מאזינה לקולות......
מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
ובעיקר המון ממני.
פוסטים פופולאריים
-
אולי זה היום שלי......
4/9/07 | 7536 צפיות
-
השיר שלו ושלה.
8/10/07 | 4358 צפיות
-
סדרות הטלוויזיה הבלתי נשכחות שלי......
5/3/08 | 31658 צפיות
-
הסרטים הישראליים הטובים ביותר......
17/9/08 | 30240 צפיות
-
היי סמפדוריה, בראבו על הלנצ'יה/ מחווה לסרט כבלים
11/2/08 | 11444 צפיות
-
רק על עצמי לספר ידעתי והפעם......
19/9/07 | 6668 צפיות
פוסטים אחרונים
- בביפ מרגישים כבר את הלחץ 25/7/10
- לכו תשרדו מתקפת צבע או אירוע ההשקה של הישרדות אולסטארס 4/6/10
- פול אנקה בראיון בלעדי בתכנית שלי 21/5/10
- עד שהגיע הערב ההוא... 18/4/10
- סופר נני מגיעה לביקור... 24/3/10
- כל מה שרציתם לדעת על גמר האח הגדול ולא אמרו לכם 7/3/10
הרגעים הכי טובים בקולנוע......
למי מאיתנו אין רגע אחד מסרט שראה שצבט לו ככה טוב בלב? למי מאיתנו אין סרט שמלווה אותו כל החיים, שרגעיו כ"כ יקרים לליבו.
כשחשבתי על הרגעים המרגשים והיפים שלי בקולנוע, היה לי קשה להחליט.כי באמת שראיתי המון סרטים. אין יום שאני לא צופה לפחות בסרט אחד, אז תעשו את החישוב.
אבל לא כל הסרטים חודרים באמת פנימה. כל סרט מספר סיפור, לפחות מנסה.
יש סרטים שיש בהם רגע אחד, מסוים, שלא נשכח. חלק גדול מהפעמים, השיא מגיע בסופו של הסרט.
הנה כמה מהרגעים הטובים שלי:
- סצינת הסיום של הסרט הניצולים על גבעה, השיר "הליכה לקיסריה" ברקע, ואז הם מניחים אבן על קברו של שינדלר בהר הזיתים, יחד עם השחקנים שגילמו אותם בסרט. ( רשימת שינדלר )
- איטי ואליוט רוכבים על אופניים באוויר, לונג שוט שלהם על רקע הירח המלא והסקור המוסיקלי הכ"כ מדהים של הסרט. ( אי.טי חבר מכוכב אחר )
- פורסט, מספיד את אהובתו כשהוא בא לבקר בקברה ומתוודה על אהבתו. ( פורסט גאמפ )
- גווידו מתרגם לחבריו בצריף, את מילותיו של קצין נאצי, במחנה הריכוז. התרגום קשור למשחק שסיפר לבנו שמשחקים במחנה, על מנת שלא יפחד ואין לו קשר למה שנאמר בפועל.( החיים יפים )
- דברה קר ויול ברינר, רוקדים ואלס, באחת הסצינות הקלאסיות בקולנוע, Shall we dance? One, two, three and ( המלך ואני )
- ילדי וון טראפ ומריה שרים את שיר הדו רה מי. ( צלילי המוסיקה )
- אוטו פרנק מתמוטט בחדרה של אנה פרנק לאחר המלחמה, כשמבין שהוא היחיד ששרד. ( אנה פרנק – הסיפור המלא )
- הסבתא מפזרת אבקת סוכר שהיא רעל על הסופגניות של נכדיה, ( פרחים בעליית הגג )
- פאטץ אדאמס, נפגש בפעם הראשונה עם ילדים חולי סרטן במחלקה, שם משאבת חוקן הופכת לאף ליצן, סיר לפיפי הופך לנעל. ( פאטץ אדאמס )
- מייקל קורלאונה משתטח על מדרגות , אחרי שבתו יקירתו, נרצחת וצועק צעקה חרישית השמיימה. ( הסנדק 3 )
- אהרלה צועק על המנהלת שמסתירה את ההודעה הטלפונים שקיבלה: מה יש כאן להבין? יוסי צוויליך נהרג". ( בלוז לחופש הגדול )
- סקרלט אוהרה אומרת בבכי, את המשפט הקלאסי"after all tomorrow is another day" ( חלף עם הרוח )
ובמיוחד לאור הידיעה המצמררת כ"כ על מותו של ישראל פולי פוליאקוב, לא נוכל לשכוח את דמותו כסרג'יו קונסטנצה, בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" ומשפטים כמו " על פיוג'י שמעת?" ו " תחי מדינת ישראל" במבטא רומני כבד. יהי זכרו ברוך.
ויש עוד כ"כ הרבה רגעים טובים ויפים.
אלה הראשונים שעלו במוחי.
מחכה לשמוע את הרגעים הקולנועיים שלכם...... |
תגובות אחרונות
-
Design4U
בתגובה על אני אוהבת ת'קולנוע :-)
-
Alila Pop
בתגובה על אולי זה היום שלי......
-
נהוראיגורן
בתגובה על הסרטים הכי גרועים שנעשו בקולנוע......
-
ronidan
בתגובה על סיפור עתיק יומין, גם המנגינה
-
מתי mati
בתגובה על בואו להתכרבל יחד עם הסרטים הכי רומנטיים......
-
stimpy girl
בתגובה על Haleluyah
תגובות (116)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באתי לבקר את הפוסט הישן הזה, שעדיין לא נס ליחו.
הנה קטע שלם מסרט
אני חושבת שאם מדברים על רגעים גדולים... אין ספק שמוזיקה טובה עוזרת.
לא מכירה את כל הרגעים, אבל שמחה ששיתפת אותנו.
על הפרוייקט שלי אתה יכול לפנות אליי ואשלח לך חומר.
הולי האנטר ובחרת רגע נהדר.
רגע נהדר.
קודם כל: אני הולך לבקש ממך חברות בגלל הפוסט הזה.
כסינימאניאק זה רעיון גדול לחלוק רגעים מרגשים בקולנוע.
אבל יש "מיליונים" כאלה, אז אזכיר כמה שעולים בזכרוני כרגע (ולא לפי סדר עוצמת הריגוש):
השיחה שמנסה לנהל ג'ק ניקולסון עם אביו ב"רסיסי חיים"
פניו של הילד ב"אביב קיץ סתיו חורף" כאשר הוא מבין מה עשה לצפרדע בנהר
סצנת האונס ב"מעין הבתולים" (בהשוואה לסצינה דומה ב"בלתי הפיך").
"כתם אנושי": הנסיעה ברכבת של לאחר שאהובתו מגלה את אימו הצבעונית.
הרחצה בנהר עם האהובה ב"שעת הצוענים"
ואחרון-אחרון חביב ולא מתאים (אבל אני מוכרח): קטע משותף ("כשהקדושים צועדים בסך") של לואי ארמסטרונג ודני קיי ב"חצוצרת הקסם".
אה, נזכרתי:
איפה אני קורא על הפרוייקט שלך "קסם של קולנוע"?
אמממ....שיט שכחתי את שמה...תיכף אזכר..
בסרט: הפסנתר.
היא מנגנת והוא מלטף אותה תחת השולחן.
תנאים של חיבה, סרט מרגש מאד.
והיה שם ג'ק ניקולסון.
בטמפופו זכורה לי סצינה מטריפת חושים עם אוכל.
טס קיבל שלושה אוסקרים
בואי נזבכיר אחד נוסף שקטף 4 ,
terms of enderments "תנאים של חיבה" עם שירלי מק'ליין ודברה ווינגר , ג'ק ניקולסון גם היה שם או דה נירו?
קטע בו הבת ווינגר , אומרת סלאמת ןץכף מחזירה ציוד בשל מחלת הסרטן שלה מול המשפחה, האמא מקליין ,-קטע מרגש ונוגע.
טאמפופו היפני , אני כבר לא זוכר על מה הסרט , נו יחסים בין יפנים ליפניות בטוקיו , אבל כל הסרט חגיגת צבע משמחת של מזון
גם מי שלט אוהב/ מכיר יפני - מתחיל להיות רעב.
"האגם המוזהב" - עוד איזה זוכה אוסקר עם פונדה ונוספים
יש שם ציור יפה של מערכת היחסים בבית /במשפחה בין
הדמויות.
אה, קלאסיקה אמריקאית במיטבה.
It's a Wonderful Life
(העתק והדבק, אני לא יכולה לתת לינק) - הסצינה על הגשר בשלג
Help me Clarence
I want to live again
http://www.youtube.com/watch?v=ErrzjGCi3gY
לא מכירה.
בהזדמנות.
סרט חובה .,אהבה כפויה של בת אצולה שבכדי לשמוא על מעמדה מתחתנת עם הלא נכון בניגוד לרצונה
אני חושב 1983 פלוס מינוס,.....
יש עוד סרטים אזכר , ואבוא לבקר,
ביי צפייה נעימה.מתי את רואה אותו ?, אשמח לבוא לראותו שוב
פופקורן עלי.
סוף סוף משהו שאינה מכירה.
מאיזו שנה הסרט?
טס /רומן פולנסקי?
אנהסטסיה קינסקי - נוגסת בתות שבין אצבעותיה
אחת התמונות החושניות בקולנוע.
וגם לך , בחירות נהדרות.
here's to you kid
לא מצליחה לפתוח, איזה סרט זה?
http://www.youtube.com/watch?v=ErrzjGCi3gY
לא לשכוח את סרט הסרטים... אני לא חושבת שיש לב אחד שלא נמס...
נהדר!
אהבתי, אהבתי, אהבתי.
פשוט ללקק את האצבעות מהטעם המשובח שלך.
אחד הרגעים הטובים של הקולנוע :
סצינת הסיום של בילי אליוט
בילי אליוט הבוגר - מאחורי הקלעים של הבלט המלכותי מכין את עצמו לכניסה
משפחתו וחבריו (כולל חבר הילדות עם בן זוגו ) מצפים באולם נרגשים
- המתח אדיר -
ואז הכניסה - ריחוף באוויר
קאט.
מאסטר פיס
קרין, "גנבת" לי את ET ממריא לשמיים באופניים...
לפיכך, הילד שבי נאלץ להסתפק בילד קווין מ"שכחו אותי בבית" מנצח את הפושעים שפרצו לביתו.
ובאותו עניין - ה"אינפנטיל" שבי מתענג על כל רגע שבו ברוס ויליס מכסח את הרעים ב"מת לחיות".
הרגשן שבי נזכר בקרב הגורלי ב"גליפולי", לצלילי האדאג'יו של ויואלדי.
ומבחינתי - כל רגע בסרט "שמש נצחית בראש צלול" הוא פנינה!
יא, עשית לי צמרמורות.
איזה טעם משובח.
הרגעים שטרם נמחו מעיניי:
ג'לסומינה נפרדת בזמפאנו. היא מעבר לגדר וכל פניה הן כאב אחד גדול של אהבה (ג'ולייטה מסינה ואנתוני קווין ב"לה סטראדה").
שניים עומדים בגשם. הם אוהבים. אין ספק בזה בכלל. (אודרי הפבורן, "ארוחת בוקר בטיפאני'ס").
סלמה עומדת על הרכבת ומתוודה על עוורונה. הוסיפו לזה שיר יפיפה (I've seen it all) וסצנה שצולמה באופן סמלי בעזרת 100 מצלמות (!).
(ביורק ב"רוקדת בחשכה").
הומה רוחו בחדר ההלבשה. הזיכרון מתדפק בראשה. הוא מתחיל מקול של דפיקות על חלון המונית ואז אנו נשאבים חזרה לסצנה בה אסטבן מבקש ממנה חתימה. זיכרון יכול להתחיל בקול ("הכל אודות אמא").
אחותה והיא מקדימה. הוא במושב האחורי. למה הוא האזין לאורך כל הסרט? לשיר המתנגן בווקמן שלו. הוא נותן להן להקשיב והם נוסעים ושרים. Resistire. שיר שנלחם למען הקיום. רגע חם ומרגש ומילות השיר מרחפות עליי כבר שנים ברגעים של יאוש. (אנטוניו בנדרס, ויקטוריה אבריל ב"קשור אותי, אהוב אותי).
ידה עטויית כפפת תחרה שחורה מחליקה על קיר חדר המדרגות. סו לי ג'ן מעולם לא אבדה בלבו של צ'ו. ואז מראה הרכבת הנוסעת ל"2046" והגיבור בתוכה. איש מעולם לא חזר משם. מהאהבה. (טוני לונג ולי גונג, "2046")
חגיגה משפחתית לרגל שחרורה של מייבל מבית החולים. ניק מנסה לשגע אותה אך היא שפויה להחריד. ואז היא מבקשת מאביה:
"father can you stand up for me?". האב נראה מבולבל. היא חוזרת על הבקשה והוא קם מן השולחן ונעמד. רגע קשה וכואב. (ג'ינה רולנדס ב"אשה תחת השפעה").
היא מטפסת על גג בניין. הוא מבטיח שיתפוס אותה. הכל שאלה של אמון, לא? ואז היא קופצת. הוא תופס. היא מחייכת: עכשיו אתה. (אדריאן שלי ז"ל ומרטין דונובן ב"אמון הדדי").
הוא והוא בבית קיץ צבעוני, מוקף צמחיה. ברקע מתנגן "באנג באנג" של שיילה (אתם בטח מכירים אותו מ"קיל ביל") והוא רוקד לפני אהובו. בתחילה רואים את הגב החטוב שכל שריר זז בו בגמישות מופלאה. איזו סצנת פתיחה! ("השמלה" של אוזון). זהו גם הרינגטון שלי.
יכולתי להמשיך עוד ועוד. הסצנות והרגעים חיים בי והשפיעו עליי רבות, ללא ספק.
אינדי לנצח.
שיר הנושא מתוך הסרט?
הי קרינוש
אני אוהבת סרטים קיצים.
הסרט שיש לו המון נוסטלגיות בישבילי זה הסרט "החתונה של החבר שלי" עם גוליה רוברט.
הייתי עם ידיד שלי ראינו אותו בקולנוע והחלטנו שאם לא נתחתן עד גיל מסוים נתחתן אחד עם השני כמו בסרט.
הוא כבר התחתן אז זה לא רלוונטי .אבל הרעיון מתוק כחוויה.
אחרי זה שוב הלכתי לסרט עם חברה טובה ושיר מתוך הסרט תמיד מזכיר לי אותה ולה אותי.
כיף שיש סרטים שמדברים אלינו.
בכל תקופה זה אחרת .
סוף שבוע מדהים .
עינב בר
בחירות מעניינות.
אהבתי.
"דליקטסן.הסצינה הרעשנית שמכניסה לקצב את כל הבניין, החל ממנפח הצמיג, דרך הקצב שמשחיז סכין, עובר בצבע שקשור וצובע תיקרה, דרך החובטת בשטיחים הזקנה וכלה בזוג שמזדיין לו בסבלנות בקצב הרועש הזה."
זה קטע שעבורו כדאי לחיות!!!!
נקרעתי מצחוק בקטע הזה...
אני זוכרת שפעם ראשונה ראיתי אותו בסנימנטק...ב 92 משהו כזה....ומאז יש לי אותו...
אבל זה
בלתי
נשכח!
גאונות לשמה!
וואו..
נזכרתי בכמה:
אקספרס של חצות...ראיתי אותו מליון פעם...הקטע שהוא מצליח להשתחרר במדים של סוהר, המוסיקה הבלתי נשכחת.
בסרט "בדרך למטה" מייקל דאגלאס בתפקיד מדהים....לפני שיורים בו, הוא נראה מותש ומבולבל מהיום ההזוי שעבר..לא מבין מה רוצים ממנו...רגע עצוב. סרט בועט שיישאר תמיד.
עוד אחד -סרט היסטורי "אל-סיד"
עם צ'רלסטון אלסטון....אחרי שהוא מת, שמים אותו על סוס..כאילו הוא חי...והוא דוהר....אל תוך הים...
מחזה מצמרר.
ועוד אחד אחרון..
כוכב הקופים, הגירסה גם עם צרלסטון, שבה הוא רואה את פסל החירות עמוק בחול הים ומבין היכן הוא נמצא......
:)
וואו, לילך.
איזו השקעה.
ידעתי שיהיה לנו טעם דומה.
מקסים.
את מוזמנת כמובן לכתוב דוגמאות נוספות.
היי קרין,
ראשית כל ירוק קולנוע זה תמיד מעורר ומעלה ניחוחות מדהימים.
טוב אוסיף עוד מספר סצינות מסרטים שעשו לי את זה אוףףףףףףףףיש הרבה.
מלחמה ושלום עם אודרי הפבורן האגדית שהיא חוזרת שהפך לחורבות אחרי המלחמה ומבינה שהיא מאוהבת בפייר והוא שם ואהוווו איזה סצינה.
הציפורים של היצקוק ,הקטעים שהציפורים מתקיפות את הבית מזעזע.
החשוד המידי שכבר הוזכר פה-" התעלול הגדול ביותר של השטן זה שהוא שכנע אותנו שהוא לא קיים" -קיזר סוזה
אפקט הפרפר- הסצינה שהוא חוזר אחורה בזמן עד הפעם שנולד ונמחק לו הזכרון שלה.
המופע של טרומן - הקטע שג'ים קארי מבין שהוא חי באולפן ומחליט לברוח חרף כל המכשולים.
הדלתות - הסרט על הלהקה האגדית-סצינת ההתאבדות באמבטיה. ( של הסולן ג'ים מוריסון).
מטריקס הראשון- המון סצינות המון.
חיים של אנשים אחרים- הסצינה שהכוכב מגלה שהסופר כתב עליו ספר (בסוף הסרט)- סרט גרמני.
הכל אודות אמא -אלמדובר האגדי - המון סצינות
תינוקה של רוזמרי- פולנסקי - הסצינה של התינוק בעריסה.
הפסנתרן -פולנסקי- הסצינה שהוא מנגן אחרי המלחמה בפעם הראשונה בפסנתר.
הסנדק הראשון- המון סצינות ,המשפט של בוא נרד למזרונים ואז מתחילות הרציחות
פסיכו- הסצינה של הרצח באמבטיה- מזעזע
עידן התמימות - סקורסזה המהים- הסצינה שדניאל דה לואיס המזדקן מגיע מתחת לחלון של מישל פיפר ולא עולה ..... סיפור אהבה מדהים.
קן הקוקיה- של מילוש פורמן האגדי -ג'ק ניקולסון משתגע - שחקן אדיר במאי אדיר.
הקיסר האחרון- צילומים של הילד המקסים על כס המלוכה- (סרט של צילומים מדהימים ואפוס היסטורי מטורף של סין).
חשמלית ושמה תשוקה- מרלון ברנדו האגדי רוקד
ואני יכולה לכתוב עוד מיליון סרטים במיוחד זרים או של במאים זרים.
חזק!
וואו.
קייזר סוזה.
קטע הסיום של החשוד המיידי
הבלש משחזר את השיחה עם החשוד...
הפרטים מתחילים להתגבש.
התרמית מתגלה...
הקולות נעשים רמים.
כוס הקפה נופלת...
קובאיישי...קובאיישי..
הפקס פולט את דיוקנו של קייזר סוזה...
ריצה במדרגות...
בינתיים ברחוב'
ורביל מפסיק לצלוע.
סיגריה. מצית.
הבלש מחפש אותו
the greatest trick the devill ever pulled was convinsing the world
he didnt exist
and like that
hes gone
היי אמיר,
בחירות נהדרות ומובנות.
לגבי פולי, אפשר להעביר איזה כמה ימים טובים בדסקוס על משפטי מחץ שלו.
היי קרין,
תודה על הבלוג למדתי דברים חדשים.
רגעים שאני זוכר:
הטוב הרע והמכוער: "if you want to shoot shoot don't talk"
הנמלט: הדיאלוג בין הריסון פורד לטומי לי ג'ונס במנהרה לפני שפורד קופץ לתוך המפל
ישראל פוליאקוב(פולי) ז"ל: (במבטא רומני) לסרג'יו פנית לא טעית!
אי טי: ברגע שהוא מנסה לחזור לחללית שלו ולא מספיק ובגלל שזה סרט מדהים ויש לי את הדיסק גם קטע הסיום עם אליוט: "i'l be right here"
מטריקס: קיאנו ריבס כשהוא מבין שהוא יודע איך לעצור את הפעולות של סוכני החרש והקליעים נופלים על הרצפה
ברוס וויליס מת לחיות כשהוא קפץ מהגג בפיצוץ
ויש עוד כמה שאני לא זוכר
אמיר
לא אני שיחקתי אותה , אני פשוט צעדתי בעקבותייך.(חוץ מ"חי בסרט "..)
ולי זכור דפקא קטע שלא ראיתי
היה את הסרט(ששמו פרח לי) על מלחמת קוריאה אני חושב (או ויאטנם)
יש שם קטע של לוחמה פסיכולוגית עם מוסיקה סימפונית בווליום גבוה
אחר כך הפצצות רועשות
ובתוך הבלאגן הרועש הזה...
אני מעייפות . נרדמתי...
רגע המשפט - למי שזוכר :-)
או לה לה.
בחירה לא צפויה, אבל מצוינת.
רגע מסוים בסרט?
נתיבי התהילה - Pathes of Glory
קירק דאגלאס בסרטו של סטנלי קיובריק
*
או אח"כ.
טוב חזרתי, נזכרתי...
סופרמן, הלכתי עם החבר הראשון שלי, והוא החזיק לי את היד.. היה ממש מרגש.. אם נשאר לי כוכב .. זה יהיה עכשיו....
וואו, איך שכחתי את ליאון.
תודה שהזכרת לי.
אתה זוכר מצוין.
וואו. איזו בחירה נהדרת.
ושכחתי את הסצינה בסינמה פרדיסו שהילד חוזר כבמאי בוגר וצופה בסרט שהשאיר לו חברו הותיק. עם כל הנשיקות.
אחת הסצינות היפות ביותר בקולנוע.
תודה ששיתפת אותנו.
ולגבי ביקור התזמורת ורטטוי.
מעניין, אבל אולי במקרה נפלת על יום חלש.
.
להלן רשימה מעודכנת:
- קטע הסיום של "ליאון".
נטלי פורטמן בורחת מהבניין, ז'אן רנו עושה שמייח למשטרה וסטינג מצמרר לסיום.
- אוכל שתייה גבר אשה.
האבא שמבשל ומבשל ומבשל ומבשל ומבשל וזה לא נגמר לבנות שלו. (והסצינה עם החלמון).
- דליקטסן.
הסצינה הרעשנית שמכניסה לקצב את כל הבניין, החל ממנפח הצמיג, דרך הקצב שמשחיז סכין, עובר בצבע שקשור וצובע תיקרה, דרך החובטת בשטיחים הזקנה וכלה בזוג שמזדיין לו בסבלנות בקצב הרועש הזה.
- צלילי המוסיקה.
מיי פייבוריט ת'ינגס וה 16-17 בפרגולה בגשם.
- במבי.
סצינת המוות הכי הכי שאלוהים ישמור על אלו שבוכים במצויירים.
ממש המצעד נהיה כאן. מתי דוקוסלב?
.
תיקון קל - sigh ולא sight, אנחה ולא מראה. אם אני זוכר נכון
איזה בשורה נוראית לפתוח איתה את הבוקר.
ישראל ( פולי ) פוליאקוב, נפטר הלילה ממחלה קשה.
אזכור לנצח את פועלו.
איזה פוסט מתוק לקרוא על הבוקר...
נוסטלגיה שמזכירה רגעים שמחים, מרגשים
מקסימה את
חיבוק ענק
מתובלת
נכון.
אני הכי אהבתי את הקטע שהם רוקדים... וכמובן גם "האם את בתולה, קלייר? עני על השאלה!"
אפרופו פופולריות בתיכון, נזכרתי בסצינה מתוך "מועדון ארוחת הבוקר", בה מולי רינגוולד שמה ליפסטיק, בצורה מאד מיוחדת......
כן... אני תמיד חייב להתחכם. לא עזר לי בפופלריות בתיכון.
כי כזאת אני :-)
למה את קטנונית ???
היי, לא פייר.
דיברתי על רגעים טובים בקולנוע והם אישיים לכל אחד.
לא חייבים להסכים לגביהם.
מעוף הדרקונים!!!! מעולה!!!!
אבל הסצינה שהכי אהבתי היא בסוף, כשהוא מדקלם נוסחאות מדעיות בשביל להילחם במכשף!
שיחקת אותה!
דיברנו על רגעים בקולנוע, חומד.
כוכב, ופוסט מתסייג:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=195820
.
- קטע הסיום של "ליאון".
נטלי פורטמן בורחת מהבניין, ז'אן רנו עושה שמייח למשטרה וסטינג מצמרר לסיום.
- אוכל שתייה גבר אשה.
האבא שמבשל ומבשל ומבשל ומבשל ומבשל וזה לא נגמר לבנות שלו. (והסצינה עם החלמון).
- דליקטסן.
הסצינה הרעשנית שמכניסה לקצב את כל הבניין, החל ממנפח הצמיג, דרך הקצב שמשחיז סכין, עובר בצבע שקשור וצובע תיקרה, דרך החובטת בשטיחים הזקנה וכלה בזוג שמזדיין לו בסבלנות בקצב הרועש הזה.
ממש המצעד נהיה כאן. מתי דוקוסלב?
.
אהבתם ולא נתתם איזה ירוק מתנה.
ועכשיו אני עצובה :-(
טיטאניק
שגק נפל למים
הלב שלי נקרע
אכן העלית מנבכי זכרוני כל כך הרבה סרטים, שאין לי אלא להודות לך עליהם.
לי יש להוסיף את קזבלנקה - שאולי זו ראשיתה של ידידות מופלאה (זה כבר מוכר כקלאסיקה לכל דבר ועניין) , את ריקוד חג המולד בסוף הסרט "החופשה" שמשאיר את הסרט גם "פתוח" וגם אופטימי
ואת האנשים העומדים ומדליקים נרות ליד ביתו של הילד שנרצח בסרט "העבר זאת הלאה".
מרלון ברנדו, מריה שניידר וחמאה. בטנגו אחרון בפריז.
סצנה רומנטית שאין כמוה.
לא רוצים שיכון רוצים מעברה
סאלח שאבתי
כל הכבוד לכל הזוכרים, אני רק לא מבינה איך זה שהלכתי לביקור התזמרת במוזיאון תל-אביב והיינו כה מעטים באולם, שלאא לדבר על רטטואי. אתם כולכם מנויים על ספריות?
הדבר האינטליגנטי היחיד שאני יכולה להוסיף לדיון הוא שלסלי הווארד - האנגלי האולטמטיבי מ"חלף עם הרוח" היה בן דוד של אמא שלי, בן לאדון שטיינר היהודי ההונגרי ולאישה אנגליה ששם משפחתה היה הווארד - אותו אימץ לעצמו כשם במה. הוא כנראה היה מרגל במלחמת העולם השנייה, והמטוס בו הוא טס הופל. באותו מטוס היה גם פיזיקאי יהודי - הונגרי שהיה קשור לאטום ומזכירו של הווארד שדמה לצ'רצ'יל. שלושתם היו יכולים הסיבה להפלת המטוס.
אח איזה כיף
עוד לא הספקתי לקרוא הכל
גם זה יקרה מתישהו
הסרטים שלנו (שלי ושל בן זוגי) הם-
משהו טוטאלי
וטוטאל לוס
אינספור סצנות בכל אחד מהסרטים.
ולא לשכוח את שעת הצוענים
הפסנתר
הארוחה של בבט
אקספרס של חצות - כל הקטע בשירותים בשדה התעופה, ההזעה המטורפת שלו ואיזה מוסיקה. א-מא-ח-יה
ואחרון אחרון חביב - שיער
ובייחוד השיר של השחורה הנעזבת... how can people be
ובאמת אחרון - מופע הקולנוע של רוקי
בנוסף לסרטים שהזכרתם (חסכתם לי עבודה.תודה
רוברטו בניני Down by law ברגע שהוא נכנס לתא הכלא ...עם המבטא האיטלקי שלו שגם קורע אותי בראיונות שהוא נותן. הנ"ל בסרט "החיים היפים " בונג'וווווורנו פרינצ'יפסה " פורסט גאמפ " החיים הם......" הכל מואר המפגש בין אליז'יה ווד ו "אלכס" איש ההיפ-הופ עם המבטא הרוסי ( אחלה מוזיקה ...) הקסם בסרטיו של לוק בסו(ן) "כחול עמוק " הצלילות( (diving, "האלמנט החמישי " המפגש בין ברוס ויליס לכריס טאקר..ומילה יובוביץ' המיוחדת שגם שיחקה תפקיד מטורף ב "45 " "השנאה " הצרפתי עם הקטע שבו ויסנט קאסל מחקה את דה נירו מ"נהג מונית" . קטע מדהים ודומה בשני סרטים ..והפריצה האקרובטית של וינסנט ב"אושן 12 " שני סרטים עם יופי של הומור עצמי של הכוכבים בסרט .."מועדון קרב" ו"רוצחים מלידה " שני קטעים שבהם עוברות כיתוביות כמו שקופיות על השחקנים Swingers ! הקטע של ההתחבטות להתקשר או לא. וודי אלן !!הרומן שלי עם אנני " אוננות היא דבר שאתה עושה עם מי שאתה הכי אוהב" ולדעת שכבר לפני 30 שנה וודי אלן הכניס שלל אינטראקציות של מערכות יחסים בשעה וחצי בערך... צ'יצ וצ'ונג Up in smoke כשהכלב המשטרתי שמריח סמים מתפגר על המקום כשהוא מריח את הרכב שהם ייצרו ממריחואנה (על הגב...עם הרגלים באויר ) סיפורו של ויל הנטינג – המפגש בין מאט דיימון ורובין וויליאמסהשטן לובש פראדא – המבט המלוכסן של מריל סטריפ ואן האטווי היפהפיה שגם הלכה מכות ב Havoc....והסצנה הסקסית שלה מול הבחור שתיעד אותם כל הזמן בוידאו...חם...Rush hour ...ביחוד ב"פספוסים "בסוף הסרט כשכריס טאקר מנסה לבטא גפילט-פיש
שאלת על קטע מאישה יפה ? זה שג'וליה רוברטס שולחת יד ללקופסת התכשיט וריצ'רד גיר מבהיל אותה בסגירה פתאומית של הקופסא ונפלטת לה צעקה מצחיקה (אומרים שזה היה קטע אמיתי) יש עוד ...בטוח שאני אזכר בעוד סצנה ואחזור...I'll be back (שוורצי.. )מתנצל מראש אם טעיתי בשמות זה מפני שגרתי במספר מדינות וכמובן שהשם שונה בכל מדינה.אאאההה...ומהאיטלקים "פאדרה פאדרונא " הקטע שבו הוא מריח את השיח מרחוקו"משפחת המלוכלים " עם סצנת הסקס בשירותים (לפני שהיה פינגווין או TLV..)והקומדיה האחרונה של אדם סנדלר I Now Pronounce You Chuck and Larry(שסופסוף חיכיתי שהשחקן מהסדרה "מלך השכונה" קווין ג'ימס יופיע בסרט ) כשסנדלר מחקה את אשתו המנוחה של החבר שלו.....
אני אוהב סרטים !!בגלל זה עיצבתי את "חי בסרט " (מופיע בגלריה שלי )http://cafe.themarker.com/view.php?t=183666רגע רגע.....
אין לקחת מפתח של חביתוש ללא רשות של רגע ודודלי
נכון.
מתכון לחיים מאושרים,
סרט אחד כל יום.
חלף עם הרוח הוא בכלל סוג של טראומה, ארוך מדי.
כמו ד"ר זיוואגו.
אבל לשניהם כמה רגעים קלאסיים.
רומנטית? מואה?
איפה הביאו אותי פה? מלא נחשים פה.
השתתפתי פעם בפרודיה לפרסומות של פלאפון, אני באמת חייבת להעלות את זה לרשת.
קטע מסוים מאשה יפה שזכור לך?
הלכתי על הסצינות הראשונות שעלו לי לראש.
ואהבתי מאד את הבחירות שלך.
בחזרה לעתיד. איך שכחתי.
אין כמו גבעת חלפון
זה סרט של כל חג לא חשוב איזה ותמיד נאהב לראות
סצינת הסיום של שינדלר- אני באמת חושב שאין משהו חזק מזה. המציאות, הסרט, המציאות הפרטית שלנו- הכל נשזר אחד בשני.
אני גם אוהב פרסומות של החברות הסלולריות, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
בואו נראה:
הנסיכה הקסומה: "שלום שמי איניגו מונטויה אתה הרגת את אבי תתכונן למות"
שובו של הדרקון: ברוס לי בחדר המראות
חומות של תקווה: קטע הבריחה של טים רובינס מהכלא
שיבת המלך: לפחות שלושה קטעים הפכו לקטעי מופת
הדיקטטור הגדול: צ'פלין משחק עם כדור הארץ
ועוד ועוד
מסכימה לגמרי...
ומוסיפה גם באותה 'רוח קיטש' את נוטינג היל בסצינת הסיום...
זו כנראה ג'וליה...
ק
לאסי,הילד לוחש ללאסי:
"את מבינה את שפתי ואני לא את שלך,
אז איך זה שאנחנו אמורים להיות יותר אינטלגנטים?"
שמש נצחית בראש צלול: "המבוגרים הם ברדק של עצב.."
קטע הסיום בסרט 'גיבור מקומי' - הגיבור חוזר הביתה מהכפר האינטימי מסקוטלנד לעיר ההומה באמריקה. ברקע: המוזיקה של מרק קנופלר.
קטע ההתפרצות של הגיבור בסרט 'סודות ושקרים' : הוא 'פותח את פצע' הסודות והשקרים בדיאלוג עם אישתו. קורע !!
קטע גזיזת השיער בסרט 'בנות מגדלנה': אחת הבנות שנמצאת בפנימייה באירלנד בעל כורחה, ניסתה לברוח ונתפסה, בתור עונש גוזזת אחת הנזירות בפנימיה את שיערה.
קטע ההיכרות בין 2 הבנות האיריות לבין השכן הכושי הענק בניו-יורק בסרט 'באמריקה' של ג'ימי שארידן.
כמו שאתם רואים, אני גרופית של סרטים בריטיים.
יש עוד המון.
יישמע קצת קיטשי בהשוואה לנוסטלגיית הסרטים אבל - "אישה יפה" , אוכל לראותו
מאה פעמים ועדיין להנות ממנו באותה המידה....לפעמים חלומות מתגשמים, גם
אצל נערות ליווי יוקרתיות :-)
אילו בהחלט רגעים נפלאים ומרטיטי לבב אדם,הינה כמה שלי:
סצינת הסיום של "בלייד ראנר" שבה רוטגר האוור מספר להריסון פורד את רגעי הקסם שלו וחושף לנו הצופים את הכמיהה של כל יצור חי להשרדות (בליווי מוסיקה נהדרת של VANGLIS).
עוד סצינת סיום של "שדה החלומות" בכיכובו של קווין קוסטנר בה הוא מגלה את הסיבה למה הוא בנה מגרש בייסבול ,ופגישה עם אב שלא יכל להכיר...
ואחת אחרונה ואולי האישית ביותר בשבילי והיא סצינת הפתיחה של "מעוף הדרקונים" ,סרט אנימציה משנת 82 שגרם לילד קטן שכמותי להשאב לעולם של דמיון ולא לרצות לצאת לעולם.
אכן פוסט נפלא יצרת,כוכב...
כשהוא מבין שהוא לא מכונה והוא מתאהב - רובוקופ 2
God Bless America - צייד הצבאים, מריל סטריפ, דה נירו וחברים - עצב מינורי במיטבו
הזכות לאושר - מסתתרים בשרותים והודעת הקבלה (התרגשתי כל כך)
פול ניומן מחייך בתור האסיר הבלתי נכנע - אין עליו!
טום הנקס נהרג ליד בנו (הוא רוצח שכיר במסע נקמה)
הבלתי נסלח - קלינט נוקם בג'ין הקמן בדיוק כפי שהוא תיאר לעיתונאי שצריך לעשות.
אני בו זמנית מבסוט עליך ובו זמנית מבואס עליך
כי הרעיון עצמו של הפוסט מדליק
אבל פספסת כל כך הרבה דברים
(לא רק מבחינת הסרטים עצמם אלא מבחינת הרגעים שזכורים לי הכי לטובה בסרטים הספצפיים שהזכרת)
הנה הרגעים האהובים עלי מהסרטים שאת הזכרת
"חלף עם הרוח" - קלארק גייבל לפני שהוא עוזב מסתובב לסקרלט אחרי שהיא מפצירה בו לא ללכת ואומר לה "frankly my dear i dont give a damm "
"אי טי" - הקטע בסוף שאליוט ואיטי נפרדים ואי טי נוגע בו עם האצבע הזוהרת.
רשימת שינדלר - פינוי המחנה.
הסנדק - דווקא את הסצנה מהסנדק 3!? אה...הכי גרוע בטרילוגיה (אבל החלט סצנה חזקה) אבל הסצנה שאני הכי אוהב היא דווקא מהסרט השני, שהם בקולומביה ואל פאצ'ינו תופס את פדרו ומנשק אותו על השפתיים ואומר לו "i know it was you , you broke my heart" שהוא מדבר כמובן על ניסיון ההתנקשות בביתו.
הנה הקטעים האהובים עלי (רציתי לעלות פוסט אבל i wont still your thunder)
"שמתי ברז למורה" - פריס ביולר שר ומרקד במצעד בניו יורק לצלילי twist and shout של הביטלס.
מייקל ג'יי פוקס "בחזרה לעתיד" - בורח מהדיינר מביף טאנן ורוכב על סקייטבורד מאולתר וגורם להם להתנגש במשאית זבל אורגני
(או הסצנה שהוא שר ג'וני בי גוד, אבל בסרט הזה יש יותר מדי כאלה)
"ניחוח אישה" - אל פאצ'ינו מגן על כבודו של כריס אודונול בפני וועדת השימוע של האונ' וסוחף אחריו את הקהל "הוווווו האאאאאאאא"
"אסקימו לימון" בנצי , מומו ויודל'ה חווים אהבת בשרים בפעם הראשונה אצל סטלה, יודל'ה מציץ בחור העינית ורואה את מומו שוכב מעל סטלה בעוד היא גונחת ואומר בשוק "הוא דופק אותה, הוא דופק אותה..."
אלכס חולה אהבה - החבר'ה עולים על סולם להציץ לאחות של פישנזון, פריצי ובמקום זה מגיעה אבא שלה, קושניר (אח של מוטקה) אומר "חבר'ה היקי הבן זונה הזה עבד עלינו זה לא פריצי זה אבא שלה" ואז מתחילו לו מרדף בין אבא של פישנזון לקושניר שבו הצייד נהיה הניצוד עד שהוא רודף אחריו לרחוב עם קלפר של שטיחים....
אחחחחח
אני יכול להמשיך ככה לנצח..
נסיים באחת מיוחדת שאני נורא אוהב במיוחד
פיט מיטצ'ל הלו הוא "מאבריק" מtop gun עושה מנובר שבו הוא מאט את קצה ההאצה של המטוס וגורם למטוס האוייב לחלוף מעליו ואז תוקף אותו...טום קרוז במיטבו...
סצינת הסיום של robocop. רובו מגלה שהוא לא יכול להרוג את הבאד גאי (שהוא המעסיק שלו) כי הוא מתוכנת שלא לפגוע במעסיקים שלו אז הוא אומר לו : "i resign" ויורה בו. והדמעות זולגות.
החיים על פי אגפא
גילה אלמגור מחכה לעזרא כפרי אהובה, ובשיח טלפון (מהמקום אותו היא מנהלת-פאב), בינה לבינו אומרת משהו כמו: "ריק פה , מגעיל פה מתי אתה בא?"..... ..."כפרי ענה להמשהו כמו:"בואכי אליך עוד כך וכך קטנות..."
המבט על פניה נותן תחושה אמיתית ותמציתית לכל הלך הרוח של הסרט והאוירת התסכול המיאוס האין ברירה אותואולי ניסה להעביר אסי דיין (הבמאי והיוצר ) על מדינתנו דאזאו כפי שהיטב לפתוח את סרטו זה .... "ישראל בעוד שנה מהיום".
כל יום סרט.....
ניפלא.
הרבה השראה,
מהסרטים ...
רגעים קסומים..
לי מחלף עם הרוח יצא סוג של טראומה..אמא שלי לקחה אותי בהתרגשות גדולה לראות אותו בקולנוע אלנבי, יצאתי עם כאב גב מהספסלים...זו היתה חוויה מוזרה, אבל אמא שלי נורא התרגשה...(-:.
קודם כל, בקשר לקטע מ"רשימת שינדלר" - ישר חשבתי עליו גם כן. תמיד גורם לי לים של דמעות כל פעם מחדש...
ועכשיו לקטעים שלי:
1. "גרין מייל" - ג'ון קופי רואה את הסרט באולם בית הקולנוע לרקע השיר "heaven, I'm in heaven"; טום הנקס ובת-לוויתו הישישה הולכים בסוף הסרט לצריף בבית האבות שלהם, כדי לראות את העכבר (הזקן) מיסטר ג'יגלס. (מומלץ בחום לקרוא גם את הספר של סטפן קינג).
2. "להרוג את ביל" - ביאטריקס קידו חופרת את דרכה מארון הקבורה שבו היא לכודה, בעזרת אגרופי הפלדה שלה; ביאטריקס קידו הורגת את ביל בעזרת ה"Five-Point Palm Exploding Heart Technique", וכותרות הסיום של הסרט (Uma Thurman as The Bride AKA Black Mamba AKA Beatrix Kiddo AKA Mommy).
3. "בחזרה לעתיד" - ג'ורג' מקפליי (אבא של מארטי) מיישם את התוכנית של בנו, פותח את הדלת של האוטו, ולהפתעתו רואה את ביף המרושע מנסה להשכיב את אהובתו. ביף תופס אותו ומכופף לו את היד, אבל אז ג'ורג' תופס סוף סוף אומץ ונותן יופי של סנוקרת (איזו מילה של סבא. "סנוקרת") לביף. המשימה הושלמה - לורן התאהבה בג'ורג'.
הקלות הבלתי נסבלת של הקיום-
רגע הנסיעה בתוך שבילי החורש , כביש משני צידיו עצים .
תמונה נהדרת.
הפוסט שלך הזכיר לי פוסט שלי במקום אחר, מלפני שנה וחצי,
שבו התוודיתי על כך שאני מייבב בסרטים.
בין היתר העליתי שם כמה קטעים שהביאו אותי לידי התייבבות והבולט ביניהם הוא:
כששון פן צורח בקול מרוסק ב"מיסטיק ריבר" ??Is my daughter in there
כשכולו מוקף בשוטרים ורק הפרצוף שלו מבצבץ ביניהם.
ויש עוד מלא, אבל אני חייב להמשיך לעבוד
כבר כתבתי לא פעם שאני אוהבת את הנושא.
אז ברור שגם קולנוע.
את נוגעת במשהו שהוא חלק חשוב מחיי קולנוע ... וכמו שאמרתי אני חולהההההההה קולנוע אני יכול להיות כל יום בסרט בקולנוע ושלא תחשבו שזה לא קורה לי ...
אגב סרט שנתן לי כוח זה הסמוראי האחרון של טום קרוז ... שם המסר בסוף "תדבוק במה שאתה מאמין עד הסוף, תחייה את זה תנשום את זה ותהיה נאמן למקורות שלך " פשוט ענק
אנה פרנק, החיים יפים, רשימת שינדלר..
?
יופיו של החטא
אהבתי את הזרות את התמימות.
בכלל מתחברת לסרטים זרים
אולי בגלל שאני באמריקה?
מהיר ועצבני הסרט הראשון,בהתחלה של הסרט כשהוא בודק את הרכב...
ררררררררררררררררררררררר...
אחרי הסרט ירדנו 8 אופנועים לאילת,בשלוש שעות מהקריות...
פוסט דבש-זהב יקירתי...
ניחנת בטעם מדליק ומשובח!!!!