אם משרד האוצר לא יתעשת ממש ברגע האחרון, ויעביר סיוע חירום בסך של 30 מיליון ש״ח לבית החולים ״ביקור חולים״ בירושלים, הרי שבית החולים היחיד במרכז ירושלים ייאלץ לסגור את שעריו באופן מיידי ולשלוח לביתם את שבע מאות העובדים המסורים, שבית החולים משמש עבורם לא רק כמקום להושטת שירות רפואי איכותי לחולים ולפצועים הבאים בשעריו, אלא גם כמקור פרנסה, שרובם המכריע יתקשו למצוא לו תחליף הולם.

לאמיתו של דבר, קשה להתמודד עם הטענה כי בירושלים, כעיר, יש מיטות אשפוז בכמות יחסית שאיננה נופלת מכמות מיטות האשפוז הקיימת באזורי הארץ האחרים. קשה גם להתמודד עם הטענה, כי בתקופה בה אנו חיים, אין משמעות קריטית לעובדה שזהו בית החולים היחיד הממוקם במרכז העיר, בסמוך לאתרים בהם בוצעו בעבר פיגועי טרור רצחניים. היום, ב״ה, אין איומי טרור כפי שהיה בעבר וגם זמני ההגעה לבתי החולים האחרים התקצרו בצורה משמעותית.

אבל גם אם מבחינה רפואית אכן יש בירושלים מספיק תחליפים הולמים לבית החולים ביקור חולים  לתת לבית חולים שכזה לקרוס רק בשל העובדה שהוא לא מחזיק את עצמו מבחינה תקציבית, זהו פשע שאין הדעת סובלת.

שלושים מיליון ש״ח בסך הכל דרושים להצלתו של בית החולים. 30 מיליון ש״ח זהו סכום נאה למדי
כשמדובר במושגים של ״עמך״, אבל זהו סכום נמוך, ואפילו זעום, כשמדובר בתקציב ממשלתי להצלת בית חולים המעניק שירותי רפואה מתקדמים לאלפי איש בכל שנה ושנה.

יש במדינה כל כך הרבה גופים ציבוריים שלא מחזיקים את עצמם מבחינה תקציבית, ובכל זאת המדינה מתקצבת אותם במאות מיליוני שקלים. כל המסיתים ומוציאי דיבת החרדים המועסקים במגוון ערוצי התקשורת המסובסדים, כמו רשות השידור, הערוץ הראשון, הערוץ השני, הטלוויזיה ״החינוכית״, הטלוויזיה האנטי חינוכית וכדו׳ כולם ללא יוצא מן הכלל חיים על חשבון הקופה הציבורית. הם מקבלים מהמדינה סכומים שיכלו לסייע בהפעלת עוד עשרות ״ביקורי חולים״, ולמרות זאת, לא נמצא אפילו פקיד זוטר אחד במשרד האוצר, שישאל את הממונים עליו, למה המדינה מסרבת לתמוך בבית חולים שאינו מחזיק את עצמו מבחינה כלכלית, בעוד שהיא מזרימה סכומים כפולים ומכופלים לכל אגודות הספורט ויצרני התרבות הקלוקלת, למרות שגם הם לא מחזיקים את עצמם מבחינה תקציבית? קשה למצוא מילים הולמות לתיאור האבסורד  וליתר דיוק, העוול הנוראי - שבו שחקן תיאטרון או מתאגרף או שדרן רדיו למשל, יחיו על חשבון הקופה הציבורית, בעוד שבית חולים בעל שם, שמעניק שירותי בריאות עוד מלפני שמישהו המציא את המדינה המוזרה הזו, ייאלץ לסגור את שעריו משום שהמדינה מסרבת להעביר לקופתו 30 מיליון ש״ח.

גם אם נגזר עלינו לחיות במדינה הנשלטת על ידי כאלו הסבורים כי הענקת שירותי בידור ושעשועים להמונים עדיפה על הענקת שירותי בריאות, עדיין היה מקום לצפות מהמדינה להבין את מחוייבותה לסייע לקיומו של בית החולים ביקור חולים, ולו רק בשל העובדה שמדובר במקום עבודה שמספק תעסוקה בכבוד לשבע מאות מפרנסים.

בימים אלו, בהם כל יפי הנפש בתקשורת ובמערכת הפוליטית מביעים את סלידתם מחיי העוני ומעלים על נס את הערך הנשגב של ההשתלבות במעגל העבודה, אך טבעי הוא שידאגו קודם כל לאותם שבע מאות מפרנסי משפחות שכבר השתלבו במעגל העבודה וכל מה שצריך זה לסייע להם, ולפחות לרובם המכריע, שלא ייפלטו ממעגל העבודה.

אם באמת מה שמעיק על כל אותם פוליטיקאים ומסיתי תקשורת המובילים את הקמפיין להשתלבות האברכים במעגל העבודה, זה מצוקתן של המשפחות החיות בעוני  מה יותר הגיוני מאשר לצפות מהם שיירתמו קודם כל לעזרתם של עובדי ״ביקור חולים״ העומדים בפני סכנה של היפלטות ממעגל העבודה ?

איך תוכלו להאשים את שלוחי הציבור החרדיים בכך שהם דואגים אך ורק לטובתם של האברכים, בשעה שאתם מתעלמים מסכנת היציאה ממעגל העבודה של שבע מאות משפחות, שכל חטאם הוא שאינם אברכים ?