ידועה בציבור תבעה לקבל מחצית הזכויות בעיזבון בן זוגה

מקרה מעניין שניתן בו פסק דין לאחרונה מספר על אישה גרושה עם 2 ילדים מבת ים  שהכירה איש גרוש אף הוא עם 2 ילדים מחולון .

השניים הכירו בשנות השמונים וחיו יחד בדירתו של האיש בחולון, כאשר לטענת האישה היא מכרה את ביתה בבת –ים והעבירה לאיש את כל כספי הדירה ואף השתתפה בתשלומי המשכנתא של דירתו.

האיש נפטר בשנת 2005 לאחר מחלה קשה והאישה הגישה תביעה כנגד ילדיו ודרשה להצהיר כי מחצית שווי הדירה בחולון שייך לה .

האישה טענה כי היא התגוררה בדירה עם האיש במשך 28 שנים ,גידלה את ילדיו וסעדה אותו עד יום מותו וזאת גם מתוקף היותה ידועה בציבור שלו.

הילדים טענו מנגד ,כי האישה חיה עם אביהם רק חלק מהתקופה ולא באופן רציף ולמעשה הצדדים נפרדו לפני כמה שנים בטרם פטירתו ומי שטיפל באביהם הייתה אחותו אשר עברה להתגורר עימו עד ליום מותו.

עוד טענו הילדים כי הייתה הפרדה רכושית בין בני הזוג ואפילו בתקופות מסויימות ניהל המנוח קשרים אינטימיים עם נשים אחרות ולכן לטענתם אין האישה חוסה בצילו של סעיף 55 לחוק הירושה ,אשר קובע כי גם ידועה בציבור יכולה לזכות בעיזבון בן זוגה .

התיק התנהל במשך כמה שנים ובמהלכו הובאו ראיות וכל צד טען את טענותיו ,כאשר הנטל הכבד להוכחה מוטל כמובן על האישה להוכיח 5 אלמנטים מהותיים כדברי כבוד השופט גלובינסקי בפרשת גליקמן והם :

"חמישה מאפיינים עיקריים מביאים בישראל את בת הזוג תחת כנפי ידועה בציבור לצורך ירושה :

א.         ההיבט האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

ב.         ההיבט האמוציונאלי – שהשניים רואים עצמם כבני זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של חיי משפחה שבסעיף 55 לחוק הירושה.

ג.          ההיבט הכלכלי – משק בית משותף. הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.

ד.         כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע. מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" שבסעיף 55 לחוק הירושה.

ה.         היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר. הפרמטר השלישי הנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה".

מאחר וטענותיה של האישה היו מלאים בסתירות ובאי דיוקים ואילו טענות הילדים והעדים שהובאו מטעמם הכריעו את הכף ,נדחתה תביעתה של האישה והיא חויבה בתשלום הוצאות משפט לטובת הילדים .

המסקנה העולה מפסק דין זה, שיש לערוך הסכם ממון וחיים משותפים בין בני זוג המתגוררים יחד וחיים כידועים בציבור ובו להסדיר את כלל חייהם המשותפים, תוך לקיחת כל האספקטים העתידיים ,בכדי שלא להגיע למצבים כגון אלה

 וכדי שכל צד כולל יורשי בני הזוג ידעו מה זכויותיהם כיורשים .

מקרה מעניין שניתן בו פסק דין לאחרונה מספר על אישה גרושה עם 2 ילדים מבת ים  שהכירה איש גרוש אף הוא עם 2 ילדים מחולון .

השניים הכירו בשנות השמונים וחיו יחד בדירתו של האיש בחולון, כאשר לטענת האישה היא מכרה את ביתה בבת –ים והעבירה לאיש את כל כספי הדירה ואף השתתפה בתשלומי המשכנתא של דירתו.

האיש נפטר בשנת 2005 לאחר מחלה קשה והאישה הגישה תביעה כנגד ילדיו ודרשה להצהיר כי מחצית שווי הדירה בחולון שייך לה .

האישה טענה כי היא התגוררה בדירה עם האיש במשך 28 שנים ,גידלה את ילדיו וסעדה אותו עד יום מותו וזאת גם מתוקף היותה ידועה בציבור שלו.

הילדים טענו מנגד ,כי האישה חיה עם אביהם רק חלק מהתקופה ולא באופן רציף ולמעשה הצדדים נפרדו לפני כמה שנים בטרם פטירתו ומי שטיפל באביהם הייתה אחותו אשר עברה להתגורר עימו עד ליום מותו.

עוד טענו הילדים כי הייתה הפרדה רכושית בין בני הזוג ואפילו בתקופות מסויימות ניהל המנוח קשרים אינטימיים עם נשים אחרות ולכן לטענתם אין האישה חוסה בצילו של סעיף 55 לחוק הירושה ,אשר קובע כי גם ידועה בציבור יכולה לזכות בעיזבון בן זוגה .

התיק התנהל במשך כמה שנים ובמהלכו הובאו ראיות וכל צד טען את טענותיו ,כאשר הנטל הכבד להוכחה מוטל כמובן על האישה להוכיח 5 אלמנטים מהותיים כדברי כבוד השופט גלובינסקי בפרשת גליקמן והם :

"חמישה מאפיינים עיקריים מביאים בישראל את בת הזוג תחת כנפי ידועה בציבור לצורך ירושה :

א.         ההיבט האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" בסעיף 55 לחוק הירושה.

ב.         ההיבט האמוציונאלי – שהשניים רואים עצמם כבני זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של חיי משפחה שבסעיף 55 לחוק הירושה.

ג.          ההיבט הכלכלי – משק בית משותף. הפרמטר השני שנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה.

ד.         כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע. מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה" שבסעיף 55 לחוק הירושה.

ה.         היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר. הפרמטר השלישי הנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה".

מאחר וטענותיה של האישה היו מלאים בסתירות ובאי דיוקים ואילו טענות הילדים והעדים שהובאו מטעמם הכריעו את הכף ,נדחתה תביעתה של האישה והיא חויבה בתשלום הוצאות משפט לטובת הילדים .

המסקנה העולה מפסק דין זה, שיש לערוך הסכם ממון וחיים משותפים בין בני זוג המתגוררים יחד וחיים כידועים בציבור ובו להסדיר את כלל חייהם המשותפים, תוך לקיחת כל האספקטים העתידיים ,בכדי שלא להגיע למצבים כגון אלה

 וכדי שכל צד כולל יורשי בני הזוג ידעו מה זכויותיהם כיורשים .

בברכה

מירי כהן,עו"ד

אתר: www.miricohen.co.il