כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הלוח העברי והלוח הלועזי (חלק 1)

    27 תגובות   יום שבת, 18/12/10, 20:56

    לא ניתן לתאר חיים תרבותיים כלשהם בלי לוח שנה המשמש למדידת הזמן. ולצד השימושים המעשיים של לוחות שנה, לוחות שנה היו גם ביטוי לשייכות דתית או הבעת עמדה בעניני דת. כל דת יצרה לוח שנה משלה וגם שינויים שקשורים בעניני דת היו קשורים ללוחות שנה כמו החלפת הלוח של תורכיה בלוח הנוצרי (במקום המוסלמי) במהפכת אתא- טורק שהביאה לתורכיה את החילוניות והמערביות. קיום תפקיד שימושי ומעשי ללוח השנה לצד תפקיד דתי יכול ליצור לא פעם ויכוחים ובימינו גם בישראל הנושא מתעורר מדי פעם. נושא לוח השנה עולה בארץ בנוסף לתקופת ראש השנה גם ובעיקר לקראת סיום השנה האזרחית , אז מתעוררים ויכוחים לגבי מידת השימוש בלוח העברי ומידת השימוש בלוח הלועזי. העובדה שהלוח הלועזי מזוהה עם הנצרות למרות שגם הפך ללוח אזרחי המשמש בכל העולם גם לצרכים חילוניים גורמת לא פעם לויכוחים בקשר למידת השימוש בו לעומת השימוש בלוח העברי.

     

    תחילה כמה עובדות: הלוח העברי שמשמש את היהודים, בפרט בקביעת חגים ומועדים, מבוסס על תנועת הירח סביב כדור הארץ למרות שהוא מנסה ע"י עיבור שנים להתאים את עצמו לאורך זמן לתנועת כדור הארץ סביב השמש (שהיא זו שקובעת את עונות השנה). ואילו לוח השנה הלועזי , המכונה גם האזרחי, מבוסס על תנועת כדור הארץ סביב השמש שקובעת את עונות השנה. בלוח העברי נקבע כי בכל מחזור של 19 שנים רצופות, 7 מתוכן יהיו מעוברות ואז במקום 12 חודשים כמו בשנה פשוטה ישנם 13 חודשים כשבמקום חודש אדר בשנה פשוטה יש בשנה מעוברת אדר א' ואדר ב'. כמו כן, לפעמים החודשים חשוון וכסלו יכולים להיות בשנה מסוימת  29 יום שניהם, לפעמים בני 30 יום שניהם באותה שנה ויש שנים שבהן חשוון בן 29 יום ואחריו כסלו בן 30 יום. בהתאם לכך אורכה של שנה עברית יכול להיות בשנה פשוטה 353 או 354 או 355 יום ואילו בשנה מעוברת יכול להיות 383 או 384 או 385 יום.

     

    לעומת זאת: הלוח הגרגוריאני  שהוא הלוח המכונה "לועזי" וגם"אזרחי" ומשמש כמעט בכל העולם במידה זו או אחרת, יש בו תמיד 12 חודשים. אורך הזמן המדויק של שנה טרופית שהוא הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שהיא נצפית שוב באותה נקודה בדיוק –- הוא 365 יום, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות. השנה הטרופית היא שקובעת את אורך המחזוריות של עונות השנה. כדי שהלוח הגרגוריאני יתאים את עצמו כמה שיותר לשנה הטרופית, ברוב השנים הלועזיות יש בחודש פברואר 28 שנים ואז אורך השנה הוא 365 יום ואילו פעם ב-4 שנים חודש פברואר הוא בן 29 יום ואז אורך השנה הוא 366 יום, כשלכך יש סייג ששנים המתחלקות ב-400 עם שאריות של 100, 200 ו-300 תהיינה גם כן בנות 365 יום. יצוין גם קיומה מדי פעם של דקה מעוברת.  ע"י כך סך אורכם של שנים גרגוריאניות לעומת אותו מספר של שנים טרופיות מצטבר ליום נוסף רק פעם ב-3215 שנה.

     

    בלוח העברי, לעומת זאת, בגלל קביעת עיבורי השנים והימים בהם יתחיל כל חודש כל שנה- קביעה שנשארה בעינה מאז שנת ד'קי"ט לפי הלוח העברי (או 359 לספירת הנוצרים) - נוצרה מחזוריות של 247 שנה: שנה עברית מסוימת תהיה פשוטה אם השנה שהיתה 247 שנים לפניה הייתה פשוטה וכנ"ל גם במקרה של שנה מעוברת שנה  וגם כל תאריך עברי בשנה מסוימת יהיה באותו יום בשבוע שבו הוא חל בשנה שהייתה 247 שנה לפניה ושאורכה היה זהה בגלל אותה מחזוריות. ע"י כך קורה שבממוצע סך אורכן של שנים עבריות מצטבר ליום נוסף לעומת סך אורכן של שנים טרופיות, כל 216 שנה בערך. כלומר, אם היום פסח חל הכי מאוחר 35 יום בערך אחרי תחילת האביב, אז לפני 1300 שנה  פסח היה חל הכי מאוחר לפי כללי הלוח העברי רק 29 יום בערך אחרי תחילת האביב. עד כאן העובדות.

