כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    אשליות ומה שמאחוריהן

    תמצאו פה המון דברים מגוונים ושונים...
    טריקים, סיפורים מעניינים, תיאוריות, חוויות ואני אשתדל למצוא את הסודות שמאחורי...

    קוסם. מה אפשר לצפות?

    אנחנו או לא? אמת ואשליה...

    18 תגובות   יום שני, 20/12/10, 12:17

    יצירתיות יכולה להתבטא באופנים רבים, חלקם חיוביים וחלקם לא. 

    יוצרים רבים נכנעים לכוחות הרסניים על מנת שיוכלו להמשיך לספק לעולם את הסחורה המבוקשת כל כך שלהם.

    מהי המוזה? מה צריך לעשות כדי שהיא תגיע ותנחת עלינו?

     

    אחת ההרצאות הטובות והמרגשות ביותר ששמעתי לאחרונה - עם תרגום לעברית.

    http://www.ted.com/talks/lang/heb/elizabeth_gilbert_on_genius.html

     

    למרות שההרצאה בת 19 דקות, אני מפציר בכם להקשיב לה בטרם תמשיכו בקריאת המאמר, כי הוא מתייחס למילותיה.

    אליזבט גילברט כל כך דרמטית ומעניינת ונוגעת וישירה וכן - מקסימה!

    מעבר לכך, היא מעלה פה רעיון שיכול לשמש כל אדם יוצר ומשחררת אותו מהסבל הכרוך ביצירתיות.

    הרעיון הזה הוא בעצם אותו עיקרון בסיסי שקיים מאז ומעולם בתחום שבו אני מתמחה - עולם הקסמים.

    העיקרון הוא שכדי ליצור חוויה של קסם, צריך לייחס את המקור למשהו אחר מהמקור עצמו.

    הקוסם משתמש בשיטה כלשהי כדי ליצור תוצאה אבל גורם לקהל להאמין שמשהו אחר גורם לזה. קחו למשל את אורי גלר שמשתמש במגנט נסתר כדי להזיז מצפן ובה בעת משתמש ביכולת המשחק שלו כדי ליצור את האשליה שזה תוצאה של הרצון המשותף של אנשים רבים שהשפיע על המצפן. 

    הוא מייחס את התופעה למקור אחר מהמקור האמיתי, וזה מה שגורם לחוויה של הקסם!

     

    בהרצאה הזאת, מציעה לנו אליזבט גילברט לקחת את נושא היצירתיות שלנו כאילו זה מגיע ממקור חיצוני.

    השאלה היא, האם אנו יכולים ליצור את האשליה הזאת עבור עצמנו כפי שהסופרת מציגה את זה?

    האם אפשר להשלות את עצמנו מרצון?

     

    באופן כללי, אני מאמין שאנחנו משלים את עצמנו כל הזמן, בין אם אנו מודעים לכך או לא.

    אם אי פעם טיפלת, או עברת טיפול נפשי או רוחני כלשהו תמיד מגיעה הנקודה שבה יש איזשהו שקר שמתגלה, איזשהו אלמנט לא ידוע, איזושהי פרשנות למאורע שהיא שונה ממהלך הדברים האמיתי.

    רק כשמגיעים לנקודה הזאת הבעיה בעצם מפסיקה להוות בעיה והיא במידה רבה נעלמת.

     

    זהו בדיוק הכוח שיש לאשליות עלינו.

    בכל בעיה קיים סוג של קסם - קסם שכופה עלינו התנהגות לא בריאה, לא הגיונית, התנהגות שמובילה אותנו לתוצאות לא רצויות. וכאשר אנו מגלים את היחסים הנכונים (הלא אשלייתיים) אנו מסוגלים להיפטר מכוחו של הקסם הזה על נפשנו.

     

    נראה שכאן בהרצאה גילברט מציעה לנו ליצור את האשליה על עצמנו...

     

    או ש... אולי היא מציעה לנו לגלות שבעצם זה מה שנכון - כלומר שלא אנחנו יוצרים את הדברים המופלאים שנראה כאילו אנו יוצרים, אלא הרוחות, האלוהים שבתוכנו, המוזות, כוחות הבריאה המשפיעים מטובם עלינו.

    ואם זה כך, הרי שאז האגו שלנו הוא בעצם אשליה שאין לה כל גיבוי.

     

    בכל מקרה, יש בזה הרבה מאוד כוח ואני מאחל לכולנו, בין אם אנו אמנים או לא, להיות קשובים יותר לכוחות שמשפיעים עלינו.

     

    יומקסים,

     

    אורי אשכנזי OMG - הפלא המקורי :-)

    !metaphORIc magic that makes sense

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/1/11 20:19:

      צטט: קצת אחרת.. 2011-01-23 17:19:48

      אני סבורה אוריקי היקר שאלמלא השלינו את עצמנו המון (כן, לדעתי אנחנו חיים המון אשליות) היינו חיים על סף ייאוש חלק ניכר מחיינו. האשליה היא מניע לעשייה, לאותה יצירתיות שבה אתה דן או הסרטון שהצגת דן בה. אשליה משולה בעיניי לאחד המנועים החשובים בחיינו ואם היא מולידה יצירתיות, מה שלא באמת מוכיח את עצמו תמיד, אשרינו:)) כיף לקרוא את הדברים החכמים שלך, תודה יקירי ושבוע נפלא.

      תודה, יקירתי.

      כן. בלי אשליות לא היינו יכולים ליצור אפילו דבר אחד.

      השאלה החשובה היא תמיד כיצד אנו רותמים את כוחן של האשליות לטובת הקיום שלנו ולא נגדו.

      יומקסים!!!

        23/1/11 20:14:

      צטט: ביטונה 2011-01-23 16:29:44

      צטט: אורי אשכנזי OMG 2011-01-22 01:11:43

      צטט: ביטונה 2011-01-21 18:04:33

      קשה לי לענות על הכל---על רגל אחת

      -

      זה קשור לדרך שבה אני תופסת את החיים עצמם---כל אחד בגופו ובחוויותיו

      -

      אני אנסה לענות אבל זה לא בטוח שיצא לי מובן

      -

      למרות שנדמה לי ---(בעקבות שיחת הטלפון שלנו ) שאתה כן תבין למה אני מתכוונת

      :-)

      מעולה שזו את! ואני שמח מאוד על כך ועל שאת מחפשת תשובות מלאות ולא נכנעת לדעתם של אחרים.

      ככה כיף!

      ולענייננו... אם את נתקעת ואת אומרת שזו את, עולה השאלה - האם את עושה את זה בכוונה?

      או שאולי משהו תוקע אותך שאינו בשליטתך?

      מנגנונים ביולוגיים בנושא יצירתיות? גם זו אמונה, כי אין לזה שום הסבר מדעי שניתן ליישמו.

      המוח מטייל באור ובחושך? מעצמו? מי מכוון אותו? למה המוח מטייל לחושך?

      אפשר גם להאמין שתת-המודע הוא שגורם לעיכוב היצירתיות.

      -

      אני מאמינה בכנות--על סמך תהליכים שלי---שהמוח האנושי במקורו--נועד לחיות בזמן אחד בלבד----ההווה

      -

      ככה קצת כמו ילדים---כל מה שהיה ----זה אתמול----גם לפני שעה גם לפני שנה וגם לפני 20 שנה----הכול אותו דבר---------------אתמול

      -

      כל מה שיהיה----מחר---לא קיים

      -

      אבל בהתפתחות המוח נוצא פלונטר----שלא מבדיל באמת יותר בין האתמל היום ומחר

      -

      יש לנו חוויות קשות---"מהאתמול"-----שממשיכות מבחינתינו להיות רלוונטיות גם היום---ויהיו גם מחר--ומקיימות בעולם הרגש.

      -

      וכן המוח נע כל הזמן בין שלושת הזמנים---ולא קיים רוב הזמן בהווה אמיתי

      -

      אני חושבת שיצרתיות---באה מהווה אמיתי-----וכיוון שמוח נתקע לו לפעמים במקומות שלא נפתחו להווה אמיתי לא קיבלו את הסיום הנכון שלהן-----נתקע לו המוח ב-"אתמול" ----בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו--------ושם גם נעצרת היצרתיות.

      זה לא משנה במה את מאמינה, כי בכל מקרה את מייחסת את הכוח הזה למשהו שאינו בשליטתך.

      -זה אומנם לא בשליטה---אבל אין אף שד שיושב איתי בחדר---ומפעיל את זה

      ומהבחינה הזאת, גם אלוהים או שדים זו אמונה קבילה בדיוק כמו האמונה שלך.

      גם היא מייחסת את הכוח ליצור או לעצור לגורם חיצוני כלשהו.

      ו...אני. במה אני מאמין?

      אני מאמין שכל מה שאנו יוצרים נובע מחיבור לכוח מניע שהוא נרחב הרבה יותר מהאינדיבידואל שאנו מאמינים שאנחנו. החיבור הזה לא מתקיים תמיד בשל קצרים הנובעים מתשומת לב על עולם החומר, השפעות כאבים מן העבר, חוסר שלמות עם מטרתנו.

      -

      פה אנחנו כמעט לגמרי מתחברים----אתה קורא לזה קצרים---ואני קוראת לזה טיול תקוע בסיפור שלא קיבל תמונת הווה נכונה---אבל כנראה אנחנו מתכוונים לאותו דבר.

      -

      ולכן אני לא יכולה להכניס שם עוד סיפור על שדים שמכוונים אותי

      -

      ומבחינתי----הכוח הרחב יותר---הוא החיים עצמם----ממש ממש בנקודה הנוכחית---נקי מסיפורים ריגשיים מהעבר.

      שיהיה יומקסים ותודה! המון...

       מקווה שאתה נהנה באטלנטה

      -

      חנה

       

      היי,

      אני עוד לא באטלנטה... בינתיים בניו יורק הקפואה עוד יותר.

      בעוד יומיים טס מפה לאטלנטה. כיף בהחלט.

      אפשר לראות את האשליות שאנו קוראים להם מציאות באופנים שונים. זמנים, מקומות, כוחות... בכולם יצרנו לעצמנו אשליות. :-)

      ואנו בוחרים לראות בהם מה שבא לנו (גם אם כבר הפסקנו לראות איפה הבחירה שלנו בהסתכלות הזאת).

      ו... הדרך שלך, היא מעולה כל עוד היא מספקת לך את היכולת להתחבר לכוחות היצירה!

      לחיים יצירתיים!

        23/1/11 17:19:
      אני סבורה אוריקי היקר שאלמלא השלינו את עצמנו המון (כן, לדעתי אנחנו חיים המון אשליות) היינו חיים על סף ייאוש חלק ניכר מחיינו. האשליה היא מניע לעשייה, לאותה יצירתיות שבה אתה דן או הסרטון שהצגת דן בה. אשליה משולה בעיניי לאחד המנועים החשובים בחיינו ואם היא מולידה יצירתיות, מה שלא באמת מוכיח את עצמו תמיד, אשרינו:)) כיף לקרוא את הדברים החכמים שלך, תודה יקירי ושבוע נפלא.
        23/1/11 16:29:

      צטט: אורי אשכנזי OMG 2011-01-22 01:11:43

      צטט: ביטונה 2011-01-21 18:04:33

      קשה לי לענות על הכל---על רגל אחת

      -

      זה קשור לדרך שבה אני תופסת את החיים עצמם---כל אחד בגופו ובחוויותיו

      -

      אני אנסה לענות אבל זה לא בטוח שיצא לי מובן

      -

      למרות שנדמה לי ---(בעקבות שיחת הטלפון שלנו ) שאתה כן תבין למה אני מתכוונת

      :-)

      מעולה שזו את! ואני שמח מאוד על כך ועל שאת מחפשת תשובות מלאות ולא נכנעת לדעתם של אחרים.

      ככה כיף!

      ולענייננו... אם את נתקעת ואת אומרת שזו את, עולה השאלה - האם את עושה את זה בכוונה?

      או שאולי משהו תוקע אותך שאינו בשליטתך?

      מנגנונים ביולוגיים בנושא יצירתיות? גם זו אמונה, כי אין לזה שום הסבר מדעי שניתן ליישמו.

      המוח מטייל באור ובחושך? מעצמו? מי מכוון אותו? למה המוח מטייל לחושך?

      אפשר גם להאמין שתת-המודע הוא שגורם לעיכוב היצירתיות.

      -

      אני מאמינה בכנות--על סמך תהליכים שלי---שהמוח האנושי במקורו--נועד לחיות בזמן אחד בלבד----ההווה

      -

      ככה קצת כמו ילדים---כל מה שהיה ----זה אתמול----גם לפני שעה גם לפני שנה וגם לפני 20 שנה----הכול אותו דבר---------------אתמול

      -

      כל מה שיהיה----מחר---לא קיים

      -

      אבל בהתפתחות המוח נוצא פלונטר----שלא מבדיל באמת יותר בין האתמל היום ומחר

      -

      יש לנו חוויות קשות---"מהאתמול"-----שממשיכות מבחינתינו להיות רלוונטיות גם היום---ויהיו גם מחר--ומקיימות בעולם הרגש.

      -

      וכן המוח נע כל הזמן בין שלושת הזמנים---ולא קיים רוב הזמן בהווה אמיתי

      -

      אני חושבת שיצרתיות---באה מהווה אמיתי-----וכיוון שמוח נתקע לו לפעמים במקומות שלא נפתחו להווה אמיתי לא קיבלו את הסיום הנכון שלהן-----נתקע לו המוח ב-"אתמול" ----בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו--------ושם גם נעצרת היצרתיות.

      זה לא משנה במה את מאמינה, כי בכל מקרה את מייחסת את הכוח הזה למשהו שאינו בשליטתך.

      -זה אומנם לא בשליטה---אבל אין אף שד שיושב איתי בחדר---ומפעיל את זה

      ומהבחינה הזאת, גם אלוהים או שדים זו אמונה קבילה בדיוק כמו האמונה שלך.

      גם היא מייחסת את הכוח ליצור או לעצור לגורם חיצוני כלשהו.

      ו...אני. במה אני מאמין?

      אני מאמין שכל מה שאנו יוצרים נובע מחיבור לכוח מניע שהוא נרחב הרבה יותר מהאינדיבידואל שאנו מאמינים שאנחנו. החיבור הזה לא מתקיים תמיד בשל קצרים הנובעים מתשומת לב על עולם החומר, השפעות כאבים מן העבר, חוסר שלמות עם מטרתנו.

      -

      פה אנחנו כמעט לגמרי מתחברים----אתה קורא לזה קצרים---ואני קוראת לזה טיול תקוע בסיפור שלא קיבל תמונת הווה נכונה---אבל כנראה אנחנו מתכוונים לאותו דבר.

      -

      ולכן אני לא יכולה להכניס שם עוד סיפור על שדים שמכוונים אותי

      -

      ומבחינתי----הכוח הרחב יותר---הוא החיים עצמם----ממש ממש בנקודה הנוכחית---נקי מסיפורים ריגשיים מהעבר.

      שיהיה יומקסים ותודה! המון...

       מקווה שאתה נהנה באטלנטה

      -

      חנה

       

        22/1/11 01:11:

      צטט: ביטונה 2011-01-21 18:04:33

       אנסה לענות מתוך עולמי שלי

      -

      ציור ---פיסול ----גרפיקה ממוחשבת

      -

      כשאני נתקעת---אני יודעת שזה אני

      -

      מתקנת משהוא 50 פעם ולא מבסוטה---ויודעת שזה אני

      -

      מניחה לזה לכמה ימים----ואז רואה את זה מזוית חדשה

      -

      ויודעת שזה אני

      -

      ולפעמים פתאם גומרת ציור ב-3---- שעות ונראה לי מושלם

      -

      וגם יודעת שזה אני

      -

      גם הטוב וגם הרע-----מנגנוננים ביולוגיים-----לפעמים עובדים טוב ולפעמים לא

      -

      לפעמים המוח מטייל האור ולפעמים בחושך---אבל אין אלוהים ואין שדים

      -

      מה לעשות. זאת אני.

      -

      חנה

      :-)

      מעולה שזו את! ואני שמח מאוד על כך ועל שאת מחפשת תשובות מלאות ולא נכנעת לדעתם של אחרים.

      ככה כיף!

      ולענייננו... אם את נתקעת ואת אומרת שזו את, עולה השאלה - האם את עושה את זה בכוונה?

      או שאולי משהו תוקע אותך שאינו בשליטתך?

      מנגנונים ביולוגיים בנושא יצירתיות? גם זו אמונה, כי אין לזה שום הסבר מדעי שניתן ליישמו.

      המוח מטייל באור ובחושך? מעצמו? מי מכוון אותו? למה המוח מטייל לחושך?

      אפשר גם להאמין שתת-המודע הוא שגורם לעיכוב היצירתיות.

      זה לא משנה במה את מאמינה, כי בכל מקרה את מייחסת את הכוח הזה למשהו שאינו בשליטתך.

      ומהבחינה הזאת, גם אלוהים או שדים זו אמונה קבילה בדיוק כמו האמונה שלך.

      גם היא מייחסת את הכוח ליצור או לעצור לגורם חיצוני כלשהו.

      ו...אני. במה אני מאמין?

      אני מאמין שכל מה שאנו יוצרים נובע מחיבור לכוח מניע שהוא נרחב הרבה יותר מהאינדיבידואל שאנו מאמינים שאנחנו. החיבור הזה לא מתקיים תמיד בשל קצרים הנובעים מתשומת לב על עולם החומר, השפעות כאבים מן העבר, חוסר שלמות עם מטרתנו.

      שיהיה יומקסים ותודה! המון...

       

        21/1/11 18:04:

      צטט: אורי אשכנזי OMG 2011-01-21 17:43:23

      צטט: ביטונה 2011-01-21 14:52:09

      הי אורי

      -

      קודם כל אליזבט אישה מדהימה ממש ממש ממש

      -

      ובמקרה שלה אין לי ספק שהגאונות כולה שלה---ועלתה לה במחיר יסורים כבד

      -

      ניזכרתי שכשקראתי את הספר שלה ---לפני כמה שנים---- היקצאתי לעצמי רשות לקרא רק פרק אחד כל יום---כדי להאריך את העונג ככל האפשר.

      -

      לגבי התוכן----כן אנחנו יוצרים אשליות וסיפורים על עצמינו ועל חיינו ומאמינים בהם עד אובדן החלק האמיתי שלנו

      -

      הרעיון להאמין שהיצירה הגאונית היא לא שלנו---כדי לא לפחד---וכדי לא לפתח אגו הוא ממש חמוד---אבל לא ניתן כל כך ליישום

      -

      נורא אהבתי----תודה על הקישור

      -

      חנה

      תודה! שמח שאהבת.

      רגע... אני רוצה להרחיב לגבי משפט אחד שלך פה: הרעיון להאמין שהיצירה הגאונית היא לא שלנו---כדי לא לפחד---וכדי לא לפתח אגו הוא ממש חמוד---אבל לא ניתן כל כך ליישום

      למה לא ניתן ליישום?

      כאשר סופר נתקל במעצור כתיבה והוא שקוע בו, האם הוא יוצר את הבעיה בעצמו מתוך כוונה? האם מישהו גורם לו להיות לא יצירתי? האם זה אלוהים? שדונים? עיצוב החדר? התת מודע?

      העובדה היא, שלא משנה למי הוא מייחס את הסיבה, זו תמיד הסיבה הלא נכונה, אחרת הבעיה היתה נפתרת.

      מה שאני אומר בעצם זה שבכל מקרה אנחנו עושים את זה, רק שבדרך כלל אנחנו מפעילים את המנגנון הזה באופן בלתי מודע. לדעתי עם קצת תירגול, אפשר גם לעשות את זה כשאנחנו מודעים :-)

       

       אנסה לענות מתוך עולמי שלי

      -

      ציור ---פיסול ----גרפיקה ממוחשבת

      -

      כשאני נתקעת---אני יודעת שזה אני

      -

      מתקנת משהוא 50 פעם ולא מבסוטה---ויודעת שזה אני

      -

      מניחה לזה לכמה ימים----ואז רואה את זה מזוית חדשה

      -

      ויודעת שזה אני

      -

      ולפעמים פתאם גומרת ציור ב-3---- שעות ונראה לי מושלם

      -

      וגם יודעת שזה אני

      -

      גם הטוב וגם הרע-----מנגנוננים ביולוגיים-----לפעמים עובדים טוב ולפעמים לא

      -

      לפעמים המוח מטייל האור ולפעמים בחושך---אבל אין אלוהים ואין שדים

      -

      מה לעשות. זאת אני.

      -

      חנה

        21/1/11 17:43:

      צטט: ביטונה 2011-01-21 14:52:09

      הי אורי

      -

      קודם כל אליזבט אישה מדהימה ממש ממש ממש

      -

      ובמקרה שלה אין לי ספק שהגאונות כולה שלה---ועלתה לה במחיר יסורים כבד

      -

      ניזכרתי שכשקראתי את הספר שלה ---לפני כמה שנים---- היקצאתי לעצמי רשות לקרא רק פרק אחד כל יום---כדי להאריך את העונג ככל האפשר.

      -

      לגבי התוכן----כן אנחנו יוצרים אשליות וסיפורים על עצמינו ועל חיינו ומאמינים בהם עד אובדן החלק האמיתי שלנו

      -

      הרעיון להאמין שהיצירה הגאונית היא לא שלנו---כדי לא לפחד---וכדי לא לפתח אגו הוא ממש חמוד---אבל לא ניתן כל כך ליישום

      -

      נורא אהבתי----תודה על הקישור

      -

      חנה

      תודה! שמח שאהבת.

      רגע... אני רוצה להרחיב לגבי משפט אחד שלך פה: הרעיון להאמין שהיצירה הגאונית היא לא שלנו---כדי לא לפחד---וכדי לא לפתח אגו הוא ממש חמוד---אבל לא ניתן כל כך ליישום

      למה לא ניתן ליישום?

      כאשר סופר נתקל במעצור כתיבה והוא שקוע בו, האם הוא יוצר את הבעיה בעצמו מתוך כוונה? האם מישהו גורם לו להיות לא יצירתי? האם זה אלוהים? שדונים? עיצוב החדר? התת מודע?

      העובדה היא, שלא משנה למי הוא מייחס את הסיבה, זו תמיד הסיבה הלא נכונה, אחרת הבעיה היתה נפתרת.

      מה שאני אומר בעצם זה שבכל מקרה אנחנו עושים את זה, רק שבדרך כלל אנחנו מפעילים את המנגנון הזה באופן בלתי מודע. לדעתי עם קצת תירגול, אפשר גם לעשות את זה כשאנחנו מודעים :-)

       

        21/1/11 14:52:

      הי אורי

      -

      קודם כל אליזבט אישה מדהימה ממש ממש ממש

      -

      ובמקרה שלה אין לי ספק שהגאונות כולה שלה---ועלתה לה במחיר יסורים כבד

      -

      ניזכרתי שכשקראתי את הספר שלה ---לפני כמה שנים---- היקצאתי לעצמי רשות לקרא רק פרק אחד כל יום---כדי להאריך את העונג ככל האפשר.

      -

      לגבי התוכן----כן אנחנו יוצרים אשליות וסיפורים על עצמינו ועל חיינו ומאמינים בהם עד אובדן החלק האמיתי שלנו

      -

      הרעיון להאמין שהיצירה הגאונית היא לא שלנו---כדי לא לפחד---וכדי לא לפתח אגו הוא ממש חמוד---אבל לא ניתן כל כך ליישום

      -

      נורא אהבתי----תודה על הקישור

      -

      חנה

        10/1/11 17:06:
      איזה כיף!
      שמחתי שיכולתי להעשיר אותך בחזרה.
      היו חכמים היוונים...
      וגם - לאפשר לקסם לקרות בכך שתביא את עצמך לעשות!
      ואת עושה המון.
      תודה
        9/1/11 21:38:

       

      נהניתי מההרצאה חכמה מתובלת בהומור בריא

      יוצרת עונג צרוף וגשר בין עבר הווה ועתיד

      כי הכול הוא זמן אחד...


      רשמתי לעצמי במהלך ההרצאה שני קטעים:


      'ביוון העתיקה וברומא העתיקה אנשים לא

      האמינו שהיצירתיות מקורה בבני-אדם.

      אנשים האמינו שהיצירתיות היא איזו רוח שמימית

      שמגיעה אל בני האדם ממקור רחוק ועלום כלשהו

      ומסיבות רחוקות ועלומות'


      'אם הגאונות הפוזלת והשמימית שמונתה לטפל

      במקרה שלך תחליט להניח לאיזה קסם להבזיק

      לרגע מבעד למאמצייך, אז אולה!

      ואם לא, תעשי בכל זאת את הריקוד שלך'

       

      תודה על הפוסט המאיר הזה אורי. צ"ה

       

       

       

        3/1/11 02:06:

      צטט: Rose 2011-01-01 13:27:00

      אורי יקר
      אם מדובר ביצירה אז כנראה שזו מוזה או כוח חיצוני
      כניעה אליו ואמונה בו יכולה להוליך גם לדרך שלילה ודיכאון
      אשליות זו דרך שבה ההיגיון אינו עובד כפי שהוא אמור לעבוד
      ובכך מתבטאה היכולת של יודעי הסוד
      סה"כ ידע הוא כוח וזה טיבו של היודע אותו
      פוסט מעניין גם ההרצאה
      בעיקר בדרך לסלילת מחשבה ויצירה
      המון תודה שנה נפלאה .

