0

ארבע שנים להיווסדה - חלום שחלמתי בשבוע ה 25 להריון

0 תגובות   יום רביעי, 22/12/10, 10:45

20.09.06

                                                                                                                         שבוע 25

 

חלמתי עלייך בלילה.

אנחנו על חוף, נראה כמו אחד מהחופים של סיני.

מסביב הרים בצבע זהב, שטופים עם שמש רגועה. הכל מסביבנו חול. חול זהב.

ואני יולדת אותך.

לפני הזמן.

כמעט חודשיים לפני הזמן.

אין לידה בחלום, יש רק את הידיעה שהרגע ילדתי אותך, מוקדם, וחוצמיזה כלום. רק את אני וההרים.

אני יחפה לבושה בלבן זרוק כזה, יושבת על החול. גם את בלבן. אני מרימה אותך למעלה ומסתכלת אלייך.

את דומה לאבא שלך.

בוחנת אותי.

שקטה.

כמעט מחייכת אליי.

יש לך שיער, אני מחייכת אלייך.

את שלווה.

אני מחזיקה אותך ואני בהלם.

את כאן.

אני עוד לא מוכנה אלייך.

אני נבהלת.

מסביבי אין כלום.

לא בגדים, לא שמיכה, לא מים, לא צל, לא אוכל, לא בשבילך ולא בשבילי.

אני מפחדת שתמותי מחוסר כל.

ואין לידי אף אחד שיעזור לי.

שילמד אותי.

שיגיד לי מה עושים איתך.

שירגיע.

אני יודעת שבשדיים שלי אין עדיין חלב בשבילך כי באת מוקדם מידי.

ואת שלווה.

מסתכלת עליי ומבט אומר שאין לי מה לדאוג, שיהיה בסדר.

אני מציעה לך שד, כנחמה.

אל תבני על זה, אין פה עדיין כלום.

את פותחת פה קטן, בולעת את הפטמה שלי ויונקת... חלב.

יש חלב.

אני יושבת ישיבה מזרחית.

את שוכבת חצי על הירך שלי ויונקת.

אני מרימה אותך.

את מחייכת אלי עם חלב על השפה ומרביצה גרפס שלא היה מבייש אף בדואי.

אני מחייכת אלייך חזרה.

נרגעת.

מעבירה אותך לצד השני, לשד שני ואת יונקת גם ממנו.

אנחנו יושבות על החול, את בחיקי יונקת. אני מולך מלטפת את הראש.

מאושרת.

ומסביבנו כלום.

והכל בסדר.

  

''

 

דרג את התוכן: