כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (37)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      3/1/11 17:42:

     

     

    מערכת החינוך ולימוד המדע "בקריסה". לא בגלל הסיבות שמנה נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, אלא בגלל שהקורסים למדע בבתי-הספר אינם מלמדים כלל מדע !:

     

     

     

    קורסים למדע בבתי-הספר אינם מלמדים כלל מדע ! 

     

    כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר, מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים עבור הצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה-21, ידיעת המדע מדורג -- במקום הראשון. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא של מורים.

     

    לכן, יתכן שזה יבוא כהפתעה למרבית הקוראים, שלמעשה כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין אצלנו היום בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו.

     

    הנה החדשה המרעישה. המדע, כמפעל של המוח האנושי, מאופיין על ידי תכונות בסיסיות מסוימות. הרשו לי למנות את החשובות ביותר שבהן:

     

    1. על אנשי מדע להיות בראש ובראשונה צופים זהירים, ועליהם להבחין בקפידה רבה בהתנהגותו של נושא חקירתם, יהיה אשר יהיה. בכל מקרה אסור להם להתבלבל או להכחיש את הנתונים.

     

    2. על מדענים ללמוד להפיק מנושאי חקירתם יותר מידע ממה שנראה במבט ראשון. עליהם ללמוד לתכנן ניסויים כאלה, השואלים שאלות המסוגלות להפיק תשובות בעלות משמעות, תשובות המעניינות אותם. ועליהם לרשום בקפדנות ובכנות את התשובות, ללא כל התחשבות באם התשובות אשר מתקבלות הן אלה אשר החוקרים ציפו להן וחיכו להן, או לא.

     

    3. על מדענים -- ביחוד מדענים טובים ויצירתיים, מהסוג שאנחנו משתוקקים שיהיו לנו בשפע -- ללמוד להשתמש בדמיונם בחופשיות, לתת הסברים חדשים ובעלי משמעות לתצפיות חדשות. כדי לעשות זאת ביעילות, עליהם לשמור על ראייה של הדברים באופן פתוח וחסר פניות עד כמה שאפשר, ולצמצם עד למינימום  את מטען הדעות הקדומות והתפישות המוקדמות.

     

    אם כן, על מדענים טובים להיות סקרנים עד מאוד, זהירים, כנים, בעלי דמיון, וגמישים בחשיבתם.

     

    כדי להבהיר נקודות אלו עוד יותר, הבה נשווה את המדע עם תחום לימוד אשר נחשב בדרך כלל כקוטב נגדי: הדת. ההבדלים ממש בולטים לעין. נקודת ההתחלה של הדת היא האמונה, שהיא בהכרח מעבר (אם כי לא בהכרח בניגוד) לניתוח הרציונלי. הדת מבוססת על  ערכת אמיתות (דוגמות), אשר בדרך כלל מאמינים שהן נובעות מהשראה אלוהית, וכמובן שאינן  נגזרות פשוט מעשייה איזושהי של המוח האנושי. על תאולוגים גדולים להתמצא היטב במנהגים מסובכים אשר מועברים מדור לדור, לעתים במשך אלפי שנים, והמעובדים על ידי מאות הוגי דעות דגולים לפניהם. חידוש בדת, במידה שהוא מתבצע, קורה על ידי התערבות אלוהית, לא על ידי עשייה אנושית.

     

    כעת, הבה ונתבונן במה שנחשב היום כהוראת המדע בבתי-הספר. הביטו וראו, זה זאב בלבוש של כבשה! מדע המוצג בצורה של דת בכל מקום!

     

    הפעילות העיקרית, למעשה הפעילות המשמעותית היחידה אשר עוסקים בה בכל שיעורי המדע היא הוראת  התיאוריות המדעיות האחרונות הנפוצות בצורה של אמיתות. ספרי הלימוד הם הגנזכים של האמיתות האלו. מלמדים את הילדים מתוך הספרים כיצד נראים הדברים. הם לומדים את מילון המדע ("האלף-בית המדעי"!),"חוקי" המדע, על גיבורי המדע (שווי-ערך של המדע לכהנים או לקדושים). השימוש עצמו במילה "חוק" הוא בגידה חרישית: ללא כל קשר למה שיכולים מדענים אמיתיים להתכוון כאשר הם משתמשים במילה, מורים ותלמידים למדע בבית-הספר מקבלים את המילה במובן של תיאור מדוקדק כיצד ומדוע משהו קורה. חוקי מדע נתפשים כמציאות אמיתית ובלתי ניתנת לשינוי. מעט אנשים מבחינים שלמעשה כל "חוק" הכתוב בספרי הלימוד של היום שונה לגמרי מה"חוקים" אשר נכתבו בספרי הלימוד לפני מאה שנה; ואלה, בזמנם, דמו במעט למה שהיה ידוע כ"חוקים" לפני מאתיים שנה; ומעט מדענים יחלקו על כך שה"חוקים" אשר יהיו תקפים בעתיד בעוד מאה שנה יהיה להם מעט במשותף, אם בכלל, עם מה שבתי-הספר מלמדים היום כאמת מדעית. 

     

    מטרת הקורסים למדע כפי שהם מועברים בבתי-הספר היא "לפטם" את ראשי הילדים עד כמה שאפשר יותר במידע על החשיבה האחרונה של המדענים. לתלמידים לא ניתנת האפשרות לקבל או לדחות ולו במעט מהחומר הזה: הוא מוצג כאמת, וכאשר הם נבחנים, מצופה מהתלמידים שיחזרו עליו, ושיקיאו אותו באותה הצורה שניתן להם. למעשה, אחד המאפיינים העיקריים של הסטנדרטים הלאומיים שהם תעמולה ראוותנית ושהנשיא והמושלים דוחפים, הוא הכנסת סידרת מבחנים במדע אשר תינתן לכל התלמידים, על מנת לקדם עד כמה שאפשר את הקליטה הרחבה ביותר של האמיתות המדעיות האחרונות.