     

    דעתי היא שלכל  אחד מ-2 הלוחות : העבריח והלועזי צריכים להיות תפקידים משלהם במדינת ישראל ולעיתים שילוב של שניהם. כך, למשל, במערכת החינוך יש ללמד גם על הלוח העברי המשמש כחלק מזהותינו היהודית וגם על הלוח הלועזי שהוא הרבה יותר מדויק מדעית ובלעדיו לא ניתן להסתדר בעולם ויש לדאוג שתלמידים ידעו כל יום מהו התאריך העברי ומהו התאריך הלועזי. אי אפשר לגדל, כמו שקורה אולי בבתי ספר חרדיים, ילדים שלא יוכלו להסתדר בעולם ואפילו בדבר בסיסי כמו התמצאות בלוח השנה. די אם נזכיר את המחשבים שבהם, מסיבות ברורות, לא ניתן לבצע פעולות שונות ורבות המבוססות על התאריך העברי ומי שרוצה לבוא במגע עסקי או אחר עם העולם חייב לדעת גם להשתמש בלוח הלועזי. גם במסמכים רשמיים של המדינה אני חושב שצריך לציין את 2 התאריכים. בקביעת תאריכים ספציפיים בשנה יש להשתמש בלוח העברי אם אין לאותם תאריכים משמעות מיוחדת שקשורה בתאריכים לועזיים. בלוח העברי יש להשתמש לקביעת ימי זכרון ומועדים אחרים שקבעה מדינת ישראל (כמו יום העצמאות) וכמובן בחוקים שקשורים בחגים ומועדים ושבתות. כמו כן, אני בעד המשך פעילות גופים כמו הבורסה בישראל בימים ראשון עד חמישי (במקום שני עד שישי) כיאה למדינה יהודית למרות אי הסנכרון עם חו"ל שהדבר יוצר.

     

    לעומת זאת, בקביעת מחזורי שנים לצרכים אדמיניסטרטיביים יש להשתמש בלוח הלועזי. למשל, לא הגיוני שחברות יתחילו להגיש דו"חות שנתיים לפי שנים עבריות במקום שימשיכו להגיש, כמו עכשיו, דו"חות שנתיים לפי שנים לועזיות כל זה בגלל שלא הגיוני לערוך השוואות כלכליות (על סמך הדו"חות) בין 2 שנים עבריות שהבדלים ביניהן יכולים להגיע ל-30 יום בערך (או 8.3% הבדלי אורך  בערך) , אבל הרבה יותר הגיוני לערוך השוואה בין 2 שנים עבריות שההבדל ביניהן יכול להגיע לכל היותר ליום אחד (בערך 0.27% הבדלי אורך). ולמרות שאינני קשור למערכת החינוך וגילי כיום כפול מגיל סיום התיכון אציין כי גם לא הגיונית הצעתו של ד"ר רון בריימן ששנת לימודים תתחיל בא' באלול ותסתים בל' בסיוון במקום שתתחיל, כמו היום, ב-1 בספטמבר ותסתים ביוני. במצב היום שנות לימודים זהות באורכן , אולי עם הבדלים של יום יומיים לכאן או לכאן ואילו בהצעתו של בריימן שנות לימודים יכולות להיות שונות זו מזו באורכן ב-30 יום בערך. וכמובן, גם לא הגיוני אם במקום דו"חות רבעוניים על בסיס הלוח האזרחי שקל להשוות ביניהם יהיו לנו פתאום דו"חות רבעוניים כשלפעמים, ברבעון החורף של שנה מעוברת, הרבעון יכלול חודש רביעי- מה שייצור אי נוחות בהשוואת רבעונים. המשך בפוסט הבא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/6/18 08:41:
      מעניין ותמיד אקטואלי .
        22/10/14 11:20:
      מעניין. :-) יום טוב
        1/1/11 12:32:

      צטט: אמיר ניצן 2010-12-19 07:54:43

      צטט: דורון טל 2010-12-19 07:38:44

      במהלך השנים פחות תלמידים מכירים את הלוח העברי. האם זה מעיד על התפרקות או התפכחות?

      השאלה היא, מהי התפכחות בעיניך? נכון שמבחינה מדעית ומבחינת השתלבות בחיים המעשיים הלוח האזרחי חשוב יותר, אבל עדיין יש מקום גם ללוח העברי......


      התפכחות בעיני היא אימוץ מנהגים של אחרים, כאשר יש בהם הגיון ותכלית, אבל אין אימוצם מהווה פגיעה במורשת. לא התכוונתי אפילו לרמוז, שאין מקום ללוח העברי.

        31/12/10 16:25:

      צטט: גרנדה גרנדה. נקודה. 2010-12-22 22:48:04

      יופי של פוסט. שווה לציין, אם אינני טועה, שההחלטה על השנים בהם יש עיבור "לא שיגרתי" של הלוח העיברי, כלומר - מעבר לחודש אדר ב' כל 4 שנים, היא החלטה שמתקבלת על ידי מועצת רבנים. כן, כן, ר-ב-נ-י-ם.

       

       

      היי גרנדה,

      אני מאוד מקווה שזה יגיע אלייך.

       

      ראיתי שאתה העלית פוסט על תביעה ייצוגית נגד 013 אבל זה הוסר מהאתר.

       

      אם תוכל ליצור איתי קשר בנידון אני מאוד אודה לך.

        27/12/10 19:37:
      מעבר לעובדה (האולי מצערת),שלוח השנה האזרחי נקרא הלוח הנוצרי אין ולא היה כול קשר בין הולדתו של היהודי ישוע ובין הלוח. מעבר לכך המועד של יום הולדתו של ישוע היהודי נקבע כדילהשכיח את העובדה שזה הוא חג אלילי לכבוד היפוך החורף ומעבר מהתקצרות היום (שעות האור ביממה), לתקופת התארכות שעות האור ביממה.
      יופי של פוסט. שווה לציין, אם אינני טועה, שההחלטה על השנים בהם יש עיבור "לא שיגרתי" של הלוח העיברי, כלומר - מעבר לחודש אדר ב' כל 4 שנים, היא החלטה שמתקבלת על ידי מועצת רבנים. כן, כן, ר-ב-נ-י-ם.
      יופי של פוסט. שווה לציין, אם אינני טועה, שההחלטה על השנים בהם יש עיבור "לא שיגרתי" של הלוח העיברי, כלומר - מעבר לחודש אדר ב' כל 4 שנים, היא החלטה שמתקבלת על ידי מועצת רבנים. כן, כן, ר-ב-נ-י-ם.
      יופי של פוסט. שווה לציין, אם אינני טועה, שההחלטה על השנים בהם יש עיבור "לא שיגרתי" של הלוח העיברי, כלומר - מעבר לחודש אדר ב' כל 4 שנים, היא החלטה שמתקבלת על ידי מועצת רבנים. כן, כן, ר-ב-נ-י-ם.
      יופי של פוסט. שווה לציין, אם אינני טועה, שההחלטה על השנים בהם יש עיבור "לא שיגרתי" של הלוח העיברי, כלומר - מעבר לחודש אדר ב' כל 4 שנים, היא החלטה שמתקבלת על ידי מועצת רבנים. כן, כן, ר-ב-נ-י-ם.
        22/12/10 13:32:

      צטט: shby 2010-12-19 16:41:14

      כנראה שהלוח העיברי שמסמל את הקשר שלנו לאדמה הופך ללא רלונט, והמוסלמים שהלוח שלהם לא מסמל דבר מלבד זיקה למסורת מכריזים על קשר חזק יותר לאדמה,
      מה שנשאר לנו זה הלוח הכללי שיש לו קשר חזק יותר לבנקים (שלא ישלמו לך ריבית נוספת על חודש נוסף בשנה מעוברת עברית, ולוח זה מתאים יותר לעם ישראל שאיבד קשר לאדמה וחיזק את הקשר לבנקים,
      כצלם טכני יש לי קשר חזק ללוח העיברי, שמאפשר לי בקלות לחזות גודל ירח וזמני זריחה-שקיעה שלו ללא כל צורך בטבלאות,

       

      מה שאמרת מענין, אבל האם החקלאות לא מושפעת מהשמש?

        22/12/10 13:30:
      ותודה גם לכם
        21/12/10 03:22:
      תודה אמיר ♥♥

      ****
        20/12/10 18:16:
      אמיר, החכמת אותי, תודה :-)
        20/12/10 18:16:
      אמיר, החכמת אותי, תודה :-)
        20/12/10 01:46:
      אמיר
      מרתק ומחכים
      אני חושב שהלועזי הפך כבר לחלק בלתי נפרד מהעולם הגלובלי ללא קשר לנצרות, הלוח העברי חי ונושם בחגים ובמועדים מן הסתם.
      שבוע מבורך
      עמוס
      *
        19/12/10 16:41:
      כנראה שהלוח העיברי שמסמל את הקשר שלנו לאדמה הופך ללא רלונט, והמוסלמים שהלוח שלהם לא מסמל דבר מלבד זיקה למסורת מכריזים על קשר חזק יותר לאדמה,
      מה שנשאר לנו זה הלוח הכללי שיש לו קשר חזק יותר לבנקים (שלא ישלמו לך ריבית נוספת על חודש נוסף בשנה מעוברת עברית, ולוח זה מתאים יותר לעם ישראל שאיבד קשר לאדמה וחיזק את הקשר לבנקים,
      כצלם טכני יש לי קשר חזק ללוח העיברי, שמאפשר לי בקלות לחזות גודל ירח וזמני זריחה-שקיעה שלו ללא כל צורך בטבלאות,
        19/12/10 14:42:

      זוהי התוצאה של "ואתה בחרתנו...."
      מוציא אותנו מן הכלל, לטוב או לרע
      מה שבטוח
      מסבך את הדברים
      הלוח העברי - בבלי למעשה, כולל שמות חודשים כנעניים-אשורים, מעטים משתמשים בו באופן שוטף .
      ולצורך הענין, מדוע חודש תמוז הקרוי על שם אליל אשורי עדיף על חודש הקרוי מארס על שם אליל רומי
        19/12/10 14:40:
      אני משתמשת בשתיהן בכל כתיבה יותר רשמית אל גורמים חיצוניים.
      כך נדרשבכתיבה מינהליתבסוגים מסוימים של מכתבים.
      לכל אזרח יש שני התאריכים על תעודת הזהות שלו.
      במערכת החינוך נלמד הלוח העברי כמובן.
      יש נסיון יפה בחברה של שילוב בין שתי הלוחות.
      לדעתי הצנועה כמובן..
      רציתי לציין כי הצאריך הלועזי הנהוג בהתאם לשמש מחצות עד חצות.
      הלוח העברי הנהוגבהתאם לירח משקיעה לשיקעה של השמש. לוח זה מבטא את עיקרון הזמן הלינארי בהתגשמות הפיזית והרי הירח לא אמיר מעצמו אלא הוא כלי המחזיר את אור השמש -המרכז,המהות,המאור הגדול..כך שלא יכול להיות ביטוי בפיזי של כל האור האינסופי ועוצמתו אלא רק ביטוי כהחזרו דרך הכלי וזאת במימד הזמן בו אנו פועלים לתיקון . סתם הוספתי.

      שבוע נפלא
      מאיזה
        19/12/10 13:49:
      תודה על המידע.
        19/12/10 13:49:
      תודה על המידע.
        19/12/10 13:06:

      תודה על האינפורמציה.

      שמחה ללמוד ולדעת.

      לך כוכב וחיבוקי באהבה.

      שבוע טוב עם המון חיוכים ואהבה.

        19/12/10 07:54:

      צטט: דורון טל 2010-12-19 07:38:44


      במהלך השנים פחות תלמידים מכירים את הלוח העברי. האם זה מעיד על התפרקות או התפכחות?

      השאלה היא, מהי התפכחות בעיניך? נכון שמבחינה מדעית ומבחינת השתלבות בחיים המעשיים הלוח האזרחי חשוב יותר, אבל עדיין יש מקום גם ללוח העברי......

        19/12/10 07:52:
      העברי נחמד וחשוב לדעת בעיקר מהסיבה ההיסטורית וכמובן השימוש בו לחגים וכו'. אבל...... הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו עובד העולם כולל אותנו.
      וחבל שילדים לא יודעים את העברי. אבל הם לא יודעים כל כך הרבה דברים שזה חלק זעיר מהבעיה
        19/12/10 07:41:

      צטט: זהר צפוני 2010-12-19 06:30:58

      מושקע.
      כוכב על העומק המדהים ,המחשבה וההשקעה שלך בפוסטים.
      מסכימה לגבי לוחות השנה הלועזיים והעבריים
      אם כי לתלמידים צעירים יש קושי עד שמלמדים אותם בהבדלים בין הירח לשמש.

       תודה. אולי לוקח זמן ללמד על ההבדלים בין הירח והשמש, אבל ללמד להתמצא בתאריכים זה אולי יותר קל...

        19/12/10 07:38:

      במהלך השנים פחות תלמידים מכירים את הלוח העברי. האם זה מעיד על התפרקות או התפכחות?
        19/12/10 06:30:
      מושקע.
      כוכב על העומק המדהים ,המחשבה וההשקעה שלך בפוסטים.
      מסכימה לגבי לוחות השנה הלועזיים והעבריים
      אם כי לתלמידים צעירים יש קושי עד שמלמדים אותם בהבדלים בין הירח לשמש.
        19/12/10 02:52:
      בד"כ קורה כפי שאתה אומר, מציע וחושב שצריך להיות.

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין