פסק הלכה חדש של המופתי של מצרים, השיח' עלי גומעה, מעורר הדים במצרים.
במחקר שערך גומעה, הוא גילה שההגייה המצרית של המילה "מגורשת", שאותה אומר הבעל לאישה בעת הגירושין, אינה מועילה מבחינה הלכתית והגירושין אינם חלים על הזוג. מדוע? במצרים האות "ק" במילה טאלק (מגורשת) שהבעל צריך להגיד שלוש פעמים, נהגית כמו "א" עיצורית (כמו במילה העברית "אמת"), וכך המילה נשמעת שונה מאשר בערבית הספרותית.
הפתוה של גומעה עוררה הדים סוערים ברחבי מצרים. הבלוגים המצרים דיווחו על העניין בטירוף, ואפילו עיתון מכובד יחסית כמו אלקודס אלערבי המתפרסם בלונדון חרג מהאובייקטיביות הדיווחית ותקף את גומעה אישית:
"ידוע שהגירושין חלים כאשר הם נאמרים בעל פה עם כוונה. אז מדוע ד"ר עלי גומעה סתר את פסיקת חכמי הדת ופנה לפסק הלכה עתיק כדי להוציא את הפתוה שלו בזמן הזה?"
בינתיים לא ברור מה מעמד פסק ההלכה של גומעה. דוברו אמר שהנושא נמצא בבדיקה הלכתית של חכמי דת ב דאר אלאפתאא', המוסד הממשלתי האמון על הנפקת הלכות. אבל אם הפסק יאושרר, יכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על החברה המצרית. עם 40% גירושין, מצרים היא המדינה המתגרשת ביותר בעולם הערבי. לפי עזה סלימאן, יו"ר המרכז המצרי לתמיכה משפטית בנשים, בכל שש דקות מתבצעים גירושין במצרים, ו-250 אלף נשים פונות בכל שנה לבתי המשפט בבקשת גירושין (לפי אסכולות הלכה מסויימות, ובתנאים מסויימים, אשה יכולה ליזום גירושין - מה שאין כן אצלנו. אבל על כך בפוסט אחר). האם כל זה קשור אלינו? אני חושב שכן. באופן אידיאלי, ההלכה שואפת לעצב מציאות. אבל לעתים תכופות המציאות חזקה בהרבה מההלכה, וזו האחרונה נאלצת להתאים את עצמה. קשה להאמין שפסק ההלכה של עלי גומעה, שמשמעותו המעשית ביטול של מאות אלפי ואולי מיליוני גירושים במצרים ויצירת מאות מיליוני ממזרים יקבל תוקף ממשי. התוצאה האפשרית היחידה היא זלזול ציבורי במוסד פסיקת ההלכה במצרים, וכן בעצם ההלכה עצמה. כך גם אצלנו, בישראל. פסיקות הלכה שמנסות לנהל קרב אבוד (ולעתים גזעני) נגד מציאות החיים סופן להיכשל ולגרור זלזול ברבנים ובמוסד ההלכה. לא יעזור לרבנים - אלפי חיילים מתגיירים לא יחזרו למעמד של גויים בעיני החברה הישראלית. לא יעזור לרבנים - אנשים ימשיכו להשכיר דירות לערבים. הדבר היחיד שיקרה הוא שנאה נוספת להלכה, מוסד מפואר שנבנה על פני אלפי שנים משום שהשכיל, כמו ששמו מעיד, ללכת עם הזמן. חבל שכך. |