אפחד לא עדכן אותי שלחץ זה מצרך לא הכרחי חשבתי שחלק מהעניין של להשאר בכושר זה לחץ אולי הולכתי שולל, אבל אני חשבתי שזה חלק מהעניין של להיוולד לתוך העולם הזה חלק מהמהות החומרית, מהמהות המודרנית – פוסט מודרנית יגידו חלקם, מהמות המהותנית כל היום, כולם, כל הזמן מחפשים אחרי התשובה – אחרי הדבר הנכון שייתן את השקט, שייתן את המנוחה. ואיך זה שתמיד שיש מנוחה פתאום זה כבר לא כזה טוב, פתאום מתגעגעים לרעש אז כן, לתומי הנחתי שלחץ הוא גם עניין שזור בזוגיות – בבניית זוגיות, בגישוש אחר זוגיות אבל מסתבר שטעיתי לא, לא, לא – פה הכל צריך להיות על מי מנוחות. השחקן הפזיז בדרך כלל מועף כבר על ההתחלה ומה קרה לאידיאל הנכסף, לפשטות, לאמיתיות, לחופש, לרצונות ולמאווים אז רצתי מהר מדי, כיסיתי את העיניים במלפפונים חמוצים אותו הסיפור חוזר ונשנה, אומנם המהדורה חדישה אבל וואלה זה בדיוק אותו הדבר זה נשמע לי מוכר, אני מזהה את ההתחלה – אז כנראה שלא סתם אומרים החכמים,מה שבא מהר הולך מהר וזה בא ? מה בא בעצם, מה זה היה ? זה היה ?, זה נכון לדבר על זה בלשון העבר ? ויש בכלל טקטיקה נכונה להתמודד עם המצב ? אז אתה פוחד שאני רוצה יותר, אני מנשקת אותך בכתף כשאני הולכת – ראיתי את החננה באף והיא לא הגעילה אותי ואתה לא יודע מה אתה רוצה, זה בגלל שאתה מרגיש שקיבלת אותי ? זה בגלל שהעניין הפך למשעמם ? איך לעזאזל זה קרה כ"כ מהר, איך הפכתי למשהו אצל מישהו בלי בכלל שתהיה לי שום זכות בחירה זה מחרפן אותי כל פעם מחדש הקיטלוגים האלה, ההבניות החברתיות, החוקים, המהלכים הנכונים ואין מה לעשות כנראה החלטת ? זהו זה, גילית את האוצר – הלכתי בדרך הפסיכולוגית אבל וואלה הרווח הכלכלי שבחשבונאות פשוטה אופפת אותך ? משתלטת ? כנראה שזו הבעיה בלזרום, בדרך כלל יש סחף והוא סוחף אותך הרחק מהשימשיה- אתה בודק אם התיק במקום, אם אף אחד לא לקח לך שום דבר, אתה בהולד, לא יכול להשתחרר באמת. זה סתם ביטוי לזרום, אף אחד לא באמת רוצה לזרום – כולם פוחדים מהזרם, רוצים לעמוד על שתי רגליהם ולשמור על עצמם, רוצים לשחות אבל לשלוט – לא להשלט ושלא תחשוב שאתה לא יודע מה אתה רוצה, אתה יודע, אתה יודע מה אתה לא רוצה ואיפה אני בתוך כל זה ? מה עשיתי שהיה כ"כ מרתיע – הצהרתי על כוונותי, השארתי חלק מבגדי זה היה בתום לב, זה לא היה סימון טריטוריה, לא בניתי יסודות של כלום אבל כן אתה פוחד ואתה משליך וזה הדבר הכי דפוק להשוות, אבל אין מה לעשות כנראה, אי אפשר לברוח מהזרם – אנחנו חלק ממשהו, קשה לעשות קאט קשה להתייחס אל האדם שמולך כמו שהוא בלי הסטיגמות והטראומות אז אתה פחדן ואני מלחיצה משהו פה מקרטע, אז עדיף להרים ידיים ולהגיד וואלה בוא נזרום – כל אחד לכיוונו הצילו !
|
אין רשומות לתצוגה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה