" יותר מחצי חיים כבר.
      180,000 אלבומים עומדים לראות אור בשנה הבאה. להשוואה: בשנת 2000 יצאו 50,000. זה הזנב הארוך במוסיקה והוא רק הולך ומתארך.
      ג'וס.
      כלומר: צ'וס.
      שתהיה שנה מעולה
      :)
        19/12/10 18:46:
      איך אני שמחה שהכנסת את Rumer לרשימה.
      בשנה הבאה, אינשאללה, תיכנס לרשימה האלבום החדש של הקולקטיב!
      תודה. נהניתי
        18/12/10 14:06:
      מושקע כמו שרק אתה יודע
      והגורילז שולטטטטטטטטטייייםםםםםםםםםםםם!
      וברוס מלך.
        18/12/10 12:44:
      כל הכבוד!
      על הכתיבה, על הרשימה ובעיקר על זה שאתה עדיין מצליח להאזין לאלבומים שלמים...
      כבר דנו בזה פעם שאצלי ה
      attention span
      התקצר לסינגלים כבר מזמן...
      אהבתי מאד את תשומת הלב לפרטים קטנים שעושים את כל ההבדל כמו ה"ג'וס" של דיימון, שהוא באמת גאונות צרופה, אפילו ששדרני 6Radio תהו פעם אם דיימון בכלל אומר "צ'יפס" :)
      אכן היתה שנה עשירה מאד... מאחל לכולנו 2011 מוצלחת ואולי אפילו מהפכונת מוסיקלית קטנה ומעניינת... ואם מותר לנצל"ש...
      http://prinpi.wordpress.com/2010/12/16/prinpis-tracks-of-the-year-2010/
      סיכום השנה שלי :)
        18/12/10 11:47:
      היתה שנת מוסיקה לא רעה בכלל.
      סקירה יפה,
      איזו השקעה!
        18/12/10 11:31:
      תודה :)
        18/12/10 11:28:
      נהדרת רובין. הנשונל שטרם איכזבו אותי נפלאה הבחירה.
      ארתה נהדרת אבל לא הרגשתי שום חידוש במוזיקה שלה.
      לעומת owlcity המיוחד והמבשר חידוש. אין על ניק קייב-השיר אדיר.
      hurts -מעולה שבמעולים.ושוב רוברט סמית שאני מתה עליו, ובמיוחד בימי גשם הוא עושה לכולם.jami' אכן מעולה.
      קרוקודילס mirrors- מעולה. הגורילז אף פעם לא מאכזבים הכרתי אותם אצל אורית והם נפלאים.
      מקבץ נפלא, אני אף פעם לא יודעת על תחרויות במוזיקה כי באומנות בכלל יש קושי להשוות יצירות לאחיותיהן. אבל הטעם משובח, הכרתי כמה דברים חדשים ואחזור לשמוע שוב.
      שתהיה שנה הבאה פוריה ומפרה.
        18/12/10 10:52:

      תענוג!!!

      שנה נפלאה.

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר אשר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין