הייתה לה יד לבנה ואצבעות דקות שעון שחור וג'קט פלסטיק צהוב כשהיא שרה זה היה כמו בבוקר יום ראשון בחורף קר. הרחוב ריק השמיים כחולים נקיים ואין גשם. יש שמש חזקה מסנוורת. הרוח קרה. אתה פוסע ובצעדיך מרסק חלון זכוכית ששזורים בו חוטי מתכת. "אני לנצח זמנית" היא שרה וגילחה את הגבה |