       

      תודה לך.

      בכל רגע אנו ביצירה. אנו יוצרים את הרגע הבא.

      בין אם אנחנו מכינים ארוחה, הולכים לבלות, מסממים את עצמנו, מתכתבים בקפה או בלכתנו לישון.

      אפילו דיכאון יש לו מטרה יצירתית (כשמבינים מהיכן זה מגיע באמת) וגם ל"רוע" ושליליות.

      ידע הוא כוח רק כאשר הוא נכון, מדוייק ומתאים. כאשר הוא מוטעה הוא מחליש.

      גם אני נהניתי מאוד מההרצאה הזאת וחושב שהיא יכולה לקדם את תרבותנו, אם נשכיל להשתמש בידע שקיים בה.

      שנה נפלאה ומאושרת!

       

        1/1/11 13:27:
      אורי יקר
      אם מדובר ביצירה אז כנראה שזו מוזה או כוח חיצוני
      כניעה אליו ואמונה בו יכולה להוליך גם לדרך שלילה ודיכאון
      אשליות זו דרך שבה ההיגיון אינו עובד כפי שהוא אמור לעבוד
      ובכך מתבטאה היכולת של יודעי הסוד
      סה"כ ידע הוא כוח וזה טיבו של היודע אותו
      פוסט מעניין גם ההרצאה
      בעיקר בדרך לסלילת מחשבה ויצירה
      המון תודה שנה נפלאה .
        22/12/10 15:07:

      צטט: gentleman 2010-12-22 10:44:21

      אורי היקר, תודה לך שהארת עיני(נו)...לא ממש התחברתי לספרה הכל-כך-מצליח (וגם לא לסרט שבא בעקבותיו), אבל מאד התחברתי לאותו רגש או הרגשה, יצירתית ויצרית, יש שקוראים לה "שכינה" או "מוזה" שהופכת את עולמנו למשהו כה מיוחד, נעלה ונשגב מבינתנו.
      ואני חושב, אחרי ככלות הכל, שצייר טוב, זמר, נגן, מוסיקאי וכן הלאה, קבלו מתת-אל מיוחדת, זו אמת לאמיתה ולבטח לא...אשליה :)

      יקיר, אני מאמין שהחיבור הזה למוזה צריך להיות קיים בכל אדם ובכל זמן.

      מתת האל היא שלך ושלי ושל כולנו. לא?

      והאגו? שם האשליה!

        22/12/10 10:44:
      אורי היקר, תודה לך שהארת עיני(נו)...לא ממש התחברתי לספרה הכל-כך-מצליח (וגם לא לסרט שבא בעקבותיו), אבל מאד התחברתי לאותו רגש או הרגשה, יצירתית ויצרית, יש שקוראים לה "שכינה" או "מוזה" שהופכת את עולמנו למשהו כה מיוחד, נעלה ונשגב מבינתנו.
      ואני חושב, אחרי ככלות הכל, שצייר טוב, זמר, נגן, מוסיקאי וכן הלאה, קבלו מתת-אל מיוחדת, זו אמת לאמיתה ולבטח לא...אשליה :)
        20/12/10 21:50:

      צטט: wishingwell 2010-12-20 13:21:19


      איזה יופי, אורי, שהבאת לנו אותה.
      תודה,
      רותי.

      כיף שבאת! שמח שאהבת.

        20/12/10 21:49:

      צטט: סיניה 2010-12-20 13:11:01

      פשוט נפלא! אורי
      לפעמים הדבר הנכון להגיד,הוא
      תודה רבה מאוד !
      וזאת אחת מהפעמים הללו.
      סיניה כ.ארי

      בהחלט תודה רבה לה.

      אישה מדהימה ומיוחדת.

      וכמובן תודה לך!

        20/12/10 13:21:

      איזה יופי, אורי, שהבאת לנו אותה.
      תודה,
      רותי.
        20/12/10 13:11:
      פשוט נפלא! אורי
      לפעמים הדבר הנכון להגיד,הוא
      תודה רבה מאוד !
      וזאת אחת מהפעמים הללו.
      סיניה כ.ארי

      פרופיל

      אורי אשכנזי OMG
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון