כותרות TheMarker >
    ';

    כעכ"מ (כוסית-על כבדת משקל)

    הבלותות היומיום החולפות...

    ארכיון

    "מחזיקי התדר" סיפור אמיתי ב-י' שלבים.

    15 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 11:35

    מן הסתם יהיה זה אחד הפוסטים העמומים האלה שלא ברור מה רצה הכותב להגיד.

    הוזהרתם.

    שלב א

    גוש בטון אפור ומכביד שוכן בי.

    בין טבור למפשעה . כמו שק חול . אטום . חסר אופי. נייח.

    נסיונות התבוננות בגוש האטום מגלים שהוא בלתי חדיר לאור ולחלוטין לא מתמסר.

    גוש.

    אבל מזיק. מתעוררת ,שנים , לבוקר שמח ותוך שניה גוש אפור שואב אותי לתוכו.

    שלב ב

    החלטה . יש להפטר מהגוש האפור.

    ימינה שמאלה ושוב ימינה .מזהה את ג. חברתי.

    בואי נסלק אותו אני אומרת לה.בסדר מחר ב5 אחה"צ מסלקות אותו.

    שלב ג

    מזרון על ריצפה חדר שקט דמיון מודרך.

    אני שונאת דמיון מודרך... הדמיון שלי ,אין לו צורך בהדרכה.

     התמונה ברורה מאד וידועה .

    רואה ילד אינדיאני במערה .מזבח קטן. דמות מטושטשת. רואה סקרנות עניין סודיות .. רואה נער אינדיאני נרגש מקבל לתוך גופו גוש אפור לשמירה . לנצח נצחים. חשוב מאד. אל לו לאבד למסור לספר לשתף...

    הדמות המטושטשת עוד יותר מטושטשת ושוכבת בפינת המערה. כנראה גוססת. כנראה בלי עין. ענן אפור מכסה אותה.

    שלב ד

    אני נער אינדיאני מחזיר בזאת למערה את הגוש האפור שנתת לי לשמרה. אני, נער אינדיאני מסרב לשאת עוד את משאת הגוש האפור. אינני זקוק לו יותר. אינני ניתן למאניפולציה יותר. לא כעס. לא רוגז. לא אשמה.

    משאירה את הגוש האפור על המזבח.

    יוצאת [נער אינדיאני] מהמערה.

    שלב ה

    אני יושבת וקוראת לאיש החמוד הזה בקלפים. קצת עצבנית. מזמן לא הייתי כל כך במתח בקריאה בקלפים.. שופכת בהססנות רבה את המילים שלי ולא מסתכלת לו בעיניים. מגמגמת. ממתי אני מגמגמת.. ?..

    "..אני לא מאמינה, אתה האיש מהמערה.אתה האיש מהמערה.."...

    התרגשות .בילבול. תובנות. גשם אסימונים....

    אסביר לך מחר מה קרה פה..

    שלב ו

    איש חמוד מקבל הסבר על האיש במערה ראה סעיפים רלואנטיים.

    שלב ז

    גשם אסימונים ממשיך לרדת. תובנות . הקשרים.

    צריכה תיקשור דחוף.

    ימינה שמאלה ושוב ימינה.

    הדר מתקשרת ישות בשם שני.

    שני אומרת עבורי

    אכן, זהו האיש מהמערה.

    לא ,אין לכם חובות קארמה זה לזו יותר.

    מה החזרת במערה? תפקיד.

    קיבלת בחזרה את החופש לשמוח.

    שלב ח

    בשפה החדשה קוראים לזה "חופרת".

    אני חופרת. חופרת וחופרת.

    את המידע המתקבל את המידע המצטבר.

    אני קוראת לזה "מחברת נקודות",. כמו הציור המורכב מנקודות. חיברת הבנת.

    יושבת בסטודיו מול בובות בד ,חוטים מספריים רוקמת בובות ומחברת נקודות.

    צף ועולה המושג הלא מובן

    "מחזיקי התדר".

    שלב ט

    שוב אצל הדר. שוב שני אומרת עבורי.

    מחזיקי התדר נועדו לשמור על האנושות מפני עודף באנרגיות שונות שבהן כדור הארץ מוצף מבחוץ.את והאיש מהמערה[ורבים כמותכם] ביצעתם תפקיד של החזקת תדר העצב . ספגתם כמויות עצומות של עצב והיוויתם "ווסתי לחץ" לעצב הנמצא על הכדור. הנכם ספוגים "קרינת " עצב. נפגעתם. ברמה הנשמתית אתם בהפרעת עצב. התפקיד הזה הינו עתיק מאד. בני אדם אינם נדרשים לשמש בתפקיד הזה יותר.זהו הגוש האפור שאותו חווית.החזרת את התפקיד. הנך משוחררת עכשו לחוש שמחה .[היי בטוב. שני.]

    שלב י

    איש חמוד מקבל האינפורמציה.

    אשה אחת שמחה מאד כל הזמן.

    סוף טוב. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/1/11 18:32:
      רגע, אני אורזת ... :))))))))))))
      לימלימ תזיזי את ישבנך הענוג לכיוון המושבה המעטירה פרדס חנה במטותא ממך. זה לא מסובך.. הרכבת מגיעה כל חצי שעה..
        6/1/11 13:31:

      צטט: עמלמול הדובה הגדולה 2011-01-06 11:10:47

      גרסה להדיוטות סטייל אודטה.
      הרגשתי לא טוב .משהו פיזי למחצה שברור לי ששורשיו הם ממקורות גילגוליים. באמצעות זיכרונות ותהליכים אישיים שונים הבנתי שקיבלתי בגלגול עברי [נער אינדיאני במערה ] משא לשאת אותו תוך התחייבות לשמור עליו לנצח. משא זה אינו נחוץ לי כיום והפך להיות נטל בגופי. במפגש מיקרי כביכול באמצע רקריאה בקלפים הסתבר לי שהאדם שיושב לפני הוא גילגולו הנוכחי של אותה דמות מהמערה שהעבירה לי [נער אינדיאני] את המשא המחייב. בבירור שנערך עם מתקשרת [הדר] המתקשרת ישות בשם שני הסתבר שהמשא אותו נשאתי הוא תפקיד שנקרא "מחזיקי התדר" ותפקידי היה שמירת תדר העצב. בתפקיד זה נספגו לנשמתי כמויות עצב גדולות במיוחד ומזיקות המשפיעות עלי עד היום.
      בתהליך דמיון מודרך עם חברתי ג. החזרתי את התפקיד אל המערה ואל האיש שנמצא בא. יצאתי משם אשה שמחה מאד.
      לידיעתך- התקציר אינו מסופר בסדר הכרונולוגי שלו.
      למאמינים בגלגולים בתקשורים בתובנות על זמניות ובשיעורים של הנשמה. בלבד!

      יש לי תחושה עמליה, כפי שגם הגבתי בפייס, ש- You are talking about me ...

      אולי נחוץ לי אותו תהליך שאת עברתי?

      Make me a happy woman Amalia :)

      ואני ממש לא מתלוצצת

      גרסה להדיוטות סטייל אודטה.
      הרגשתי לא טוב .משהו פיזי למחצה שברור לי ששורשיו הם ממקורות גילגוליים. באמצעות זיכרונות ותהליכים אישיים שונים הבנתי שקיבלתי בגלגול עברי [נער אינדיאני במערה ] משא לשאת אותו תוך התחייבות לשמור עליו לנצח. משא זה אינו נחוץ לי כיום והפך להיות נטל בגופי. במפגש מיקרי כביכול באמצע רקריאה בקלפים הסתבר לי שהאדם שיושב לפני הוא גילגולו הנוכחי של אותה דמות מהמערה שהעבירה לי [נער אינדיאני] את המשא המחייב. בבירור שנערך עם מתקשרת [הדר] המתקשרת ישות בשם שני הסתבר שהמשא אותו נשאתי הוא תפקיד שנקרא "מחזיקי התדר" ותפקידי היה שמירת תדר העצב. בתפקיד זה נספגו לנשמתי כמויות עצב גדולות במיוחד ומזיקות המשפיעות עלי עד היום.
      בתהליך דמיון מודרך עם חברתי ג. החזרתי את התפקיד אל המערה ואל האיש שנמצא בא. יצאתי משם אשה שמחה מאד.
      לידיעתך- התקציר אינו מסופר בסדר הכרונולוגי שלו.
      למאמינים בגלגולים בתקשורים בתובנות על זמניות ובשיעורים של הנשמה. בלבד!
        5/1/11 18:00:
      ואני שמחה בשבילך.
        5/1/11 15:03:
      יש גם גירסה להדיוטות ? (כי באמת לא הבנתי דבר)
        27/12/10 23:21:
      נהנתי מכל רגע,תודה
        27/12/10 11:48:
      מצאת את המקור האמיתי
      התפטרת ממנו
      עכשיו את שמחה.
      :-)
        18/12/10 19:11:
      אם פקה יודעת שזה מלפפון ה... (כי סמיילי קרץ לה...), אז אני שואלת את עצמי בשקט, מדוע מכל הירקות בגינה שלך, מדובר במלפפון ...

      תני לי לחשוב ;-)
        18/12/10 19:03:
      אשה אחת שמחה מאד כל הזמן.
      סוף טוב.
      את זה הבנתי מעולה ולי זה יותר ממספיק , אפילו מעולה. תהני.

      צטט: בלאק סמארה 2010-12-18 16:49:53

      צטט: בלאק סמארה 2010-12-18 16:49:24

      איזה יופי של פוסט.
      נראה לי שגם אני קיבלתי על עצמי להחזיק תדר של עצב.
      תמיד הרגשתי שאני עצובה במקום האחרים, לוקחת את העצב על גופי.
      ואין על הדר ושני :))))

       

      יש מצב. תדר קשה. רבים הנפגעים. רבים לא שרדו. ולכן אנושים אינם נדרשים לתפקיד יותר. אבל המנגנון עדיין קיים. 

      צטט: Limi 2010-12-18 16:42:58

      חשבתי להציע לך אקטיביה עם פירות יבשים :) עושה יופי את העבודה :)))
      נראה שבתדרים שלך זה נקרא שני ואיש טוב ...

      אין מצב. זה גוש אפור שישב עלי במודע מעל 10 שנים.. שום פרי יבש לא היה עוזר כאן. [פקה אומרת שמה שעזר זה דווקא מלפפון...חחח..סמיילי קורץ לפקה]

      וכן.. בעיות רוחיות מתבטאות בתחושות פיזיות שלרפואה המערבית אין שום הסבר. בין ג. , הדר ,שני ואיש חמוד נפתרה הבעיה.

      ה ל ל ו י ה. 

        18/12/10 16:49:

      צטט: בלאק סמארה 2010-12-18 16:49:24

      איזה יופי של פוסט.
      נראה לי שגם אני קיבלתי על עצמי להחזיק תדר של עצב.
      תמיד הרגשתי שאני עצובה במקום האחרים, לוקחת את העצב על גופי.
      ואין על הדר ושני :))))

       

        18/12/10 16:42:
      חשבתי להציע לך אקטיביה עם פירות יבשים :) עושה יופי את העבודה :)))
      נראה שבתדרים שלך זה נקרא שני ואיש טוב ...
        18/12/10 12:29:
      לפעמים לשים מסעות/משאות במילים, זה טוב.

      לי זה דוקא נקרא הגיוני.

      פרופיל