מהלב, מהבטן ושאר ירקות
פוסטים פופולאריים
-
העולם נברא במילים/ שפת העולם
14/8/13 | 1731 צפיות
-
הגודל, אלוהיי, הגודל
1/4/14 | 2207 צפיות
-
כשגבר מבין אשה
27/5/12 | 2152 צפיות
-
אנחנו היקום
17/7/13 | 1275 צפיות
-
השתקפויות אינסוף- המציאות בראי פנימי
20/6/18 | 2006 צפיות
-
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
30/9/13 | 5831 צפיות
פוסטים אחרונים
- השתקפויות אינסוף- המציאות בראי פנימי 20/6/18
- תורת האמונה 25/1/16
- האם אתה 15/3/15
- באנו חושך לגרש 19/12/14
- מעל הכוכבים 16/12/14
- לבוש הנפש 6/11/14
החותם שלנו בעולם
מישהו עשה פעם מחקר מה תורם האדם לטבע? ידוע שהטבע הוא כמו שרשרת. שמענו כבר המון פעמים שלכל יצור חי או צמח יש תפקיד בתוך שרשרת החיים. אם אתם שואלים אותי הייתי מוותרת על כמה עכבישים אבל אני משוכנעת שיש להם פה איזה תפקיד. לפחות הם אוכלים את היתושים והזבובים, פלוס גדול לעומת הגועל נפש שהם מייצגים עבורי.
רגע לפני שהדבורים נעלמו מן העולם דאגו לספר לנו שחוץ מהדבש שהן מייצרות ואנחנו כל כך אוהבים, הן עוברות מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף ואבקה וכך בעצם מאביקות מינים רבים של צמחים. אותם הצמחים, לא היו יכולים להתקיים ללא תהליך ההאבקה. כלומר בלי דבורים מינים רבים של צמחיה לא היו קיימים.
אז הטבע לא יוכל להתקיים ללא דבורים.
אגב דבורים, אנקדוטה קטנה: הידעתם שליהודי אוכל כשר אסור לאכול מזון שבעל חיים שאינו כשר מייצר. לדוגמא: חלב חזיר אינו כשר, כי החזיר עצמו אינו כשר. אז איך זה שמותר לנו לאכול את הדבש שמייצרת הדבורה? היא הרי לא כשרה. ובכן, לדבורה יש שתי קיבות. קיבה אחת שמעכלת את המזון שהיא אוכלת ומפרישה וקיבה נפרדת שאליה מגיע הצוף שהיא שואבת וממנו מכינה דבש. וזו הסיבה שאנחנו אוכלים מזון שמייצרת חיה שאינה כשרה.
אבל בואו נחזור לעולמנו ולעניין לשמו התכנסנו כאן.
פעם קראתי באיזשהו מקום שאפילו את האוויר בחוץ אנחנו בני האדם לא נושמים כמות שהוא. הצמחים הם שעושים את העבודה בשבילנו. הם קולטים את החמצן מהסביבה ופולטים פחמן דו חמצני, שבלעדיו לא היינו מסוגלים לנשום. זו גם הסיבה שחשוב כל כך לשמור על מה שנקרא "ריאה ירוקה" באזורי מחיה. כי ללא הצמחים לא היינו מסוגלים לנשום. כלומר ללא צמחיה לא היו מתקיימים בני האדם.
וזה לא קשור לעניין אבל פתאום מעניין אותי הקשר שבין כמות הצמחיה שבסביבת המגורים, למידת העושר של התושבים בסביבה. אני חורגת מהנושא יותר מידי אבל ידעתם שההסטוריה מוכיחה שהצפון עשיר יותר מהדרום? לא, לא רק במדינת ישראל אלא במרבית העולם, לאורך כל ההסטוריה כולה. האם הצמחים שעוזרים לנו לנשום מקלים על המערכת שלנו? כשעברתי לגור בצפון נתקלתי בתופעה שקראתי לה "זמן צפון". אם ביקשתי ממישהו משהו גיליתי שהתשובה "מחר" כמעט מבטיחה שאצטרך לחכות שבוע לתשובה. האם כמות האוויר הגדולה יותר הופכת אותנו לאנשים רגועים יותר? ורגוע יותר הוא אדם חיובי יותר, ואדם חיובי סיכוייו להרוויח כסף גדולים מאדם שלילי... אבל זו רק אנקדוטה.