     

    גרועים, אפילו מההרצאות בכיתה ומספרי הלימוד הם הקורסים השונים למעבדות המדע ועבודות השדה. אומנם כל ספר הדרכה למעבדה מדגיש למעשה חזור והדגש את חשיבותם של התצפיות, של הרישום הקפדני, וכו', אך העובדה היא שכל ניסויי-המעבדה הם ציוויים בהם "התוצאה" הנכונה ידועה מראש -- תוצאה אשר התלמידים צפויים לקבלה, או להגיע אליה בדרך זו או אחרת. לכן, תלמיד אשר מודד בקפידה את כל מה שנאמר לו למדוד (כבר התרחקות עצובה מהמדע האמיתי) ומוצא שהאצת כוח המשיכה, בהתאם לניסוי שלו, היא 35ft/sec/sec, אין אנו משבחים אותו על כך שגילה עובדה חדשה, אלא נאמר לו שהוא בלבל את הניסוי, היות והתשובה הנכונה היא 32ft/sec/sec. לא רק שהמעבדה איננה מדע, היא אף גרועה מזה: היא מותירה בדיוק את הרושם המוטעה של מה זה מדע, על ידי כך שמביא את התלמידים להאמין שעוד בטרם התחילו, ישנה תשובה "נכונה" איזושהי המוכתבת מראש. כמה רחוקה דרך זו מגילוי האמת על ידי הסתכלות בלתי משוחדת!

     

    הדבר האחרון, אשר כיתה ללימוד מדע בנויה כדי להכיל בתוכה, הוא קבוצת תלמידים, באמת סקרנים אודות סביבתם ואשר רוצים לעסוק ביוזמתם הם, בלימוד דברים אשר באמת מעניינים אותם. כמו-כן, כיתה ללימוד מדע איננה יכולה להתמודד עם תלמידים אשר יש להם רעיונות משלהם כיצד לתת הסבר לדברים, ואשר רוצים לשחק עם רעיונות אלה, לדון בהם, לבחון אותם. פעילויות אלו לא יניבו ציונים טובים במבחנים, לא יכינו תלמידים למבחנים להישגיות או לכיתות למחוננים -- במילים אחרות, לא יפיקו אף אחת מהתוצאות אשר בתי-הספר מעוניינים בהן יותר מכל. העובדה הפשוטה היא שתלמידים שהיו עושים דברים אשר באמת היו מכשירים אותם להיות מדענים טובים, לא היו מתאימים כלל לתכניות המדע ההמוניות של בתי-הספר.

     

    כל הטיעונים האלה של המחנכים, על חשיבותו של המדע בתכנית הלימודים, הם שטות יומרנית -- שטות יומרנית יקרה; והם מפיקים את ההפך ממה שהם מבטיחים. הם מפיקים תלמידים סבילים אשר עושים את מה שנאמר להם לעשות, לומדים בעל פה מה שהם אמורים ללמוד בעל פה, עובדים קשה על מנת לקבל את התוצאות אשר נאמר להם שהן התוצאות הנכונות, ומכניעים לגמרי את סקרנותם, את דמיונם ואת כושר הביקורת שלהם. המפעל המדעי במדינה זו יתכן והיה הרבה יותר  קדימה במרוץ, אם היו מבטלים לגמרי את הוראת המדע ברמה הטרום אוניברסיטאית הקיימת היום.

     

     

     

     

    מה שאני מסכים עם פרופ' פרץ לביא הוא ש"לא די בתוכנית להחזרת מדענים מחו"ל, שראש הממשלה מתגאה בה. אין ערך למוסדות מדעיים בלי דור צעיר. אם בתי הספר לא יצמיחו דור חדש של חוקרים ומהנדסים, לא תהיה כאן תעשייה מתקדמת." וש"הרידוד המסוכן של החינוך הממלכתי, ובכללו לימודי המדעים, מאיים על עתיד ישראל."

     

    "סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים", קובע פרופ' לביא. (וראה נא: "הקללה הפסיכומטרית - משפצים את הבחינה במקום לבטל אותה.")

     

     

      29/12/10 01:22:

    צטט: בחור ..פשוט 2010-12-28 20:36:31

    צטט: נווד אפור 2010-12-21 14:30:57

    מתוך סקרנות (ולא במטרה להיות מצוין)

    האם אדם פשוט כמוני, יכול לבקש מאדם משכיל כמוך.

    להסביר לי את המושג "מצוינות".


    פשוט כשהיתי ילד קטן לפני שהעיפו אותי מבית ספר בגלל בעית IQ

    המורה לימדה אותי שאנשים שאין להם מושג נוטים להדבק למילים שהם לא מבינים

    וגם כנראה שאין להן משמעות ברורה. את זה הם משלבים עם עמדת סמכות ולחץ חברתי ומילולי.

    היא אמרה לי שאלו האנשים הכי מסוכנים וצריך להזהר מהם.

    אז בבקשה אתה מוכן להסביר לי כדי שאדע שאתה לא מסוכן.


     

    רמז : מצויינות מגיעות מהמילה ציון ..

     

    עכשיו נניח היית צריך לבצע משימה .. עם אדם נוסף ..

    עלייך לעמוד במשימה ..

     

    לפנייך 10 אנשים המדורגים מ 1 עד 10 ביכולות שלהם לבצע את אותה משימה ..

    מדורגים מ 1 עד 10 באופי הטוב שלהם ..

    מדורגים מ 1 עד 10 ביופי החיצוני שלהם ..

    ומ 1 עד 10 בכסף שיש להם ..

     

    את מי היית לוקח  ? ועל סמך מה לקחת אותו ?

     

    איזה כיף אתה מסכים ללמד אותי:

    מתרגש

    אז קודם כל אני צריך לבחור אנשים:

    1) ואן גוך - מדהים - לא מכר אף תמונה במשך חייו, מת מוות טרגי

    2) רמנוג'ן - לא היה מתגלה אילולי איזה פרופסור הסכים לקרוא מה שכתב

    3) גלילאו - עונה קשות כדי שיחזור בו מתגליותיו

    4) עדה יונת - ללא הרבה אמונה והתמדה וקצת עזרה מהמערכת לא ברור שבכלל היתה מקבלת מעבדה

     

    אז אף אחד מהרשימה שלי לא בדיוק מתאים לאופי טוב, יופי חיצוני, כסף.

    אני מתקשה אז בו ננסה כסף

     

    1) סילביו ברלוסקוני

    2) ולדימיר פוטין

    3) אוסמה בין לאדן

    4) ברנארד מיידוף

     

    אוי גם עכשיו נדמה לי שאני לא כל כך מצליח

     

    אולי כי אני לא מבין איך מדרגים אנשים מ1 עד 10.

    גם קצת קשה לי עם להסתכל על אנשים כמו על מספרים, כנראה רגישות היסטורית.

