"אל ישתה אדם בכוס זה, וייתן עינו בכוס אחר" (נדרים, כ, כב) בלי נדר, נעשה (אותה) ונצליח (בעזרת אשם). קנאה אחת. לפעמים אני שונאת אותַך, לפעמים את מתוקה ----------- מקפידה על שלוש תפילות ביום (תבוא. תלך. תבוא) כוהנת התשוקה מ-דק-דקת במצוות, דקויות של חישה בקצוות סקאלת השליטה (אתה אל תהיה קטנוני. תהיה גדול עליי) אוהבת את המבע החמור הזה שלך (אני חזקה ממנו וחלשה ממך) וגם תהיה נואש אליי, זה עושה אותי שמחה. ונתהפך. אני אהיה זקוקה, אתה תהיה הכל-יכול (בבקשה, אנאל ממך) ------------- שוב הדמעות על הסיפור (סוף לאיפור) ------------ של-שום יצאנו ברבע שעה לפני שש בבוקר (15 דקות.  חלילים וכינורות) מהדרום הנם למרכז העירני-עירוני מידי. הכל אז היה צבוע בכחול עמוק כהה. רק אלוהים והציפורים היו ערים לפניי. יש שיאמרו: העולם היה שרוי בתרדמת. אני אומרת: העולם היה שרוי בכחול כזה שהכל יכול לצאת ממנו ולקרות בתוכו. כחול שבאופן חד-פעמי התנהג כמו לבן שכל הצבעים כולם יכולים להיוולד אצלו ביד. כחול מאפשר, הייתי אומרת -------------- המרכז הרדיקלי לנפגעות תקיפה מינית הזייתית מודיע: הכל-לו-בסדר (אפשר להירגע) כשבאת עליי זה בא לי ב-ה-פו-כה (עין-תחת-עין. מחזות מסדום ועמורה)

-------------

לקבל את האמת ולזרות את הכזבים וכאן יש כר נרחב לדמיון, כי טבע הדמיון  למהר ולהתקדם ולהגיד משפט טרם שהשכל הכין מאזני משפט בפלס דבר על אופנו. והדמיון חורץ משפט כרגע: מהו מן הדמיון ומהו מן הכזב.

(החזון איש)

--------------

בוא צדיק שלי, ילד עם מעט שיער וכיפה, התגשם. הפוך מכזב לדמיון-של-אמת. ונמות רגע מאושרים בידיעת העור (מה צריך יותר? מי צריך נוצות?)

-------------

ילדה:

כשאבא זרק להרים את הדלי של הגולות של אחי הקטן

חשבתי שזה יום השואה

שלא ייגמר לעולם.

הצעקות שלו. וזה שהוא ברח.

דרמה איומה

כבר אז בכיתי.

לא בקולי קולות

---------------

(רעות)

-------------

בסוף היום הרביעי הארוך יום אחרי תום-הדם היה בי ריח חזק כמו פרי בשל, כמעט בשל מידי, אבל במידה הנכונה (מה שקוראים: מוכן לאכילה). מסתבר שיש ימים שהריח עוקף גם את הג'ינס (ולא רק את השמלה) ביציאה מהמכללה העליתי סטודנט וסטודנטית (תהיתי: עד כמה זה נורא) פתחתי חלון ("את יכולה לסגור קצת? אריאל. איזה עיר קרה") הגעתי הביתה. התנפלתי על ארוחה המומה

------------

ילדה:

כשהיו באים אורחים הם היו פחות מעניינים

הסתכלתי על אמאבא

לראות אם הם שונים.

------------

כמה פעמים ספרת עד עשר והתאבדת? כמה פעמים?

------------

יושב באמבטיה, מסתכל על הקמטים בקצות ידיי הלבנות, ומדמיין. מדמיין שאני מחזיק חישוק בוער. ואותך, זונה ילדה יפה שלי, רצה וקופצת מבעד לחישוק, אבל האש אוחזת בשערך ואת נשרפת, לאט את נשרפת. צורחת, זועקת ומתחננת לעזרה, אבל אני יושב באמבטיה, רחוק ממך.

(ת.ר. חן)

-----------

היא פרשה רגע כנפיים ונתקלה בתקרת זכוכית חסינה. ימינה שמאלה מקור-נוקר-חוצב-תשוקת-מילים-מעיין-שנקווה. רסיסים עסיסיים של דם כמו ירדו מדקירה במוטה הרחבה. המיטה הגדולה התרוקנה. הנוצות נאספו לכדי כרית רכה. רקה אחת ריקה, רקה שנייה נזלה. "זה כמו משחה סינית" היא אמרה לעצמה. שמה אצבע בצד המצח לעצור את הדליפה. ונרדמה ------------ הצפירה העולה-יורדת שהיא משמיעה. צריך עכשיו לעמוד לדקת דומיה ארוכה. היא יורדת לך עכשיו. יזכור. ופרח דם המכבים, מדבקה על חולצה תכולה. את הכפתורים שלך היא מגהצת בלטיפה. ומחייכת, אפילו שזה רגע רציני כזה. היא מחייכת כי המבט שלך

------------

(רעות)

-------------

tu va, tu va et tu viens
entre mes reins
tu vas et tu viens
entre mes reins
et je te rejoins

l'amour physique est sans issue

------------

גדולה:

ונזכרתי בתרגיל ההוא שעשינו שנה שעברה בכיתה

שביקשו לצייר את הבית שגדלנו

כולם ציירו בית ריבוע-משולש-דלת או בניין ריבועים-חלונות.

רק אני ציירתי מטבח

------------

משהו קטן וטוב: ביום חמישי יהיה בהיכל התרבות בארץ תל אביב ערב פיוטים גדול (האנדלוסית תבוא מאש-דוד ועוד רבים וגדולים וטובים והרבה מוזיקה של ערבים. שלום לבן דודי, למשל) אני אביא ערק בבקבוק של מינרלים (כי זה פשוט לא יילך עם כוס יין מקפיטריה של פלצנים) ואותך הייתי רוצה לראות שם, שתפיק בי צלילים מהגרון. ומעוד מקומות נסתרים. תבוא. אני אלבש שמלה לכבודך

-----------

DSM-IV - ANOTHER-TEXT- REVIEW

אשה באה לפני רבי (יהודה הנשיא) ואמרה לו: נאנסתי. אמר לה: ולא ערב לך? אמרה לו: ואם יטבול אדם אצבעו בדבש ויתננה לתוך פיך ביום הכיפורים (לא יהיה ערב לך?) קיבלה (קיבל את טיעונה והתירה).

(במדבר רבה, ט, י)

-------------

http://www.youtube.com/watch?v=HY9ptiYEK0A&feature=related