פרשת 'שמות'
"ואלה, שמות בני ישראל, הבאים, מצרימה" 'לא נאמר ''אשר באו'' כי אם ''הבאים'', כלומר שהם באים בכל הזמנים.
כשבני ישראל נתונים בצרה באים איתם שמותם וזכותם של השבטים, פרעה גם הוא אמר : ''הנה, עם בני ישראל''. הנה, בזה טמון סוד שלמותם , שהם עם .
" ויקם מלך-חדש, על-מצרים, אשר לא-ידע, את-יוסף. ויאמר, אל-עמו: הנה, עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. הבה נתחכמה, לו"
גם בתוכנו קיים פרעה מתוחכם , מלך ה"טבע" המטביע, פרעה-אותיות רע פה. ורע-ראשי תיבות-רצון עצמי. רצון עצמי, אגואיסטי וכיו"ב., פרעה רואה את עצמו כאלוהי היאור כלומר, אני עשיתי את עצמי... ומצרים - אומרים החסידים, שיש בה פתח להיכנס למלכודת המצרית
אותיות מם ומם ובתווך -אותיות יצר.
"לא-תתעב מצרי, כי-גר היית בארצו " היצר הוא יצירה ,בלעדיו אין חיים. אלא שהיצר צריך להיות מחובר רוחנית למקור החיים. להקב"ה, במרכזו של ספר שמות, גאולת ישראל ממצרים.
"ויקרא בהם שמי ושם אבותי, אברהם ויצחק" (בראשית מח, טז). כאשר האדם מרשיע ומקלקל את מידותיו, יתקיים בו: "ושם רשעים ירקב".
סיפור גלות מצרים, הגלות הקודמת לגאולה . כמו שכותב ר' שמעון: "מי שיתקיים באמונה", ועל הזמן ההוא כתוב והזמן ההוא הוא הזמן הזה. ככתוב:" הבאים, מצרימה"-בהווה. "מצרימה" מכל עבר.
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך על פרשת השבוע.
שבוע טוב.
רפאלה
***
פרעה בנוסף להיותו "רע פה" הינו:
1.פער- הרצון לקבל "פוער" בור אליו נופל בגדול ההולך לפיו.
2.פרע- הרצון לקבל "פורע" את חוק הטבע האלטרואיסטי בבסיסו.
3.ערף- הרצון לקבל יש בכוחו "לערוף" את ראשו של ההולך לפיו.
4.עפר- החומר ממנו עשוי העולם הזה שנברא מראש כבעל רצון לקבל.
בכל דור ודור עשויים ליפול במלכודת של הרצון לקבל ועל כן "באים" ולא "באו".
יום נפלא לך *
מקסים !!!
ואלי הגיע בדיוק בזמן..
ולא רק בגלל פרשת השבוע
אלא, זה מה שהבת שלי לומדת עכשיו.
ברשותך, שמרתי במועדפים !
תודה לך ושבוע נפלא
אשרינו*
חז"ל מוצאים במלה "שמות" עפ"י נוטריקון
רמז לשלוש מצוות שהן בגדר "אות",
סימן בין הקב"ה לישראל:
'שמות'- ש'בת, מ'ילה ו'ת'פילין.
הרב קוק באוה"ק: "כאשר ירגיש אדם נפילה מפני חולשת הרוח
ידע, כי ממעמקי התהומות הוא צריך לדלות מרגליות יקרות
וישוב ויעלה ביתר שאת" .
מצרים מסמלים את ה"טבע",המטביע.
המייצרים, הצרות ,
מהם צריך עם ישראל למשות את עצמו,
אל ה"רוח".
"ותהר האשה, ותלד בן; ותרא אתו כי-טוב הוא "
מבאר רבינו בחיי:-
'כי טוב הוא',
היה מספיק לאמר 'כי טוב',
למה להוסיף מילת 'הוא'
כי 'הוא'-
הוא שמו של הקדוש ברוך הוא.
שנאמר: "אני ה', הוא שמי "
(ישעיהו מ"ב)
מרים בנבואתה קראה למשה טוביה,
כדי לרמוז לאימו שבן זה,
ה"טוב" בחיבור עם ה"יה" יהיה מושיען של ישראל.
משה הטוב דיבר עם הקדוש ברוך הוא כדבר איש אל רעהו.
טוב עם יה - טוביה.
משה הוא מידת האמונה.
משמעות שמו -משיכה והעלאה.
למשות.
מושך באמונתו ומעלה את בני ישראל איתו.
רמוז בשם משה
ראשי תיבות: מלאכי שרת הביאוהו.
בהיפוך אותיות משה-השם.
אמונה ב'השם' ובתורת 'משה',
המוציאה אותנו ממצרים.
בסיפור הסנה משה עומד בניסיון.
" וירא, והנה הסנה בער באש, והסנה, איננו אכל.
ויאמר משה--אסרה-נא ואראה, את-המראה הגדל הזה:
מדוע, לא-יבער הסנה.
וירא ה', כי סר לראות;
ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה,
ויאמר משה משה--ויאמר הנני"
ה' אומר:
"משה משה"-פעמיים.
מדבר אל שכלו ואל ליבו
ומשה ניגש לסנה מתבונן ומבין.
ההתבוננות היא תנאי לגדלות באמונה .
ומה הבין משה
שהקב"ה שוכן גם בתוך המצב הנראה כצחיח.
בתוך הסנה , השיח היבש והנמוך,
בהר חורב , מקום שומם במדבר.
"חורב". שורש - ה"חורבן" וה"חרב".
"וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה".
מתוך הסנה , מתוך הניסיון עצמו , מתגלה הקב"ה.
סנה אותיות ניסיון ונס.
נס הוא דגל.
אם עומדים בניסיון נישאים כמו דגל.
ונס-ראשי תיבות סומך נופלים.
הקב"ה סומך נופלים.
כשמתבוננים ומבינים מתוך אמונה.אמונה לשון-אם,
כפי שיונקים מהאם ומחזקים את המערכת החיסונית בגופינו.
כך יונקים מהאמונה ומחזקים את החוסן הרוחני בנפשנו.
אמונה באה מהשורש אמן.
אמן בגימטרייה = מלאך.
מלאך הוא שליח שמחבר בינינו ומחבר אותנו עם בוראינו.
ואמונה לשון להתאמן,
כמו להתאמן בחדר כושר,להתאמן ברוחניות בכשרות..
כי האמונה היא חוסן , אמונה היא כוח.
"ואלה שמות בני ישראל".
חז"ל מוצאים במלה "שמות" עפ"י נוטריקון
רמז לשלוש מצוות שהן בגדר "אות",
סימן בין הקב"ה לישראל:
'שמות'- ש'בת, מ'ילה ו'ת'פילין.
הרב קוק באוה"ק: "כאשר ירגיש אדם נפילה מפני חולשת הרוח
ידע, כי ממעמקי התהומות הוא צריך לדלות מרגליות יקרות
וישוב ויעלה ביתר שאת" .
"ואלה, שמות בני ישראל,
הבאים"- סופי תיבות "תהלים"
רמז,
שבכל מקום צר,– "מצרים" ,
יש לנו תהלים.