    אולי בבקשה בבקשה אתה יכול להסביר לינבוך


     

     

     

     

     

     

     

      28/12/10 20:36:

    צטט: נווד אפור 2010-12-21 14:30:57

    צטט: בחור ..פשוט 2010-12-20 14:02:08

    צטט: נווד אפור 2010-12-20 10:30:04

    "מצוינות" - זו הבעיה במדעים.

    הגישה של לתת לכל דבר ציון - במקום לנסות להבין את החזון, מובילה לכשלון.

     

    רוב התגליות המדעיות החלו "ככשלון" (נפסלו ע"י הקהילה המדעית)  צריך המון זמן והתמדה לשכנע את הקהילה המדעית.

    "המצוינות" הופכת את זה לבלתי אפשרי - כי כל עוד הקהילה לא שוכנעה המחקר כושל.

     

    מדעים צריכים לנבוע מסקרנות.

    ה"מצוינות" הורגת את הסקרנות.

     

     

    אני מציע שיגבילו את המגיבים לכאלה עם תואר ראשון ומעלה (מאוניברסיטה בלבד) ואיי קיו של 110 לפחות ..


    מצויינות זו מילת המפתח .. די לקשקש ..

    מצויינות ועבודה קשה ..!

    וכן גם אם אתה ילד בן 12 לפתור עוד ועוד תרגילים .. 

    רוב התגליות המדעיות הגיעו אחרי עבודה קשה ומאמץ ... ולא ככה בשלוף כמו שאתה חושב או כמו שקראת בספרים ..

    אל תמציא !!!

     

    לא מבין למה אתה מתכוון - כתבתי בפרוש שצריך הרבה התמדה, והתמדה דורשת עבודה קשה.


    מתוך סקרנות (ולא במטרה להיות מצוין)

    האם אדם פשוט כמוני, יכול לבקש מאדם משכיל כמוך.

    להסביר לי את המושג "מצוינות".


    פשוט כשהיתי ילד קטן לפני שהעיפו אותי מבית ספר בגלל בעית IQ

    המורה לימדה אותי שאנשים שאין להם מושג נוטים להדבק למילים שהם לא מבינים

    וגם כנראה שאין להן משמעות ברורה. את זה הם משלבים עם עמדת סמכות ולחץ חברתי ומילולי.

    היא אמרה לי שאלו האנשים הכי מסוכנים וצריך להזהר מהם.

    אז בבקשה אתה מוכן להסביר לי כדי שאדע שאתה לא מסוכן.


     

    רמז : מצויינות מגיעות מהמילה ציון ..

     

    עכשיו נניח היית צריך לבצע משימה .. עם אדם נוסף ..

    עלייך לעמוד במשימה ..

     

    לפנייך 10 אנשים המדורגים מ 1 עד 10 ביכולות שלהם לבצע את אותה משימה ..

    מדורגים מ 1 עד 10 באופי הטוב שלהם ..

    מדורגים מ 1 עד 10 ביופי החיצוני שלהם ..

    ומ 1 עד 10 בכסף שיש להם ..

     

    את מי היית לוקח  ? ועל סמך מה לקחת אותו ?

     

     

     

     

      27/12/10 19:17:

    שושי,

    כמו תמיד: מילים כדרבנות. בשפה קולחת ובהירה את מיטיבה לתאר ולסכם תהליכים מורכבים, וגם הפעם אני מסכימה איתך, אם כי אני סבורה ששיטת ה"בונוס" בהתקבלות לאקדמיה עלולה להיות בעייתית אם יהפכו אותה לדיפרנציאלית. מי ואיך יקבע מה יותר חשוב? לפי אילו קריטריונים? 

    ייתכן שהפתרון הוא בדומה למה שעומדים לעשות כעת בפסיכומטרי (ואני דווקא מברכת על השינוי), כך שמי שלמשל מתעתד ללמוד רוח וחברה- יקבל בונוס מוגבר על מקצועות אלו, וכך הלאה.

    זה לא יפתור כמובן את הבריחה מתחום המדעים, שכפי שאת הסברת היטב, שורשיה נעוצים גם בתהליכים שעוברת החברה כולה ובעוד גורמים.

    לפי הקצב הזה, בריחת המוחות מישראל תמשיך ביתר שאת, ובקרוב אנו עלולים למצוא את עצמינו, רחמנא ליצלן, מייבאים מדענים מחו"ל...אך מי ישלם להם יותר מ 22 שקל בשעה? צעקה

     

      27/12/10 18:58:
    תודה
    שוש יקרה,
    חייבת להגיד לך שאצלך אני מחכימה, כמי שלא מנויה על עיתון הארץ ולא קוראת אותו, הידיעות שאת מביאה הנה משם מאוד לא מאירות עיניים אפילו מדאיגות.

    אני מתעסקת ומתמקדת בשפה העברית. היא אבן הבוחן שלי. לימודי מדעים נלמדים בבתי הספר התיכון במגמות למדעים ומטופחות באוניברסיטאות ואפילו מתוקצבות יותר מאשר לימודי השפה, כישורי חיים ועוד. אם לימודי המדעים הביאו אותנו למקום 41 אז צריך לשנות את אסטרטגית הלמידה, היא לא נכונה ומישהו צריך ללכת הביתה.

    אנחנו חיים בקצב מהיר ומשתנה שבו האירועים של היום נחשבים להיסטוריה לעומת האירועים שיתרחשו מחר עם פגעי מזג האוויר. יש לי שני בוגרים בבית שמסיימים השנה את חוק לימודיהם במגמת מדעים, אני יודעת לאן נושבת הרוח עם הבגרויות הגבוהות שלהם, השאלה היא אם שירותי הצבא יודעים מה לעשות עם בוגרי המגמות האלה בשירותם הצבאי? פעם ברחו מוחות טובים לארה"ב כי גילו שאין תקציב למחקרים מדעיים. היום יש תקציב והגענו למקום בינוני. מבטיחה לך שבמבחן המציאות מוחות טובים ימשיכו לחפש אחר הלחם והפרנסה בארצות אחרות.
      21/12/10 14:30:

    צטט: בחור ..פשוט 2010-12-20 14:02:08

    צטט: נווד אפור 2010-12-20 10:30:04

    "מצוינות" - זו הבעיה במדעים.

    הגישה של לתת לכל דבר ציון - במקום לנסות להבין את החזון, מובילה לכשלון.

     

    רוב התגליות המדעיות החלו "ככשלון" (נפסלו ע"י הקהילה המדעית)  צריך המון זמן והתמדה לשכנע את הקהילה המדעית.

    "המצוינות" הופכת את זה לבלתי אפשרי - כי כל עוד הקהילה לא שוכנעה המחקר כושל.

     

    מדעים צריכים לנבוע מסקרנות.

    ה"מצוינות" הורגת את הסקרנות.

     

     

    אני מציע שיגבילו את המגיבים לכאלה עם תואר ראשון ומעלה (מאוניברסיטה בלבד) ואיי קיו של 110 לפחות ..


    מצויינות זו מילת המפתח .. די לקשקש ..

    מצויינות ועבודה קשה ..!

    וכן גם אם אתה ילד בן 12 לפתור עוד ועוד תרגילים .. 

    רוב התגליות המדעיות הגיעו אחרי עבודה קשה ומאמץ ... ולא ככה בשלוף כמו שאתה חושב או כמו שקראת בספרים ..

    אל תמציא !!!

     

    לא מבין למה אתה מתכוון - כתבתי בפרוש שצריך הרבה התמדה, והתמדה דורשת עבודה קשה.


    מתוך סקרנות (ולא במטרה להיות מצוין)

    האם אדם פשוט כמוני, יכול לבקש מאדם משכיל כמוך.

    להסביר לי את המושג "מצוינות".


    פשוט כשהיתי ילד קטן לפני שהעיפו אותי מבית ספר בגלל בעית IQ

    המורה לימדה אותי שאנשים שאין להם מושג נוטים להדבק למילים שהם לא מבינים

    וגם כנראה שאין להן משמעות ברורה. את זה הם משלבים עם עמדת סמכות ולחץ חברתי ומילולי.

    היא אמרה לי שאלו האנשים הכי מסוכנים וצריך להזהר מהם.

    אז בבקשה אתה מוכן להסביר לי כדי שאדע שאתה לא מסוכן.


     

     

     

     

     

     

      21/12/10 08:33:

    צטט: מירי-ב 2010-12-21 08:26:36

    שושי,
    פוסט חשוב, שאכן מתאר מצב עגום שנראה כי הוא הולך להיות אף עגמומי יותר... עם זאת, אינני בטוחה שהפניית האצבע המאשימה (בין היתר) אל האוניברסיטאות היא מדויקת. כפי שאת כותבת בעצמך ובצדק, בגלל שהתקצוב שלהן, במידה רבה, מושפע מכמות הסטודנטים שבאים בשעריהן בכלל, ובתואר ראשון בפרט, מתקיימת התחרות הפרועה עם המכללות וגו'. לכן הכתובת בעניין זה צריכה להיות אלו שמחליטים על שיטת התקצוב הבעייתית הזו...

     

    בוקר טוב מירי,

    מדובר כאן בתהליך שהאוניברסיטאות הן חלק ממנו. הן אלו אשר נתנו פתח כאשר אפשרו בונוס לכל. אני לא יודעת מה קדם למה, הביצה או התרנגולת - האם המקצועות השונים (ספרתי - 125 מקצועות מקבלי בונוס!) התפתחו בעקבות הבונוס או הוא ניתן בדיעבד. אבל גם להן היה תפקיד בעצירת התהליך, לא רק למערכת החינוך. (העלתי זאת משום שהקריאה  הייתה של נשיא הטכניון ...)

      21/12/10 08:29:

    צטט: shby 2010-12-20 18:48:38

    בגוש דן ידוע שיש מספר בתי ספר שהם עולים בגדול על השאר, שבח-מופת, פרר, אולי עוד כמה, הם פרטיים, הם עיליתיסטיים, הם לא מקבלים כל אחד,
    אולי הפיתרון זה אוניברסיטות פרטיות - נכון - יקרות וטובות,
    אם יש גני ילדים ובתי ספר כאלו - למה לא אוניברסיטאות?
    ישלמו מורים כמה שמגיע להם, יקבלו רק את מי שמצטיין - ויש לו כסף,
    כמיליון יוצאי רוסיה ממילא זכאים ללמוד בחינם ברוסיה, כמובן שזה יהיה במקום צבא, במקום עבודה פה בעתיד עם מיסוי מטורף,
    זה לא שלכולם אין פיתרון אלא שאיכשהוא הפתרון זה על חשבון האזרח הקטן ,
    איכשהוא הממשל הפך לגוף שרק לוקח, ואיכשהוא אנחנו מוכנים לזה ולשתוק,

     

    אוניברסיטה יכולה להיות טובה גם אם היא לא פרטית וכך גם בית ספר. הפרטה היא לא בהכרח פתרון טוב יותר. לעיתים קרובות ההפך הוא הנכון - מחפשים את הזול יותר ולא את הטוב יותר...

      21/12/10 08:26:
    שושי,
    פוסט חשוב, שאכן מתאר מצב עגום שנראה כי הוא הולך להיות אף עגמומי יותר... עם זאת, אינני בטוחה שהפניית האצבע המאשימה (בין היתר) אל האוניברסיטאות היא מדויקת. כפי שאת כותבת בעצמך ובצדק, בגלל שהתקצוב שלהן, במידה רבה, מושפע מכמות הסטודנטים שבאים בשעריהן בכלל, ובתואר ראשון בפרט, מתקיימת התחרות הפרועה עם המכללות וגו'. לכן הכתובת בעניין זה צריכה להיות אלו שמחליטים על שיטת התקצוב הבעייתית הזו...
      20/12/10 21:47:

    צטט: שושי פולטין 2010-12-20 21:29:28

    צטט: שמעון מאיר 2010-12-20 18:07:16

    צטט: שושי פולטין 2010-12-20 16:35:35

    .

    הפוסט הזה הוא לא נגד נשיא הטכניון או בכלל, אלא הוא בא להראות את התהליך במדרון חלקלק..צעדים שהביאו למשבר.

    שוש שלום, הבנתי שזה לא נגד נשיא הטכניון, גם אני לא נגד נשיא הטכניון (וגם כבוגר הטכניון). אבל איך זה שאנשים בתפקידים ביצועיים ברמות גבוהות הופכים גם למבקרים. נשיא הטכניון יכול להשפיע רבות. אגב, ממרצה בדרגת פרופסור במדעי המחשב בטכניון שמעתי, שכל סמסטר מגיעים לפקולטה שלו צעירים יותר ויותר מוכשרים, שעולים ברמתם על בני דורו. יש לי מה לומר על לימודי מתמטיקה ופיסיקה אבל זה בפעם אחרת.

