תחיית המתים ביהדות [עריכה] תחיית המתים בתנ"ך בתנ"ך מופיע המושג "תחיית המתים" לראשונה, כהבטחה האלוהית לעתיד של גאולה ותקווה: - "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי, מַצִּיל". (חתימת שירת האזינו, דברים לב, לט)
- "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ, רְפָאִים תַּפִּיל". (ישעיה כו, יט)
- "וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם". (דניאל יב, ב)
- "וְאַתָּה, לֵךְ לַקֵּץ, וְתָנוּחַ, וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ, לְקֵץ הַיָּמִין". (דניאל יב, יג)
- כשבנה של האלמנה, אצלה התארח אליהו הנביא בעת הבצורת, חולה ומת, מתפלל אליהו לאל שיחייה אותו, והבן קם לתחייה.
(לקט מויקפדיה)
לע"נ אבי היקר מרדכי מקס בן ישראל זצ"ל
לע"נ בעלי היקר ירחמיאל אפרים בן יעקב קאפל שירהW |