מה שמעניין אותי אפילו יותר הוא מה אנחנו תורמים לטבע שלא יכול להתקיים בלעדיו? האם בקיומנו אנחנו משאירים אחרינו משהו מלבד שובל של בטון שלא נגמר? |
תגובות אחרונות
-
א ח א ב
בתגובה על חתולה על גג פח לוהט
-
דוקטורלאה
בתגובה על השתקפויות אינסוף- המציאות בראי פנימי
-
האור מתוך החושך
בתגובה על באנו חושך לגרש
-
~בועז22~
בתגובה על תורת האמונה
-
נירוואנה
בתגובה על מעל הכוכבים
-
נירוואנה
בתגובה על מרווחי הזמן
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"הם קולטים את החמצן מהסביבה ופולטים פחמן דו חמצני, שבלעדיו לא היינו מסוגלים לנשום" בדיוק להיפך, הצמחים קולטים את דו תחמוצת הפחמן ופולטים חמצן שאותו אנו צריכים על מנת להתקיים. אבל לא רק הצמחים פוליטם חמצן, גם הים למשל.. על כל פנים, באטמוספירה שלנו יש גזים שונים והחמצן מהווה 27% מהגזים השונים באטמוספירה שלנו...
עצוב. יחד עם זה, לא בטוחה שזה נכון.
לכל חרק ולכל חי וצומח יש תפקיד בכדור הזה. גדול או קטן זה לא משנה. משפיע- זה מה שחשוב.
קשה לי להאמין שאנחנו היחידים בכל השרשרת ללא כל מהות..
לא נוכל לעצור את זה, אבל נוכל ללכת למקום אחר (עם שמש חדשה), ולקחת איתנו חלק מהטבע :)
אם הבנתי אותך נכון... בדרך מופלאה כלשהי הצלחת להסביר למה חוסר סבלנותנו הוא חיובי?
:)
לא מתווכח עם הצד המדעי, רק אומר שהיסטוריה ארוכה של אלפי שנים קדימה (עד שהשמש תכבה) גורמת להווה להיות נקודה קטנה בטילה ב60 ברצף ההיסטורי, דבר שגורם לחוסר משמעות להווה ולחוסר לחץ לתקן את העוולות וחוסר הצדק שקיים, מעיין מנטליות הודית (שאכן מאמינים בהיסטוריה תרבותית ארוכה אחורה, לשיטתם היה אדם שקראו לו ינבושד שהיה רבו של אדם הראשון, ויש עוד אחורה), שאינה שואלת מה לעשות עם העוני למשל, אלא מה אני צריך להיות מול תופעת העוני. חוסר הסבלנות הישראלית, הלחץ והצעקות על סטיות נובעים מתודה פנימית של היסטורייה קצרה, דבר שמעצים את ההווה.
בני האדם אינם היצור היחידי שמייצר אשפה. כולל אשפה שלא מתכלה לעולם. פשוט לאשפה של יצורים אחרים נותנים שם וזה הופך להיות חלק מה"טבע".
למשל - לפני כמה מליוני שנים סוג מסויים של חיות מצא דרך חדשה להשתמש בסידן כדי לייצר קונכיות. את הקונכיות הללו הם היו זורקים לאחר השימוש ואף יצור אחר לא ידע לפרק אותם, ולכן הם נשארו קיימים עד היום - מיליוני טונות שלהם במצבורי ענק - אבל במקום לקרוא לזה "אשפה" קוראים לזה "אבן גיר". למה? כי זה חלק מהטבע.
ההבדלה בין מה טבעי ומה לא היא של בני האדם, לא של הטבע. והאדם החליט מה הוא רוצה שיהיה, ולמה שהוא רוצה הוא קורא "טבעי" ולמה שהוא לא הוא קורא "זיהום" או "לכלוך" או "זבל". אבל ההבדלה היא רק במוחו של האדם ולא בטבע.
ובקשר לשקיות וקלקר וכולי שלא יתפרקו במשך מיליוני שנים: שימי לב, נכון שכיום אין חיות וחידקים שמפרקים פלסטיק, ולכן כיום הם "נשארים לעד". אבל זה סה"כ חומרים די אורגניים וחיידקים כבר מתפתחים שיכולים לעכל אותם, ועוד כמה מאות שנים יכול להיות שהם כבר יתפרקו מעצמם. איך זה יכול להיות, את שואלת? הרי כולם אומרים שהחומרים הללו ישארו לעד? כן, כולם אומרים את זה אבל כולם מתייחסים לעולם כמקום סטטי. אבל חיידקים מתפתחים מאוד מאוד מהר - קחי לדוגמה את החיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה (כמה זמן עבר מאז המצאת האנטיביוטיקה? פחות ממאה שנה! ככה שדי מהר יתפתחו גם חיידקים שאוכלים קלקר ושקיות ניילון (לפחות ברגע שהם יהיו זמינים מספיק ברחבי העולם). ואת יודעת מה יקרה אז? פשוט - זה יהפוך להיות טבעי!
האמת, השאלה שלך מאוד מעניינת ואת הדיונים הכי טובים בנושא ראיתי דווקא בסיפורי מד"ב (אותם אני צורך באופן קבוע :) ) ולא בתרבות הפופולרית.
אבל בעניין העצים - משהו מעורר מחשבה ששמעתי פעם הוא שכשצמחים רק נוצרו לראשונה האטמוספרה היתה בעיקר פחמן דו חמצני והצמחים יצרו כמויות עצומות של חמצן שהיה חומר זר בזמנו.
זה גרם מסתבר לאסון אקולוגי עצום - שינוי כולל של האטמוספרה ושריפות ענק. רק אח"כ כשהתפתחו מינים חדשים של יצורים שצורכים חמצן כדי לחיות, רק אז פליטת החמצן הפכה ל"תורמת" במקום ל"זיהום".
למה אני מספר את זה? כי הטבע שורד. יותר משורד - כשהעולם משתנה מה שנשאר הוא פתאום "הטבע". חיות הן לא "תורמות" או "מזיקות", הן קיימות והטבע מסתדר סביבן. לדוגמה - אם כל הדבורים תעלמנה פתאום אולי בני אדם לא ישרדו, והרבה מיני צמחים גם יכחדו, אבל מינים אחרים דווקא יפרחו. מינים שלא משתמשים בדבורים כמאבקים "ישמחו" שיש להם פחות תחרות, ומינים חדשים של צמחים ומאבקים יתפתחו שלא היו יכולים להיות קיימים כל עוד קיימות דבורים. כנ"ל עם עכבישים - בלי עכבישים אולי יהיו הרבה יותר יתושים, אבל גם יותר מינים אחרים שאוכלים יתושים. ואחרי זמן מה יהיה "מצב יציב" חדש שהוא יהיה "הטבע". ככה זה.
לכן אני לא מסכים עם between jobs. בני אדם לא "לוקחים" ולא "נותנים" לטבע יותר או פחות מחיות אחרות. מבחינתי - הטבע כולל את בני האדם, ואת הערים, והרפתות, והכל. גם אנחנו חיות והטבע משתנה שביבינו כמו שהוא משתנה סביב כל יצור חדש או ישן שקיים. כמו שעצים שינו את העולם ומה שנוצר הפך להיות "הטבע", כך גם מה שאנחנו יוצרים הוא כיום "הטבע". ואם נכחד, כמו הדבורים, יהיו חיות ש"ישמחו" כי הן יכולות לפרוח בלעדינו, אבל גם יהיו חיות שיסבלו ומצבן יורע (פרות נניח, ותרנגולות, שמספרן יקטן משמעותין והן עלולות אפילו להכחד בלעדינו. גם צמחים מתורבתים שלא יכולים לשרוד בלי יד אדם כמו חיטה נניח עלולים להעלם)
אבל חזרה לשאלתך - מה החותם שיכול להיות לנו על הטבע? איך אנחנו "תורמים" לשאר החיים בעולם? פה אני אוהב את התשובה של המד"ב - יום אחד העולם הזה יהרס. זה עלול לקחת עוד מיליוני שנים, אבל יום אחד השמש תכבה וכל יצור שחי על הכוכב הזה ימות. בני אדם יכולים להוציא חיים מהכוכב הזה למקומות אחרים. בהתחלה אולי על מאדים, ואח"כ אולי בכוכבים אחרים, אבל רק בני אדם (או יצור תבונתי אחר שיחליף אותנו אם נמות) יכולים להוציא את החיים והטבע מה"כלא" של הכוכב הזה ולהפיץ אותם ברחבי היקום. זו תרומתינו, ומבחינתי זו הסיבה היחידה שהטבע "ירצה" בקיומינו. בלעדינו יש תאריך תפוגה על הטבע - מיליוני שנים, אבל עדיין תאריך תפוגה. איתנו, הוא יכול לשרוד לעד.
אני, למשל, עושה דבש.
שותה צוף של כל מיני פרחים, מפעיל את הקיבה השנייה שלי... ומוציא דבש.