בבלוג שלי כתבתי אודות עצמי: "העוולות, הטמטום, אטימות המוח, רוע הלב, תאוות הבצע ותאוות השלטון - כל אלה אינם מעצבנים אותי. זה משעשע אותי לכתוב ולחשוף ברבים את ערוותם ואת קלונם של עלובי הנפש האלה. ומידי פעם אכתוב על הדברים היפים שבחיים, אלו שבשבילם שווה לקום בבוקר, לחייך ולשמוח על מה שזכינו לו."

יש בי אהבה אל בני האדם למרות שרובם משעממים אותי. איני שונא רשעים, משום שהם אינם שווים את האנרגיה שזה גוזל. מתעב שררה, משום שהיא פוגעת בבני האדם. בז לבעלי השררה המנצלים את כוחם לרעה, משום שהם גמדים שהצליחו לטפס במעלה הסולם, ומראשו הם מתמודדים עם 'שנאת האב' שלהם.

בעיני, 'דמוקרטיה' אינה השתתפות בבחירות, שבה עדר בוחר את הדמגוג יפה הבלורית, אלא שירות יום יומי לציבור וחיפוש מתמיד אחר האיזון בין כבוד האדם ושמירה על זכויותיו לבין ההכרח לממן שרות זה מפרי עמלם של הבוחרים. בעל שררה, הרומס את נתיניו, מתועב בעיניי.

מטעם זה השתתפתי בבחירות לכנסת פעם אחת בלבד, כאשר בניי בגרו והלכו לקלפי, ועשיתי זאת מתוך חובת אב ולא מתוך 'חובת אזרחות'. מטעם זה נמנעתי מליטול חלק בשררה, משום שלא ניחנתי במעלות שאיש ציבור נדרש להם לדעתי.

מטעם זה שאבתי הנאה בלייצג נישומים נגד שלטונות המס, ולעשות כל שניתן על מנת שכספם לא יגיע אל קופת הציבור, קופה שאין לה תחתית. מטעם זה למדתי וחקרתי את דיני המס ופרסמתי את דבריי ברבים.

ואחרון חביב, הומור הוא סם החיים שלי.