     

     תודה על תגובתך, אכן יש צעירים מוכשרים מאוד, אבל פחות ופחות הולכים למדעים.

    אם אני זוכר נכון, אז נשיא הטכניון דיבר בלונדון קירשנבאום על קליטה של  1 מתוך 8 מועמדים (לפחות בפקולטה למדעי המחשב ואלקטרוניקה..

    זה טוב, לא ?

    בנוסף, בתכנית הנ"ל הוא תיקן מקצת מהדברים שנכתבו בראיון האינטרנטי הכתוב. מה שמראה שגם הוא קורא טוקבקים.

      20/12/10 21:29:

    צטט: שמעון מאיר 2010-12-20 18:07:16

    צטט: שושי פולטין 2010-12-20 16:35:35

    .

    הפוסט הזה הוא לא נגד נשיא הטכניון או בכלל, אלא הוא בא להראות את התהליך במדרון חלקלק..צעדים שהביאו למשבר.

    שוש שלום,

    הבנתי שזה לא נגד נשיא הטכניון, גם אני לא נגד נשיא הטכניון (וגם כבוגר הטכניון).

    אבל איך זה שאנשים בתפקידים ביצועיים ברמות גבוהות הופכים גם למבקרים.

    נשיא הטכניון יכול להשפיע רבות.

    אגב, ממרצה בדרגת פרופסור במדעי המחשב בטכניון שמעתי, שכל סמסטר מגיעים לפקולטה שלו צעירים יותר ויותר מוכשרים, שעולים ברמתם על בני דורו.

    יש לי מה לומר על לימודי מתמטיקה ופיסיקה אבל זה בפעם אחרת.

     

     תודה על תגובתך,

    אכן יש צעירים מוכשרים מאוד, אבל פחות ופחות הולכים למדעים.

      20/12/10 18:48:
    בגוש דן ידוע שיש מספר בתי ספר שהם עולים בגדול על השאר, שבח-מופת, פרר, אולי עוד כמה, הם פרטיים, הם עיליתיסטיים, הם לא מקבלים כל אחד,
    אולי הפיתרון זה אוניברסיטות פרטיות - נכון - יקרות וטובות,
    אם יש גני ילדים ובתי ספר כאלו - למה לא אוניברסיטאות?
    ישלמו מורים כמה שמגיע להם, יקבלו רק את מי שמצטיין - ויש לו כסף,
    כמיליון יוצאי רוסיה ממילא זכאים ללמוד בחינם ברוסיה, כמובן שזה יהיה במקום צבא, במקום עבודה פה בעתיד עם מיסוי מטורף,
    זה לא שלכולם אין פיתרון אלא שאיכשהוא הפתרון זה על חשבון האזרח הקטן ,
    איכשהוא הממשל הפך לגוף שרק לוקח, ואיכשהוא אנחנו מוכנים לזה ולשתוק,

      20/12/10 18:07:

    צטט: שושי פולטין 2010-12-20 16:35:35

    .

    הפוסט הזה הוא לא נגד נשיא הטכניון או בכלל, אלא הוא בא להראות את התהליך במדרון חלקלק..צעדים שהביאו למשבר.

    שוש שלום,

    הבנתי שזה לא נגד נשיא הטכניון, גם אני לא נגד נשיא הטכניון (וגם כבוגר הטכניון).

    אבל איך זה שאנשים בתפקידים ביצועיים ברמות גבוהות הופכים גם למבקרים.

    נשיא הטכניון יכול להשפיע רבות.

    אגב, ממרצה בדרגת פרופסור במדעי המחשב בטכניון שמעתי, שכל סמסטר מגיעים לפקולטה שלו צעירים יותר ויותר מוכשרים, שעולים ברמתם על בני דורו.

    יש לי מה לומר על לימודי מתמטיקה ופיסיקה אבל זה בפעם אחרת.

     

      20/12/10 16:46:

    צטט: המספרית 2010-12-20 16:39:59

    גם אני קראתי את הכתבה על השינוי בכיוון הפסיכומטרי, אבל יש לי רק דברים טובים להגיד על זה!

    זה שנים שאני טוענת שמתמטיקה ופיזיקה זה לא ממש נכסי צאן ברזל לבני הנוער!!! למה לעזאזל צריך להיבחן בנפח פירמידה ובבעיות פתיחת ברזי פרדס במשך שעתיים??? למי זה נחוץ, אלא אם הוא ממש מוכשר ורוצה להיות מהנדס?????

    מה שאני כן רואה כנחוץ ביותר זה לשפר את העברית של בני התשחורת של דורנו, דור ה"כזה" ו"כאילו", ו"יללה, יללה, למה מי את..". אתמול הסברתי מילה באנגלית ואמרתי שהמקבילה שלה היא "לערוב למישהו". כתבתי את הפירוש על הלוח ומיד קפצו כמה תלמידי יב (לא ט, לא י, יב!!!) ואמרו שיש לי שגיאת כתיב וזה "לארוב למישהו". לשווא ניסיתי להסביר את ההבדל בין מארב ובין מתן ערובות....עיניים מזוגגות...פנים בלתי מאמינות....

    קודם כול - עברי, דבר עברית!!! אחר כך נדבר על פירמידות ומלבנים....

    *

    אלומה

     

     

     

    אלומה,

    אני מסכימה איתך לגבי העברית, אין ספק שבני הנוער לא יודעים להתבטא היום, הם מתרכזים בפייסבוק וב SMS -ים אשר לא דורשים מהם כושר ביטוי והדבר בא לידי ביטוי בכל. גם במדעים.

    יחד עם זאת גם אותם 'מוכשרים' לא הולכים היום ללמוד מתמטיקה ופיזיקה ואחרים. כולם רוצים להיות עורכי דין אנשי תקשורת או מנהלי עסקים...וזו בהחלט בעיה במיוחד ללימודי המדעים.

     

      20/12/10 16:39:

    גם אני קראתי את הכתבה על השינוי בכיוון הפסיכומטרי, אבל יש לי רק דברים טובים להגיד על זה!

    זה שנים שאני טוענת שמתמטיקה ופיזיקה זה לא ממש נכסי צאן ברזל לבני הנוער!!! למה לעזאזל צריך להיבחן בנפח פירמידה ובבעיות פתיחת ברזי פרדס במשך שעתיים??? למי זה נחוץ, אלא אם הוא ממש מוכשר ורוצה להיות מהנדס?????

    מה שאני כן רואה כנחוץ ביותר זה לשפר את העברית של בני התשחורת של דורנו, דור ה"כזה" ו"כאילו", ו"יללה, יללה, למה מי את..". אתמול הסברתי מילה באנגלית ואמרתי שהמקבילה שלה היא "לערוב למישהו". כתבתי את הפירוש על הלוח ומיד קפצו כמה תלמידי יב (לא ט, לא י, יב!!!) ואמרו שיש לי שגיאת כתיב וזה "לארוב למישהו". לשווא ניסיתי להסביר את ההבדל בין מארב ובין מתן ערובות....עיניים מזוגגות...פנים בלתי מאמינות....

    קודם כול - עברי, דבר עברית!!! אחר כך נדבר על פירמידות ומלבנים....

    *

    אלומה

      20/12/10 16:37:

    צטט: ניר ורבר 2010-12-20 12:40:02

    הוספת תגובה

    שושי..

    אני הפנתי בנושא הנ"ל מספר שאלות נוקבות לשר החינוך.

    http://cafe.themarker.com/post/1939728/

     

    תודה, אכן שאלות נוקבות...

      20/12/10 16:35:

    צטט: שמעון מאיר 2010-12-20 10:49:14

    כמה מרצים מהטכניון - נוסעים פעם בשבוע לעיירות הפיתוח, שכונות העוני והמצוקה, קו-עימות-קו-צפון-קו-תפר ללמד את בני יהודה וישראל כימיה ? 

    מה הוא מלין ?

    נשיאי האוניברסיטאות מפוצצים בכסף יותר מאשר החרדים - המדינה מעבירה להם בוכטה של כסף.

    אם סטודנט לאלקטרוניקה באוניברסיטת ייל לומד גיאוגרפיה, והיסטוריה בשנה הראשונה וקצת בשנה השניה, אז גם נשיא הטכניון כן יכול להכין את הסטודנטים ללמודים בשנה הראשונה ולא להפציץ אותם בכל מיני קורסים - ישר על ההתחלה - בום-בום-  אינטגרלים, דיפרנציאליים, חלקיקים מיוננים - כי את כל זה אי אפשר ללמד ב-4 שנים תיכון, כי יש בחורות, ומסיבות, ואין הרבה כסף, ויש קורס כושר קרבי, כי החברה רוצים ללכת ליחידות טובות, ורוצים ללמוד על כלי נגינה, כי עברנו את ימי שנות החמישים שכולם למדו אותו טעם.

    שנשיא הטכניון יפשיל שרוולים (ובעדינות - שיזיז את התחת).

    איך ייתכן שנשיא הטכניון הוא גם מבקר.

    איך במדינה שלנו יש מנכ"לים שהם גם מבקרים.

    כל אחד רץ לתקשרת.

    או שאתה מנכ"ל ביצועי.

    או שתאה מבקר (המדינה).

    אין גם וגם - גם מנכל וגם מבקר.

    אין גם וגם.

     

    הפוסט הזה הוא לא נגד נשיא הטכניון או בכלל, אלא הוא בא להראות את התהליך במדרון חלקלק..צעדים שהביאו למשבר.

      20/12/10 16:32:

    צטט: רפאלה 2010-12-20 09:56:20

    תודה על המידע.
    היה לי הרושם שהפעם יהיו משאבים נוספים למשרד החינוך להכשרת מורים במקצועות שונים..אך לפי דברייך מסתבר שלא.
    עצוב לי שכך הם פני הדברים.
    **

     

    רפאלה,

    אני לא יודעת מה יהיה, אני יודעת מה יש כרגע...

    תודה!

      20/12/10 16:30:

    צטט: shabat shalom 2010-12-20 07:04:16

    הפכנו להיות העתק שלנו בגולה, בעידודה של הנהגה גמלונית ואגואיסטית
    היהודים הולכים להיות "מנהלי עסקים" עורכי דין, משווקים, "יזמים" ספסרי בורסה.
    מי צריך להיות מדען? מומחה? למה פוחתים הרופאים, הרוקחים, היהודיים?
    למה יש הגירת פועלים זרים?
    כי הפכנו להיות מה שאנחנו היום. ("כשעובדים אי אפשר לעשות כסף")

     

    אכן, מי צריך להיות מדען...

      20/12/10 14:02:

    צטט: נווד אפור 2010-12-20 10:30:04

    "מצוינות" - זו הבעיה במדעים.

    הגישה של לתת לכל דבר ציון - במקום לנסות להבין את החזון, מובילה לכשלון.

     

    רוב התגליות המדעיות החלו "ככשלון" (נפסלו ע"י הקהילה המדעית)  צריך המון זמן והתמדה לשכנע את הקהילה המדעית.

    "המצוינות" הופכת את זה לבלתי אפשרי - כי כל עוד הקהילה לא שוכנעה המחקר כושל.

     

    מדעים צריכים לנבוע מסקרנות.

    ה"מצוינות" הורגת את הסקרנות.

     

     

    אני מציע שיגבילו את המגיבים לכאלה עם תואר ראשון ומעלה (מאוניברסיטה בלבד) ואיי קיו של 110 לפחות ..


    מצויינות זו מילת המפתח .. די לקשקש ..

    מצויינות ועבודה קשה ..!

    וכן גם אם אתה ילד בן 12 לפתור עוד ועוד תרגילים .. 

    רוב התגליות המדעיות הגיעו אחרי עבודה קשה ומאמץ ... ולא ככה בשלוף כמו שאתה חושב או כמו שקראת בספרים ..

    אל תמציא !!!

     

     

     

     

     

      20/12/10 12:43:
    שושי:
    אני הפנתי לשר החינוך מס' שאלות נוקבות בנושא...

    http://cafe.themarker.com/post/1939728/
      20/12/10 12:40:

    הוספת תגובה

    שושי..

    אני הפנתי בנושא הנ"ל מספר שאלות נוקבות לשר החינוך.

    http://cafe.themarker.com/post/1939728/

      20/12/10 10:49:

    כמה מרצים מהטכניון - נוסעים פעם בשבוע לעיירות הפיתוח, שכונות העוני והמצוקה, קו-עימות-קו-צפון-קו-תפר ללמד את בני יהודה וישראל כימיה ? 

    מה הוא מלין ?

    נשיאי האוניברסיטאות מפוצצים בכסף יותר מאשר החרדים - המדינה מעבירה להם בוכטה של כסף.

    אם סטודנט לאלקטרוניקה באוניברסיטת ייל לומד גיאוגרפיה, והיסטוריה בשנה הראשונה וקצת בשנה השניה, אז גם נשיא הטכניון כן יכול להכין את הסטודנטים ללמודים בשנה הראשונה ולא להפציץ אותם בכל מיני קורסים - ישר על ההתחלה - בום-בום-  אינטגרלים, דיפרנציאליים, חלקיקים מיוננים - כי את כל זה אי אפשר ללמד ב-4 שנים תיכון, כי יש בחורות, ומסיבות, ואין הרבה כסף, ויש קורס כושר קרבי, כי החברה רוצים ללכת ליחידות טובות, ורוצים ללמוד על כלי נגינה, כי עברנו את ימי שנות החמישים שכולם למדו אותו טעם.

    שנשיא הטכניון יפשיל שרוולים (ובעדינות - שיזיז את התחת).

    איך ייתכן שנשיא הטכניון הוא גם מבקר.

    איך במדינה שלנו יש מנכ"לים שהם גם מבקרים.

    כל אחד רץ לתקשרת.

    או שאתה מנכ"ל ביצועי.

    או שתאה מבקר (המדינה).

    אין גם וגם - גם מנכל וגם מבקר.

    אין גם וגם.

      20/12/10 10:39:
    מבהיל לקרוא זאת. מעורר דאגה.
      20/12/10 10:30:

    "מצוינות" - זו הבעיה במדעים.

    הגישה של לתת לכל דבר ציון - במקום לנסות להבין את החזון, מובילה לכשלון.

     

    רוב התגליות המדעיות החלו "ככשלון" (נפסלו ע"י הקהילה המדעית)  צריך המון זמן והתמדה לשכנע את הקהילה המדעית.

    "המצוינות" הופכת את זה לבלתי אפשרי - כי כל עוד הקהילה לא שוכנעה המחקר כושל.

     

     

     

    מדעים צריכים לנבוע מסקרנות.

    ה"מצוינות" הורגת את הסקרנות.

      20/12/10 09:56:
    תודה על המידע.
    היה לי הרושם שהפעם יהיו משאבים נוספים למשרד החינוך להכשרת מורים במקצועות שונים..אך לפי דברייך מסתבר שלא.
    עצוב לי שכך הם פני הדברים.
    **
      20/12/10 08:36:

    צטט: עמליה אביטל 1234 2010-12-19 21:12:25

    מאוד חשוב, מעניין וחוזר על עצמו.
    לא את שושי, אלא הדברים.

    תודה על הבאתם,
    עמליה.

     

    תודה לך עמליה !

      20/12/10 08:19:

    צטט: סמוג 2010-12-19 21:04:03

    איך את מטיבה לתאר דברים
    המערכת מזמן הפסיקה להאמין בעבודה קשה ובהשקעה לטווח ארוך אם אפשר לקבל משהו באינסטנט ובחוסר מאמץ ולא לחשוב על המחיר שהחברה והמדינה ישלמו בעתיד

     

    היום כולם רואים להיות מנהלים, לא בכדי נתתי את הדוגמאות של ניהול...גם בתיכון מלמדים אותם להיות מנהלים.

    ניהול עסקים לדוגמא ללא לימוד כלכלה הוא חסר יסודות מתאימים.

    פופוליזם, חיפוש החיים 'הטובים' והקלים...

      20/12/10 07:04:
    הפכנו להיות העתק שלנו בגולה, בעידודה של הנהגה גמלונית ואגואיסטית
    היהודים הולכים להיות "מנהלי עסקים" עורכי דין, משווקים, "יזמים" ספסרי בורסה.
    מי צריך להיות מדען? מומחה? למה פוחתים הרופאים, הרוקחים, היהודיים?
    למה יש הגירת פועלים זרים?
    כי הפכנו להיות מה שאנחנו היום. ("כשעובדים אי אפשר לעשות כסף")
      19/12/10 23:59:

    צטט: ורד א. 2010-12-19 20:26:37

    המדע הוא כוח של המדינה.
    חשוב להשקיע בו.
    אני מקווה שיפנימו את החשיבות וישנו את המצב.
    בבית הספר של איתי בני בכיתה א כבר לומדים מדעים ואני חושבת שזה מצוין שכבר בגיל צעיר חושפים את הילדים למדעים. בנוסף איתי גם מאד אוהב ללכת לחוג מדעים בבית הספר לאחר שעות הלימודים.

     

    אני מאחלת לאיתי הצלחה, אני מקווה שיהיו לו במהלך לימודיו רק חוויות טובות.(כולל במדעים...)

      19/12/10 21:12:
    מאוד חשוב, מעניין וחוזר על עצמו.
    לא את שושי, אלא הדברים.

    תודה על הבאתם,
    עמליה.
      19/12/10 21:05:
    איך את מטיבה לתאר דברים
    המערכת מזמן הפסיקה להאמין בעבודה קשה ובהשקעה לטווח ארוך אם אפשר לקבל משהו באינסטנט ובחוסר מאמץ ולא לחשוב על המחיר שהחברה והמדינה ישלמו בעתיד
      19/12/10 21:04:
    איך את מטיבה לתאר דברים
    המערכת מזמן הפסיקה להאמין בעבודה קשה ובהשקעה לטווח ארוך אם אפשר לקבל משהו באינסטנט ובחוסר מאמץ ולא לחשוב על המחיר שהחברה והמדינה ישלמו בעתיד
      19/12/10 20:26:
    המדע הוא כוח של המדינה.
    חשוב להשקיע בו.
    אני מקווה שיפנימו את החשיבות וישנו את המצב.
    בבית הספר של איתי בני בכיתה א כבר לומדים מדעים ואני חושבת שזה מצוין שכבר בגיל צעיר חושפים את הילדים למדעים. בנוסף איתי גם מאד אוהב ללכת לחוג מדעים בבית הספר לאחר שעות הלימודים.
      19/12/10 16:41:

    צטט: irisoded 2010-12-19 16:29:41

    גם את עיני צדה הכתבה על שינוי במבחנים הפסיכומטריים. אכן, מדרון, שוב הצלחת להרחיב את היריעה ולהשכיל אותנו.

     

    תודה איריס,

    אני שמחה שאת כאן! (ולא נעלת...)

      19/12/10 16:29:
    גם את עיני צדה הכתבה על שינוי במבחנים הפסיכומטריים. אכן, מדרון, שוב הצלחת להרחיב את היריעה ולהשכיל אותנו.

    התדרדרות במדעים - גם האוניברסיטאות אשמות!

    37 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 16:19

    קוראי 'הארץ' לא יכלו להתעלם השבוע מקריאתו הנרגשת של נשיא הטכניון כי 'הוראת המדעים בישראל בקריסה' – במבחני פיזה הגענו למקום 41, המאוד לא מכובד, 80% מהתלמידים בתיכון לא מרחיבים  את המקצועות המדעיים, מספר הפונים לתחומים המדעיים הולך ופוחת  ורמת הידע של הסטודנטים במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, נמוכה (ראו גם מאמר מערכת של 'הארץ' חינוך בקריסה).

     

    האצבע המאשימה היא בעיקר לכיוון מערכת החינוך- חוסר הכשרה מתאימה של מורים למתמטיקה, תוכנית שערורייתית במתמטיקה בחטיבת הביניים וכך גם במדעים.

     

    אין בפוסט זה משום כתב הגנה על מערכת החינוך, אולם נדמה שהפעם ניתן להפנות את האצבע המאשימה לא רק אליה, אלא גם לאוניברסיטאות, לפתיחת המכללות וגם לשאיפותיה של ה"אמא היהודייה" ...

    התהליכים אשר חלו  משנות השמונים במערכת החינוך הם צמצום החינוך המקצועי, מעבר לבתי ספר מקיפים אשר כוללים מסלולים עיוניים ומסלולים מקצועיים, מעבר לתעודת בגרות לכל והאפשרות שניתנה, בעקבות  ועדת הררי,  "להגמיש לחלוטין את אפשרויות הבחירה של תלמידי הנתיבים השונים –  בחירה במקצועות מדעיים לתלמידי הנתיב הטכנולוגי ובחירה במקצועות טכנולוגיים לתלמידי הנתיב העיוני" (דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת – החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם) .

     

    כאשר היעד הוא בגרות לכל והמטרה לאפשר הצלחה לתלמידים ברמות שונות, פותחו על ידי משרד החינוך מקצועות שונים ומגוונים, חלקם היוו בעבר חוגים או מקצועות ההעשרה ומקצועות נוספים כמו ניהול עסקי ותעשייתי, ניהול משאבי אנוש ואחרים. מבלי לפגוע במקצועות אלו, מדובר במקצועות זולים יותר (אין מעבדות או סדנאות) אבל גם בעלי צליל פופולארי וחדשני יותר, חלקם הגדול גם קלים יותר מהמקצועות המדעיים. אט אט החלה זליגה של תלמידים מהמקצועות המדעיים הקלאסיים פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לעבר המקצועות הללו.

     

    תהליך במדרון חלקלק  חל גם בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות. השבוע התפרסמה ידיעה אודות שינויים דרסטיים בבחינות הפסיכומטריות. אחד הנושאים אשר עומד להשתנות הוא שיטת מתן הבונוסים.

    כאשר החלו במתן בונוסים למקצועות ברמה של 4-5 יחידות המטרה הייתה חיובית, לעודד לימוד בצורה מורחבת, הטעות של האוניברסיטאות הייתה שהם לא עשו הבחנה בין המקצועות השונים והבונוס היה זהה לכולם (פרט למתמטיקה ואנגלית).

    עם  הזמן הלכה הרשימה של המקצועות המזכים בבונוס ותפחה וכיום היא כל כך ארוכה שאפילו "במשרד החינוך התקשו אתמול למסור רשימה מעודכנת של מקצועות אלה (אור קשתי כאן)".

    רק כדי לסבר את העין , הרשימה הבסיסית היא של 80 מקצועות, אשר כוללים בתוכם מקצועות שונים נוספים, ראו כאן.

    במצב זה צפוי היה שהאוניברסיטאות יקשיחו עמדתם ויעצרו את הסחף על ידי מיון המועמדים עם קריטריונים קשיחים יותר, אלא שאז קמות המכללות האקדמיות אשר לא מלמדות מדעים והתחרות, אשר הצטמצמה בעבר ל 5 מוסדות אקדמיים, מתפרסת כעת גם לעשרות מכללות. הפופוליזם חדר כעת גם לאוניברסיטאות שנאלצו פתאום להתמודד על הנתח שלהם מבין כלל הסטודנטים.

     

    העובדה שכל אחד מהמקצועות אשר ברשימה הנ"ל מאפשר בונוס זהה בקבלה לאוניברסיטאות חיזקה את המגמה של זליגה מהמקצועות המדעיים משיקולי כדאיות פשוטים – אם תנאי הקבלה של האוניברסיטאות הוא ממוצע בגרות וציון פסיכומטרי, הרי כדאי להשיג את ציון הבגרות הגבוה  יותר במקצוע הקל ביותר כדי לקדם את הסיכויים להתקבל לאוניברסיטה.


    גם למנהלי בתי הספר לא הייתה סיבה לעודד את התלמידים ללמוד מקצועות מדעיים, להיפך. המקצועות הללו הפכו לנטל על בתי הספר – העלויות שלהן גבוהות יותר, הציונים לא בהכרח גבוהים יותר מה גם שללמוד היום שיווק, מנהל עסקים או מוסיקה ואומנויות זה יותר IN מאשר כימיה או פיזיקה וכאשר מדברים על פתיחת אזורי רישום, שיווק ופופולאריות תופסים שיקול חשוב במיתוג בית הספר.

     

    בנוסף לכל אלו גם "האמא היהודייה" שינתה טעמיה. אם בעבר עיקר שאיפותיה היו שבנה יהיה רופא או מהנדס והיה עידוד למצוינות במקצועות מדעיים, הרי היום האמא מחפשת לילד שלה חיים הרבה יותר קלים ונוחים וקל להבין אותה - בשביל ללמוד משפטים, תקשורת או מנהל עסקים לא צריך ללמוד מדעים.

    כאשר תוכניות הלימודים ממוקדות הצלחה בפיזה , כאשר השאיפה של משרד החינוך היא ל'זכאות לבגרות' , וכאשר האוניברסיטאות נותנות בונוס לכל, גם האמא היהודייה הסתגלה ושינתה כיוון.

     

    במצב זה, כשאין מוטיבציה למצוינות בכלל ולמדעים בפרט, קל יותר להבין את הקריסה. בטכניון כנראה התעשתו , בתקווה שלא יהיה מאוחר מידי.

     

     הופיע לראשונה באתר 'עבודה שחורה'

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון