כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חבית הדגים

    ובכן שוב אני עולה על חבית הדגים
    בתקוה שיצא לי משפט מפתח
    אני כבר זמן רב מדי נע בתפזורת רבה.
    כן אני יודע, חבית הדגים
    שלא לדבר על משפטי מפתח
    אבל כבר זמן רב מדי ככה ואנה אני בא.

    -------------------------------
    באשר לתרגומי מקור - כל הזכויות שמורות©

    מניפסט הנוער העזתי

    25 תגובות   יום חמישי, 23/12/10, 00:58

    http://cafe.themarker.com/music/812260/

    שהחמאס ילך להזדיין. שישראל תלך להזדיין. שהפתח ילך להזדיין. שהאו`ם ילך להזדיין. שאונר`א ילך להזדיין. שארצות הברית תלך להזדיין!

    אנו בני הנוער העזתי. נמאס לנו מישראל, מחמאס, מהכיבוש, מהפרות של זכויות האדם ומאדישות הקהילה הבינלאומית! אנחנו רוצים לזעוק ולשבור את חומת השתיקה, העוול והאדישות, כמו שמטוסי האף-16 הישראליים שוברים את מהירות הקול; לזעוק בכל הכוח שבנשמותינו על מנת לשחרר את התסכול העצום שמכלה אותנו בגלל המצב הדפוק שבו אנחנו נמצאים. אנחנו לכודים כמו כינה בין שתי ציפורניים, חיים סיוט בתוך סיוט, בלי מקום לתקווה, בלי מרחב לחירות.

    נמאס לנו להיות לכודים במאבק הפוליטי הזה; נמאס לנו מהמטוסים החגים מעל בתינו בלילות שחורים כפחם; נמאס לנו מחקלאים תמימים שנורים באזור החיץ, רק מפני שעיבדו את אדמותיהם; נמאס לנו מגברים מזוקנים שמסתובבים עם נשק, אשר מכים או עוצרים צעירים המפגינים למען מה שהם מאמינים בו; נמאס לנו מחומת הבושה, שמפרידה אותנו משאר הארץ וכולאת אותנו באזור שגודלו כגודל בול דואר; נמאס לנו שמתארים אותנו כטרוריסטים, פנאטים תוצרת בית עם מטעני חבלה בכיסינו ורוע בעינינו; נמאס לנו מהאדישות שבה אנו נתקלים מצד הקהילה הבינלאומית, המומחים לכאורה שמביעים דאגה ומנסחים החלטות, אבל פחדנים מכדי לאכוף כל החלטה שהיא; נמאס לנו מהחיים המחורבנים שלנו, מלהיות כלואים על ידי ישראל, מוכים על ידי החמאס ולהיתקל בהתעלמות שאר העולם.

    מהפכה מתעוררת בתוכנו, תסכול ומורת רוח כבירים שישמידו אותנו אם לא נמצא דרך לתעל את האנרגיה הזאת למשהו שייקרא תגר על הסטטוס-קוו ויעניק לנו תקווה כלשהי.

    הקש האחרון שגרם לליבותינו לרעוד מתסכול וייאוש אירע ב-30 בנובמבר, כאשר קציני חמאס הגיעו ל`פורום שארק לנוער`, ארגון נוער מוביל (www.sharek.ps), עם הרובים, השקרים והאגרסיביות שלהם, גירשו את כולם החוצה, עצרו כמה אנשים ואסרו על המשך פעילותו של `שארק`. מספר ימים לאחר מכן, מפגינים שהפגינו מול `שארק` הוכו וכמה מהם נעצרו. אנחנו באמת חיים בסיוט בתוך סיוט. קשה למצוא מילים לתאר את הלחץ שבו אנו נתונים. בקושי שרדנו את מבצע `עופרת יצוקה`, כאשר הישראלים הפגיזו לנו את הצורה ביעילות רבה, השמידו בתים לאלפים, אך חיים וחלומות רבים אף יותר. הם לא נפטרו מחמאס כפי שהתכוונו, אבל הם הפחידו אותנו לנצח וגרמו לכולם להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שכן לא היה לאן לברוח.

    אנחנו בני נוער ולבנו כבד. אנו נושאים בקרבנו כבדות כה כבירה, עד כי אפילו מהשקיעה קשה לנו ליהנות. כיצד נוכל ליהנות ממנה כאשר עננים קודרים מכסים את האופק וזיכרונות עגומים חולפים לנגד עינינו בכל פעם שאנו עוצמים אותן? אנחנו מחייכים על מנת להסתיר את הכאב. אנחנו צוחקים על מנת לשכוח את המלחמה. אנחנו מקווים על מנת לא להתאבד, כאן ועכשיו. במהלך המלחמה קיבלנו את ההרגשה הברורה שישראל רוצה למחוק אותנו מעל פני האדמה. במהלך השנים האחרונות, החמאס עשה כל שביכולתו על מנת לשלוט במחשבות, בהתנהגות ובשאיפות שלנו. אנחנו דור של אנשים צעירים שמורגלים להתמודד עם טילים, ולעשות את מה שנראה כבלתי אפשרי - לחיות חיים נורמליים ובריאים, כשאנחנו נסבלים בקושי על ידי ארגון אדיר שהתפשט בחברה שלנו כמו סרטן זדוני, הזורע הרס והורג את כל התאים החיים, את כל המחשבות והחלומות שעומדים בדרכו, כמו גם משתק את האנשים בשלטון האימים שלו. וזאת בלי להזכיר את הכלא שבו אנו חיים, כלא שמופעל על ידי מדינה דמוקרטית, לכאורה.

    ההיסטוריה חוזרת על עצמה בצורה האכזרית ביותר ונראה שלאיש לא אכפת. כאן בעזה, אנחנו מפחדים להיעצר, להיחקר, לקבל מכות, לעבור עינויים, להיות מופגזים, למות. אנחנו פוחדים לחיות, כי כל צעד שלנו צריך להיות שקול ומדוד, ישנן הגבלות בכל מקום. אנחנו לא יכול ללכת כרצוננו, לדבר כרצוננו, לעשות כרצוננו, ולפעמים איננו יכולים לחשוב כרצוננו, כי הכיבוש כבש את לבנו ושכלנו, והכאב כה עז וגורם לנו לרצות לבכות אינספור דמעות של תסכול וזעם!

    אנחנו לא רוצים לשנוא, אנחנו לא רוצים להרגיש את הרגשות האלה, אנחנו לא רוצים להיות הקורבנות יותר. מספיק! מספיק עם הכאב, מספיק עם הדמעות, מספיק עם הסבל, מספיק עם השליטה, ההגבלות, ההצטדקויות הלא צודקות, האימה, העינויים, התירוצים, ההפגזות, הלילות חסרי השינה, האזרחים המתים, הזיכרונות השחורים, העתיד העגום, ההווה שובר הלב, הפוליטיקה המעוותת, הפוליטיקאים הפנאטיים, השטויות הדתיות, מספיק עם הכליאה! אנחנו אומרים `מספיק`! זה לא העתיד שאנחנו רוצים.

    אנחנו רוצים שלושה דברים: אנחנו רוצים להיות חופשיים. אנחנו רוצים לחיות חיים נורמליים. אנחנו רוצים שלום. האם אלה בקשות מוגזמות?

    אנחנו תנועת שלום המורכבת מצעירים בעזה ותומכים במקומות אחרים, ולא נשקוט עד שכל אדם בעולם ידע את האמת על עזה בעוצמה שלא תאפשר להסכמה שבשתיקה או אדישות מופגנת להמשיך להיות מקובלות.

    זהו המניפסט לשינוי של הנוער העזתי!

    אנחנו נתחיל בכך שנשמיד את הכיבוש שבתוכנו. אנחנו נשתחרר מהכלא המנטאלי הזה ונזכה שוב בכבודנו העצמי. אנחנו נישא ראשנו בגאון למרות שניתקל בהתנגדות. אנחנו נעבוד יומם וליל על מנת לשנות את התנאים המחפירים שבהם אנחנו חיים. אנחנו נבנה חלומות בכל במקום שבו ניתקל בחומות.

    אנחנו מקווים רק שאתה, כן אתה שקורא את ההצהרה הזאת עכשיו, יכול לתמוך בנו.

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/11/12 18:31:
      בהצלחה, אבל במקום להגיד לישראל ללכת להזדיין (זו המדינה האהובה שלי), כדי שאני אוכל לתמוך בכם בלב שלם, ואני רוצה לתמוך בכם, פשוט תגידו שאתם רוצים לחיות. גם אנחנו רוצים לחיות. מאחלת לכם רק טוב בע"ה ובקרוב. מקווה שלא יפגעו חפים מפשע. אני חושבת שכל העולם צריך להתערב ולעזור לכם. לגבי "כלואים בעזה" גם אני "כלואה בישראל" - אין לי מעבר חופשי מחוץ לישראל כי העולם בנוי כך שיש מדינות מדינות ולכל מדינה יש את האזרחים שלה ואת האדמה שלה. אני כמובן לא כלואה בישראל, אני חיה פה בשמחה ורצון והכרת תודה על שיש לי מדינה, אבל גם אני לא יכולה לחיות במדינות אחרות (אם הייתי רוצה), וכניסה לארץ אחרת היא רק לתקופה קצובה מראש כאורחת. מגיע לכם לחיות חיים טובים מלאים ונורמלים, גם לי מגיע וגם לכל אחד אחר, כל עוד אין לו כוונות לפגוע באחרים. חמאס לא נכללים בהגדרה הזו, אתם כן. בתקווה שמעט מן האור ידחה הרבה מן החושך. בע"ה שיבוא שלום בקרוב.
        20/11/12 01:02:
      חברים מישהו יודע מה השם של השיר ???
        19/11/12 00:16:
      הכי פשוט הרי זה לבדוק דרך גוגל אם אכן קיים ארגון כזה. ואכן הוא קיים - אך בגדה ולא בעזה. כתובת האתר שלהם http://www.sharek.ps/ יש פוסטים מעודכנים להשבוע 12.11.12 אפשר לפתוח את האתר ולעשות תרגום של גוגל (קלוקל אמנם אבל נותן מושג). מאחד הפוסטים (לא ברור ממתי) מסתבר שהפורום בעזה נסגר על ידי השלטונות וכל המאמצים של הפורום מהגדה להתנגד להחלטה לא הועילו. http://www.sharek.ps/prees-releases-news-251-ar אז כן, הלוואי וירבו כמותם .
        19/11/12 00:06:
      זה חומר שנכתה ב2010 ואין הוכחות מי כתב ..ואם אכן נכתב ע"י נוער פלסטיני...
        18/11/12 23:20:
      וואוו. מדהים. נוגע ללב. ליבי איתם. עצוב.
        18/11/12 02:00:
      הלואי שנוכל בקרוב, אתם ואנחנו לשבת ביחד, לשתות קפה ולרקום חלומות
        18/11/12 00:18:
      אני מסכים עם כל מה שהגברת מתחתי רשמה, אני שולח אהבה ותקווה ומקווה שיום אחד נוכל באמת לשבת ביחד, אל תפסיקו לקוות! בבקשה!
        17/11/12 23:55:

      אז אם אתה פוגש מי מהם תמסור להם ממני, שהלה אמרה:

      שאם היא היתה נולדת וגדלה בעזה, אז היא בטח היתה חברה טובה שלהם, וחושבת בדיוק אותו דבר כמוהם.

      שהיא מעריצה אותם שהם לא נסחפים לרוע, אכזריות ואלימות כמו שמפעילים עליהם - שזאת גדלות רוח לכאוב כך, אבל עדיין לבחור ברוח של שלום.

      תמסור שגם אני לא סובלת את הממשלה שיש כאן, ושהייתי רוצה לראות עזה פתוחה, וחמאס מפורק ואנשים שפויים וחופשיים.

      וגם שבבחירות אני אצביע למפלגה שחושבת עליהם ותהיה בעד פתרון למצב המתסכל הזה

      ותמסור שיש פה גם אנשים חכמים ומרבי-חמלה, שלא יכולים לסבול את המחשבה שהם מותקפים עם מטוסים ופצצות, ללא מקלטים וללא הגנה, ושאני יכולה לדמיין (טיפה, כי אני באמת לא מתיימרת) מה זה אומר לחיות בפחד מתמיד.

