השמש בחוץ האירה,

היא יורדת במדרגות לתוך מאורה,

כבר לא מאופרת,,אך עדיין כל כך יפה,

לתוך עולם אחר ,,לעולם של תת מודע, 

החוקים שם שונים,

אין מילים,

רק מרגישים,

פינה חשוכה רק פנס אדום קטנטן האיר,,

אותה,,

בשמלה צהובה,ומגפיים ירוקים

היא מטריפה,

מאבדת את הדעת,

נותנת את נשמתה,

כולם מסתכלים עליה,,לא כולם מבינים,

חלקם גם לא מקבלים,,

לה לא אכפת,

היא רוקדת כאילו אין מחר,

כאילו לא רקדה אתמול,

כל כך בתוכה,,יודעת לזרום בתוך המנגינה,

מאוהבת בכולם,,,

הם רוצים אותה,,את נשמתה,

היא מלכה,,

תופעה,

אני צופה בה מהצד,

רואה איך היא משגעת נשים וגברים כאחד,

רוצה להיות כמוה,

חזקה ,,

רוצה  אותה,,

להתאחד עימה,

ללקק ,

לאהוב את כולה,

לתת לה הכל,,

מתוך  אהבה,

להטריף את חושיה,

לגור בתוכה,,

היא מכילה הכל ,,איך אני מקנאה,

עוד גבר ניגש ועוד אחד,

זה לא מפסיק ,

רוצה להגיד לה,,לצעוק,, רגע ,,חכי,

חכי רק דקה,,

תני לי גם להחליף איתך מילה,

אבל היא לא רואה אותי,

היא לא רואה אף אחד ,,

זרעה שמחה,,ונעלמה,

רצה לה חזרה אל האור ,,

נעלמת כאילו מעולם לא הייתה,

משאירה אחריה שובל של כוכבים,,

היא דם חם בשביל הערפדים,,

מתי אפגוש אותה שוב,,

אין תשובה,

לפעמים היא צצה לה ככה,,

בלי סיבה,,

כאילו אין משמעות,

אבל המשמעות כל כך גדולה,

היא חלק מהאור,,היא משפיעה,

זורעת כרגע,,בונה,

מאחלת לה בהצלחה,,

מאוהבת בה,,

היא בובה,