ערב לאחר ערב ראש השנה חזרתי לביתי אחרי יומיים עמוסים בילויים משפחתיים.

השכבתי את הקטנה לישון,

עוד לא הספקתי אפילו לפרוק את התיק שארזתי ליומיים והתיישבתי לי סוף סוף מול המחשב.

משמאל למחשב, חלון המשקיף על המטבח.

רעש קל מהמטבח לא הטריד אותי יותר מידי.

מכירים את הרעשים האלה, שהחדרים בבית מתעוררים לחיים בשעות הלילה?

אבל עוד רגע שעבר ועוד רעש דומה גרמו לי להסיט את מבטי לעבר המטבח ולפגוש שם עכברוש, עומד לי על אדן החלון ובוהה בי בחזרה.

עכברוש!

צרחה!

קפיצה!

מטאטא להגנה עצמית!

תגובה מהירה ( סחה עלי )!

הוא מסתובב, אני רואה את הזנב על אדן החלון, נעלם.

סוגרת את החלון, מצטמררת, רוצה להקיא אבל מתאפקת, יוצאת מהמטבח ומתיישבת להירגע.

מזל שהוא ברח.

צלצלתי לאבא, הייתי חייבת לשתף מישהו בחוויה הדוחה.

אבי "נסער" כמעט כמוני ענה לי בנון שלאנט מהול באדישות "מזל שברח, באמת מגעיל".

או ככה חשבתי.

עשר דקות מאוחר יותר, שוב רחש מן המטבח, אני שוב מסיטה מבטי אל עבר המטבח והפעם הוא, המחוצף עם השפם והזנב עומד לו לא פחות ולא יותר על השיש במטבח ונותן בי מבט של "איפה החדר שלי אני רוצה לפרוק את המזוודות".

צרחה!

עוד צרחה!

תלישת שיערות!

שוב מטאטא !

ריצה למטבח במהירויות שטרם נרשמו לי אי פעם (אפילו לא בימים הטובים).

סגירת דלת!

שוב צרחה!

אמא,

אבא,

אלוהים,

זה נראה לך רציני ??

טלפון לאבא- לא עונה, טלפון לאמא, לא עונה, טלפון לדודה, היא נוהגת...

אמא לוקחת את הטלפון, יש לי עכברוש בבית אמא, מה עושים?

אמא עונה בלי היסוס, תארזי את התיק והילדה שתי דקות אני למטה.

חצי דקה, תיק עוד לא פרוק, ילדה ישנה + סמיכה על הכתף, 30 שניות הייתי כאן.

למחרת...

מלכודת, גבינה נקניק, תהיות, למה אני?

( בנסיבות אחרות יכול מאוד להיות שהייתי מלטפת אותו אבל עם פולשים לא אסתטים יש לי בעיה עקרונית! )

ארבעה ימים אחרי, עכברוש אין, מלכודת ריקה, סימני עכברוש ברחבי הבית אין. רק בפינה איפה שראיתי.

אמא, אני נקיון נקיון נקיון, שעות על גבי שעות, שאיפה בלתי מבוקרת של אדי אקונומיקה למרחקים ארוכים.

נגמר, הוא הבין שאין פה מה והלך לבד.

חזרנו הביתה.

שבוע וחצי אחרי הוא רץ לי מתחת לרגליים במטבח לכיוון המרפסת של המטבח והתנור.

החתולה שלי סוף סוף נזכרה מה היא אמורה לעשות כשמשהו רץ לך בין הרגליים וסגרה עליו בפינה של התנור.

שוב תיק, ילדה, שמיכה, מונית, אמא אבא אני מגיעה.

מדביר. יקר!!!! 350 ₪, הבטיח תוך יומיים לגמור עם הסיפור.

לקח ארבעה, המון חרבוני עכברושים וצחנה בריח מוות כדי ללכוד את הייצור המזונב, בסופו של דבר במלכודת שאבא שלי שם שבועיים לפני בחינם.

מה הסתבר?

1. הוא עבר לגור לי בתוך התנור, במאחורה שלו, ( ובדיוק שבוע לפני הבאתי עוגת דבש לגיסתי )  התחפר לו בתוך צמר הסלעים ועשה לו זולה, יעני, אושפיז בצורת עכברוש.
2. לא הלך, היה שותף לדירה במשך שבועיים.
3. אני רוצה להתקלח שעות..
4. מחשבות על מוות, גועל, מקלחות ארוכות ומחלות עתיקות לא עוזבות אותי.
5. בנתיחה שלאחר הפינוי הסתבר: לא עכברוש כי אם חולדה. 
6. זה משנה?
7. מסתבר שכן.
8.  עכברושים מגעילים וזהו.
9. חולדות לעומת זאת, מגעילות וחכמות, נלחמות על הבית ( נכון מנחם?? )
10. קשה לפנות אותן. 
11. זה מסביר את הפתק שמצאתי בתנור שבוע אחרי..
12. "יהודי לא מגרש חולדה - מאוכזב -  rat באטלר"!