       

      וגם שאני מאמינה באהבה

      ומשגרת להם אותה

      ושהם לא לבד

      ואם אזכר בעוד משהו

      אחזור

        17/11/12 17:28:
      נעים לקרוא משהו עם אופטימיות לעתיד דווקא בימים אלה. אולי בכל זאת יש תקווה
        15/11/12 12:31:
      ביום הזה זה בדיוק מה שאני חשה. הנה, יהודיה מר"ג וערבים (אולי מוסלמים) מעזה מרגישים אותו דבר. די להרג ולשנאה. אדם הוא אדם!
        20/11/11 13:03:
      מדהים ומקסים. האם יש דרך לעזור להם ?
        2/6/11 23:49:
      סחטיין על התרגום. בסוף סגרו אותם?
        24/1/11 00:16:
      אני תומכת בהצהרה הזאת... אולי לא במלוא מובן המילה אבל כן, השחרור מתחיל מתוכם ואם הם רואים בעצמם אלטרנטיבה לנוער העזתי שנכנע לחמאס והולך לצד האחר הלוחמני, אז אני איתם...
        30/12/10 12:30:

      צטט: דני נ נגריה 2010-12-30 12:13:25

      אם זה אמיתי ואם לא...עלו והצליחו! תומך בכם מכל הלב!

       

      תודה. גם אני צריך לצבוט את עצמי לפעמים במציאות הכיבוש הישראלי. אבל זה אמיתי מאד.

        30/12/10 12:13:
      אם זה אמיתי ואם לא...עלו והצליחו! תומך בכם מכל הלב!
        28/12/10 21:07:

      צטט: עצבן 2010-12-28 20:12:23

      מדהים. (ברור שיש צמאי חופש בעזה, מה שמדהים הוא שהם מאפשרים לעצמם להתבטא בחופשיות שכזו).
      למה אין קישור למקור?
      האם יש עוד טקסטים עזתים בנוסח הזה?

       

       

      יש קישור לאתר הבית שלהם, משם זה לקוח. הנה זה פה

        28/12/10 20:12:
      מדהים. (ברור שיש צמאי חופש בעזה, מה שמדהים הוא שהם מאפשרים לעצמם להתבטא בחופשיות שכזו).
      למה אין קישור למקור?
      האם יש עוד טקסטים עזתים בנוסח הזה?
        28/12/10 18:21:
      אני ממש מבינה , את התסכול, הזעם, והעצבים, שהמצב עושה, נכון מאוד אנחנו רוצים שקט, ולחיות בצניעות, ולא מעניין אותנו ,
      נכון שהם בעליי הכוח יכלו כבר לעשות שלום, למה זה מתעקב? הלוואי שיסתדרו
      אילנה
        28/12/10 02:46:

      צטט: choni 2010-12-27 17:26:27

      עצוב, מקומם, מתסכל.

       

      "ההיסטוריה חוזרת על עצמה בצורה האכזרית ביותר ונראה שלאיש לא אכפת.."

      למשל זה?

        27/12/10 17:26:
      עצוב, מקומם, מתסכל.
        23/12/10 10:00:
      אוף זו מילת מפתח.
      תודה
        23/12/10 06:21:
      אוף. רק לחשוב על כל החלומות והתקוות לעתיד שמתרסקות שם.איזו סיטואציה בלתי אפשרית זו עבור הצעירים האלה.
      תודה שהבאת..
        23/12/10 01:39:
      תודה על התגובה.
      אם זה לא היה ברור מספיק, מדובר בתרגום של המניפסט של ארגון "שארק" ארגון נוער עזתי שעומד בפני איומי סגירה ע"י החמאס, והם הוציאו את המניפסט הזה בערבית כדי, אולי, לנסות ולהציל את מעט השפיות שנותרה במקום ובמציאות הנוראיים אליה נקלעו.
        23/12/10 01:31:
      התאור שלך באמת נוגע ללב
      ויש לי הרבה אנשים ברשימה שהייתי
      שולחת "להזדיין" כבקשתך...
      רק שזה טוב מידיי בשבילם.
      יש לי בעיה עם ההצהרה שלך כ"אנחנו"
      כי אין באמת אנחנו
      כל אדם ודעותיו הוא
      ואם היתה דיעה אחת או
      שתיים אפילו היה מסתדר הכל
      אני יודעת ושומעת מחברים שלי בעזה
      על הענויים שעוברים ע"י החמאס
      וכל עוד תרשו לזה לקרוא זה ימשיך
      חאמס=אחמדינגאד
      ואני שואלת את עצמי הרבה פעמים
      האם יש תקווה...?
      זה רק האנשים, אני ואתה
      הקשר האמון ההדדי, והאהבה
      שיוכלו להעצים את הרשע
      לא ממשלות ולא נשיאים
      אז כל אחד ודעותיו הוא
      למה לומר אנחנו?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      zidani
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין