תודה!

יש לזכור כי לפי שעה מדובר בהצעת חוק בלבד של ח"כ אורלב שנדונה בימים אלה בוועדת השרים לחקיקה, ולפיה ספקי אינטרנט יחויבו לחשוף פרטים של אדם שכתב דברים המהווים פרסום לשון הרע באינטרנט, ולבית המשפט תינתן הסמכות להחליט אם על הספקיות לחשוף את המידע.
על פי ההצעה בלבד אדם שסבור כי נפגע יהיה רשאי להגיש בקשה בהליך הקרוי "המרצת פתיחה" לקבלת פרטי המפרסם מספקית האינטרנט. בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ועיון בפרטים יוכל שופט להחליט על מסירת פרטים לנפגע כדי שיוכל להגיש תביעת לשון הרע נגד המפרסם.
תגובות אתרים נחשבים לפרסום בעיני החוק, אלא שהחקיקה לא הדביקה את קצב הטכנולוגיה והחוק לא מגדיר את האחריות במקרה של פרסום תגובה משמיצה, ואת חובת מסירת פרטי המגיב. בין אם מדובר בתגובה בבלוג, באתר גדול, או אפילו בקיר הפייסבוק של מישהו.
מושמצים באינטרנט הגישו תביעות, בעבר ובתי המשפט בישראל נדרשו לסוגיית החשיפה והאחריות במספר מקרים. בפסק דין תקדימי שניתן בחודש מארס, קבע הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון, כי ספקית אינטרנט אינה חייבת למסור את פרטיו של בעל כתובת IP שהוא מעין ת.ז. של הגולש הנשמרת באתר בו בוצע הפרסום.
הצעת החוק של אורלב לחשוף משמיצים באינטרנט לוקה בחסר. יוזמתו ברוכה אומנם ונוגעת לבעיה אקוטית, עכשווית ואמיתית הפוגעת בחייהם של מאות אם לא אלפי ישראלים על בסיס יומי. יחד עם זאת, מוטב כי הצעה זו תיגנז ושתוגש הצעה רחבה יותר אשר תטפל בבעיות העתידיות מראש ולא תמשיך במסורת הישראלית של כיבוי שריפות שכבר כובו.
כשבתי המשפט מתבקשים לדון בתיקים של תביעות כאלה מוגש מיידית צו בכתב לאתר בו מופיע התוכן הזדוני המורה על להסרתו. אם לא הוסר התוכן הפוגע, יש לפנות לבית המשפט בבקשה דחופה למתן צו, אשר יורה למנהל האתר בו בוצע הפרסום, להסיר את הפרסום הפוגע, המהווה לשון הרע או פגיעה בפרטיות. אם ידוע לנו מי הוא הכותב להבדיל מהאתר בו בוצע הפורסם, יש להפנות גם נגד הכותב את הבקשה הדחופה למתן צו בשלב השני או במקביל, מנסים לתבוע פיצוי עבור הנזקים על-פי חוק איסור לשון הרע. לעיתים אין בידינו את הפרטים של המפרסם עצמו והאתר בו בוצע הפרסום מסרב ליתן בידינו את הפרטים. לכן, עומד לרשות הנפגע האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את האתר למסור לידו את ה- IP של הכותב .
חשוב להדגיש כי בגלל ריבוי התכנים האתרים התגוביות ודיוני הפורום, במקרים רבים קשה מאוד להוכיח כוונת זדון או לשון הרע, ורוב האתרים יימנעו מלמסור את כתובת הכותב משום שלא כל פרסום ביקורת במילים לא ראויות מהווה מבחינה משפטית הוצאת דיבה או לשון הרע ולכם עורכי דין רבים ייעצו ללקוחותיהם להסתפק בהסרת תוכן הבעייתי ולהימנע מהגשת תביעה לפיצויים שבית משפט ידחה אותה בנימוק של קנטרנות או חוסר עניין לציבור ויחייב את המגיש בתשלום הוצאות.

זה לכאורה נשמע ברור, כי האינטרנט שייך לתקשורת המונים, השאלה אם יש לזה בארץ תקדים משפטי.