חבר הכנסת מיכאל בן ארי מה"איחוד הלאומי", נושא תואר דוקטור ללימודי ארץ ישראל, אבל אין ספק כי במהלך שנות כהונתו בכנסת הנוכחית, הוא יוכל לעשות תואר דוקטור בתחום הפרסום. מעטים הם חברי הכנסת, הזוכים לפרסום תקשורתי ברציפות, כמו בן ארי. הוא שולח את תגובותיו לתקשורת כמעט בכל נושא ועניין, לעיתים תגובות ענייניות, לעיתים פחות, אבל תמיד זוכות לתשומת-לב תקשורתית ולפרסום. שלא לדבר על ערוצי תקשורת דתיים, שם הוא זוכה לחשיפה אדירה, ודעותיו נשמעות כל העת, כאילו ויש בהן איזו תועלת מלבד פרסום למשמיע אותן.

היוזמה האחרונה של בן-ארי, היתה מבורכת לו היתה מתבצעת, אבל יש להניח כי כמו יוזמות אחרות שלו, המחזיקות מעמד עד לאחר פרסומן ותו-לא, גם יוזמה זו תיגנז, כי היא מצריכה משאבים כספיים גדולים, שספק אם יש לו אפשרות לגייס אותם. בן-ארי הודיע כי הוא יוזם יחד עם תושבים בשכונת התקווה תוכנית לשכור עבור העובדים הזרים והמסתננים לישראל דירות בשכונות היוקרה של תל אביב, ובראשן רמת אביב. תושבים בשכונת התקווה וביד אליהו הצביעו על חוסר אונים מוחלט של ממשלת ישראל לטפל בתופעה וטענו נגד הצביעות של ארגוני זכויות אדם שמבקשים להשאיר את העובדים הזרים והמסתננים בישראל. "נראה אותם כשהם יתגוררו בשכונות שלהם", הסביר בן ארי.

ח"כ בן ארי סיפר על תלונות מפי תושבים בשכונות הדרומיות בתל אביב שהעידו כי ריכוז עובדים זרים ומסתננים מאפריקה יחד מביא לשורה של בעיות חברתיות, כמו סמים, פשע ואלימות. לדברי בן ארי, בשיחות שקיים עם מאות תושבים הם ביקשו להדגיש כי לא ייתכן שהתיק החברתי, האנושי והמוסרי כביכול, ייפול דווקא על תושבי השכונות שנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך. "אם אותם פעילים בארגוני זכויות אדם ואנשי שמאל מבקשים לדאוג לעובדים הזרים, לחוס על המסתננים ולבצע מעשים של הומניות, אז אדרבא", אמר בן ארי. "הגיעה השעה להעמיד אותם במבחן ולגלות האם הם כנים במעשיהם, או שמא מדובר בחבורת צבועים העושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפינחס.
אם אנשי השמאל שחפצים כל כך בעובדים הזרים ובמסתננים מתגוררים בעיקר בשכונות כמו רמת אביב, צהלה, אפקה, רחביה וכפר שמריהו, בואו ונראה את תגובתם אם ישוכנו אותם עובדים זרים בשכנותם".

ח"כ בן ארי מציע להפעיל תוכנית ניסיונית ולהעביר כמה עשרות עובדים זרים לריכוז מסוים ברמת אביב, המהווה לדבריו סמל לשכונה שבה מתגוררים אנשי שמאל שחרטו על דגלם את נושא זכויות האדם במדינת ישראל. בן ארי הודיע כי בכוונתו לגייס סכום של כ-180 אלף שקל לביצוע התוכנית לשכירת דירות עבור העובדים הזרים לתקופה של שלושה חודשים. אגב, ברמת אביב נכנסו כבר ללחץ והגיבו שאין מקובל שם להשכיר דירות לזמן קצר כל כך, ולכן התוכנית לא מעשית. את האמת שעל לבם, הם לא העזו לומר. בינתיים.  

כאמור, סביר להניח כי תוכניתו של בן-ארי תיגנז ולא תצא אל הפועל, וחבל. כי בהחלט זה היה רעיון טוב, לשכן איזו קבוצה של 20 עובדים זרים בדירה אחת בבית דירות יוקרתי בשכונה התל-אביבית היוקרתית, ולראות כיצד יגיבו השכנים המעונבים לנוכח חבורת הזרים שתשתלט על הבניין. הרי חבורת נאורים זו, מנהלת מזה שנים מלחמת חורמה מול קבוצות דתיות הרוכשות מבנים בשכונה, בהם מתקיימות פעילויות הנושאות אופי דתי. אנשי תקשורת מובהקים עומדים בראש המאבק מול הניסיון להחדיר מעט יהדות לשכונה החילונית, וזוכים לגיבוי תקשורתי נרחב. הכל כמובן, ללא כל נימה גזענית. סתם שנאת יהודים. לא קשה לתאר את תגובת הדיירים, ביום בו יגיעו לשכנותם אותם עובדים זרים, שאורחות חייהם שונים בתכלית מאלו של הדיירים באותו אזור, וזאת בלשון המעטה.

מאוד קל לנהל מאבקים "אנטי-גזעניים" על גבם של דיירי שכונות מצוקה, שרואים כיצד אל הבעיות הקיימות בלאו-הכי של שכונתם, מצטרפת גם בעיית העובדים הזרים, שרבים מהם אינם חשים עצמם כאורחים אלא כ"בעלי בתים", ומתנהגים בהתאם. ברמת אביב או בכפר שמריהו, יודעים כי אותם מחפשי עבודה מאפריקה, לא יגיעו לאזורם ה"מתורבת" והיקר, אלא יעדיפו להתגורר באזורים זולים, שם הם יכולים למרר את חיי הדיירים ולהפוך אותם לבלתי נסבלים. אין בכך שמץ של גזענות, אלא עובדות מהשטח, ומשולחן המערכת ניתן להעיד על תלונות ששיגרו תושבים המתגוררים בבני-ברק, על הסבל שהם סובלים מאותם אורחים בלתי-קרואים, על ירידת ערך דירותיהם, על הפחד של בני הבית להסתובב ברחובות בשעות מסויימות, על חיי ההוללות שמנהלים אותם ארחי-פרחי בשעותיהם הפנויות, ועל אוזלת היד של הרשויות לטפל בכל המצוקות הללו. אם אכן תושבי רמת אביב כל כך כואבים את כאב העובדים הזרים, אדרבה, שימצאו את הדרך לשכן אותם בשכונתם, במחירים מוזלים, בקבלת פנים אוהדת, ובלי שיצטרך חבר הכנסת בן-ארי לגייס סכומי עתק כדי לבצע את תוכניתו.